היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, תומך בהגשת תביעה ייצוגית נגד הבנקים לאומי , הפועלים ודיסקונט ביחס לתיאום שיעורי ריבית ועמלות במגזר המסחרי, על בסיס קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים ביחס להסדר כובל בין הבנקים לעניין העמלות לשוק הפרטי.
כך עולה מעמדת היועץ שהוגשה אתמול (ב') לבית המשפט העליון, לקראת דיון שאמור להתקיים בהרכב מורחב בן 7 שופטים בסוגיית הגשת התביעה הייצוגית נגד הבנקים. מדובר בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מינואר 2008 לאשר הגשת תובענה ייצוגית נגד הבנקים בשאלת תיאום העמלות.
לפי עמדת היועץ המשפטי, "בנסיבות שבהן מציגה התובעת הייצוגית, התנהגות מקבילה בשוק אוליגפולי כמו שוק הבנקאות, יושג האיזון הדרוש כשיוצג גורם מצרפי מתאים. הגורם המצרפי הדרוש לשם אישור התובענה כייצוגית יכול להיות ראיה נסיבתית שיש בה כדי להעצים את החשד בדבר קיומו של הסדר כובל. על גורם זה לבסס אפשרות סבירה לכך שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה המיוצגת על-ידי התובעת הייצוגית".
בעמדת היועץ, שהוגשה באמצעות הפרקליטות לבית המשפט, מושם דגש על פערי המידע בין הצרכנים לעומת העוסקים, פערים שהם משמעותיים מאוד, לדברי הפרקליטות, כשמדובר בגופים בנקאיים. "בתובענות מעין אלה מתעורר הצורך להגן על הצרכן ולסייע לו לברר את טענותיו".
באפריל 2009 קבעה הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן, כי מאז תחילת שנות ה-90 ועד 2004 התקיימו בין 5 הבנקים הגדולים בישראל הסדרים כובלים שבמסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע בנוגע לעמלות בשוק הספקת שירותי בנקאות למשקי-בית ועסקים קטנים.
על קביעת הממונה הוגש ערר, שטרם הוכרע על-ידי בית הדין להגבלים עסקיים הפועל במסגרת בית המשפט המחוזי בירושלים. ואולם לטענת היועץ, כל עוד לא התקבל הערר, הרי שקביעת הממונה "עומדת על כנה ויש לקרוא אותה כלשונה, ללא פרשנויות, הסתייגויות ושינויים. זו קביעה של רגולטור שפעל במסגרת תחום מומחיותו, תוך עשיית שימוש בכלי חקירה נרחבים שהחוק העמיד לרשותו. יש להעניק לקביעת הממונה חשיבות ראייתית כבדת-משקל".
לפיכך, קובע היועץ המשפטי, "בהינתן קיומה של זהות מחירים שהתקיימה בין הבנקים, באופן מתמשך ולאורך השנים הרלוונטיות, יכולה קביעת הממונה לשמש גורם מצרפי, המעצים את החשד והופך את קיומו לאפשרות סבירה. מועצם גם החשד בדבר קיומה של תקשורת דומה בין הבנקים בהקשר לפעילות מרכזית אחרת - הריבית והעמלות נושא דיוננו, שבה נמצאת זהות מחירים מתמשכת". (רע"א 3313/08).