בקשה לתביעה ייצוגית ב-7 מיליארד שקל נגד הפועלים, לאומי ודיסקונט: "יצרו הסדר כובל בריביות ובעמלות"

"מדובר בשלישייה משובטת, שחונקת את המשק וסוחטת מיליארדים מנוטלי האשראי" * "להורות על הפחתה רטרואקטיבית של 4% בריבית עו"ש"

לבית המשפט המחוזי בת"א הוגשה היום (ג') תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף של 7 מיליארד שקל נגד הבנקים הפועלים , לאומי ודיסקונט , בטענה להסדר כובל הנוגע לגובה הריביות והעמלות בעו"ש ובאשראי שקלי לא צמוד.

התובעת, חברת שרנוע מכונות ממוחשבות ת"א בע"מ, טוענת כי כתוצאה מאחידות שיעורי הריבית שהציעו הנתבעים החולשים על שוק האשראי, נמנעה ו/או הופחתה התחרות ביניהם. במקביל, גרמו הנתבעים לכך שפער הריבית במגזר השקלי בעו"ש יגדל וייצר להם רווחים עצומים, תוך שהוא מסב לציבור ולמשק נזקים עצומים.

לטענת התובעת, באמצעות באי כוחה עורכי הדין יצחק אבירם ונועם שכנר, המחירים שקובעים הבנקים בנוגע למרכיבים של ריבית הפריים, התוספת המרבית בעו"ש, תוספת החריגה, עמלת הקצאת האשראי ודמי הניהול בחשבון חח"ד, שהינם המרכיבים המרכזיים בכל חשבון עו"ש וחח"ד, זהים לחלוטין.

התובעים מבקשים לפרק את ההגבל העסקי ולחייב את הבנקים בצו בית המשפט לקבוע שיעורי ריבית ועמלות בעו"ש שיהיו תחרותיים וכלכליים, תוך שימור רווח מתאים לבנקים וקביעת מחיר הוגן לציבור.

כתב התביעה מתייחס לחמשת המרכיבים הנוגעים לחשבונות חח"ד עיסקי, בהם נקבעו שיעורים זהים של ריבית ועמלות והם:

א. 1.5% מרווח מריבית בנק ישראל - שיעור ריבית החובה הבסיסית (פריים) - שיעור הריבית הבסיסית שקבעו הנתבעים היה זהה לאורך השנים ותמיד עמד במרווח זהה של 1.5% מעל לריבית בנק ישראל.

ב. 3% תוספת הסיכון - תוספת זו עמדה לאורך השנים על 3% אצל שלושת הנתבעים.

ג. 3.5% תוספת הריבית לחריגה ממסגרת האשראי - מאז 1999 גבו הנתבעים באופן אחיד 3.5% נוספים מעבר לריבית הנגבית מתוך מסגרת האשראי.

ד. 1.5% עמלת הקצאת אשראי - לאורך השנים האחרונות עמדה "עמלה" זו באופן זהה על 1.5% מן האשראי.

ה. 150 שקל עמלת דמי ניהול קבועים לרבעון - מחיר העמלה שהיה כמעט אחיד וזהה בין הנתבעים נע בשנים האחרונות בטווח שבין 123 שקל לבין 150 שקלים כאשר בשנים 2003-3005 עמדה העמלה אצל שלושת הנתבעים על 150 שקל לרבעון.

לדברי החברה התובעת, בכל המרכיבים הללו היתה לאורך השנים אחידות וזהות כמעט מלאים, משל היו הבנקים הנתבעים "שלישייה משובטת". הזהות המלאה ביניהם הביאה למצב בו לקוחות שניהלו חשבון חח"ד קיבלו אשראי בריבית הגבוהה ב-6% מעל הריבית שמפרסם בנק ישראל - 1.5% מרווח "מוצהר" מריבית בנק ישראל, 3% תוספת סיכון 1.5% עמלת הקצאת אשראי.

לדברי התובעת, מדובר בפער עצום ביחס לעלות הכסף לבנק פער, המביא לנזקים עצומים למשק, למחנק אשראי ללקוחות ולנטל העצום בסעיף המימון. לטענתה, דו"ח ועדת בכר ומחקרים של בנק ישראל מוכיחים את ההסדר הכובל ואת תוצאותיו.

לדברי התובעת, פער הריבית של הבנקים מול ריבית הפח"ק היה תמיד כ-7.5%, על אף ירידה דרמטית בריבית בנק ישראל.

עוד נאמר בתביעה כי במגזר השקלי הלא צמוד, שריביות העו"ש והחח"ד הם חלק ממנו, היה פער הריבית של הבנקים גבוה ביותר מ-1.6% ולמעשה פי 2-3 מן הפער בתחום המגזר השקלי הצמוד.

הסעד המבוקש בתביעה הוא הפחתה רטרואקטיבית של שיעורי הריבית, דהיינו הפחתה בשיעור של 4% לפחות מהריבית שהבנקים גבו בעו"ש. לדברי התובעת, הנזק שנגרם לנוטלי האשראי בחשבונות האשראי של שלושת הנתבעים נאמד במיליארדי שקלים.

לדברי התובעת, מתבקש בית המשפט להורות על הפחתה רטרואקטיבית של שיעורי הריבית והעמלות שנגבו בבנקים בעשר השנים האחרונות, וזאת בדרך הבאה:

א. הפחתת ריבית הפריים לשיעור מתאים בין ריבית בנק ישראל לבין תוספת של 0.5% מעל ריבית בנק ישראל.

ב. ביטול עמלת הקצאת האשראי.

ג. הפחתת ריבית המסגרת בחח"ד.

ד. הפחתת תוספת הריבית החריגה. ה. הפחתת דמי הניהול מ-150 שקלים לרבעון בחשבון חח"ד לסך של 30 שקלים.

לדברי התובעת בכוונתה לזמן לעדות באמצעות בית המשפט את עופר קליין מאגף הכלכלה והמחקר של משרד האוצר; וכן את כל החתומים על דו"ח בכר, בהם מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר הממונה לשעבר על שוק ההון אייל בן שלוש, המפקח על הבנקים יואב להמן, יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי; ודרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.

טרם נתקבלה תגובת הנתבעים.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988