גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לצאת מהקונספציה ולאפשר למלכ"רים לנהל כספי הציבור"

דורון שורר, לשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, תוקף את רפורמת בכר וטוען שהעמיתים משלמים את מחיר מכירת הקופות הבנקאיות ■ על תוכנית האוצר: "היא לא תוריד את התעריפים בשוק"

"דמי הניהול בקופות הגמל צריכים לחזור לאותה רמה שהייתה לפני ועדת בכר, אולי 10%-20% יותר מכפי שהיה נהוג אז, אך בוודאי מתחת ל-1%", אומר דורון שורר, לשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראיון ל"גלובס".

שורר מבקר בחריפות את המציאות שנוצרה בשוק הפנסיוני לאחר רפורמת בכר, מציאות שבה החברות פועלות למקסום העלות תוך אפליית עמיתים חמורה. הפתרון, לדידו, טמון בהרחבת התחרות בשוק הקיים ולא בהקמת גופים מקומיים למטרות רווח כמו אלו שכבר מנהלים את חסכונות הציבור. "אין שום פסול בכך שגם אצלנו נפרוץ את מגבלות הקונספציה הנוכחית ונאפשר למלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) או גופים חברתיים הפועלים לטובת עמיתיהם לנהל את כספי הציבור הרחב", הוא אומר.

"כוונות טובות שהתנפצו"

שורר, המכהן כיום, בין היתר, כיו"ר ועדת ההשקעות של קופת התגמולים של עובדי האוניברסיטה העברית, כיהן כממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר בשנים 1995-1998, ולזכותו נזקפות כמה רפורמות חשובות. בתקופתו ידע שוק ההון ושוק הגמל משבר קשה בשוק ההון ובשוק הגמל, והאגף הפך גוף רגולטורי בולט, נשכני ומשמעותי, כפי שהוא מוכר כיום. לפני תפקידו זה, כיהן כמנכ"ל משרד התחבורה, ולאחר פרישתו ממשרד האוצר הוא כיהן כיו"ר מבטחים החדשה, לפני שהופרטה, כיו"ר הפניקס, ובמשך זמן מה היה גם יו"ר ומבעלי השליטה בליטו גרופ (בעבר קיש-קרור) שנקלעה לקשיים.

"אחת הבעיות שלנו היא שהשירות הציבורי בישראל, בכל האגפים, הוא בית ספר ליציאה לשוק העבודה במקום להיות אבן שואבת לאנשים בעלי ידע וניסיון מהתחומים השונים, שיבואו לתקופת שירות שבה יוכלו להתמודד באופן מאוזן והוגן עם הסקטורים המפוקחים", הוא אומר בתוגה מסוימת. "קשה מאוד לדרוש את הדברים האלה מאנשים שאינם מכירים את הסקטור המפוקח, אלא רק את התיאוריות שלמדו באוניברסיטה. זה נכון בכל תחום - תחבורה, תקשורת, כלכלה וכדומה. לכן, כוונות מאוד טובות מתנפצות אל קרקע המציאות, וכך אנו מגיעים לוועדת בכר".

- יו"ר הוועדה, יוסי בכר, הגיע לתפקידו כמנכ"ל האוצר מהשוק הפרטי. מה השתבש לדעתך?

"ועדת בכר קיבלה סדרה של החלטות חשובות, וכולן בכיוון הנכון, אלא שהיישום שלהן השתבש, לדעתי, בעיקר תהליך העברת ניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות מידי הבנקים לגורמים לא-בנקאיים. החלום של ועדת בכר היה שהתהליך יהיה איטי, שיימשך על פני כחמש שנים, ויהיה אטרקטיבי למנהלים מומחים מחו"ל".

זה לא קרה. הגופים הזרים היחידים שהגיעו הם קרנות השקעה, ורוב הנכסים נרכשו על ידי חברות ביטוח ובתי השקעות שכבר היו פעילים בשוק והתחרו בלחץ זמן על הנכסים הבנקאיים, ששוויים נסק למאות מיליוני שקלים. להערכת שורר, המצב הזה יצר בעיה חדשה. "בעבר, הרוב המכריע של הקופות היה קופות בנקאיות, וכיום מדובר בקופות למטרות רווח עם אפליית עמיתים, בלי שהן ממש מתחרות על המחיר, ולאף אחת אין אינטרס לדחוף את השוק כלפי מטה".

שורר אוחז בתפיסה לא שגרתית ביחס לתוצאות רפורמת בכר. לטענתו, העמיתים בקופות משלמים היום את מחיר מכירת הנכסים הבנקאיים בעקבותיה, באמצעות דמי הניהול הגבוהים.

בשוק המוסדי טוענים כי דמי הניהול עלו כי הרגולציה שהתגברה ייקרה מאוד את עלות התפעול של קופת גמל. עוד הם טוענים כי הבנקים לא באמת גבו 0.7% אלא יותר, והפער סובסד ולא היה חשוף לעמיתים. גם הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון הנוכחי, פרופ' עודד שריג, אמר באחרונה דברים ברוח זו.

"ראשית, גם היום דמי הניהול בקופות שלא נמכרו ועל מנהליהן לא מוטל חוב להחזר, כמו קופות הגמל המפעליות, הם בין 0.3% ל-0.4% בשנה. גם אם נוסיף 0.05% ועוד קצת עבור הוצאות השיווק, לא נגיע לממוצע דמי הניהול שנגבו בבנקים לפני המכירה. שנית, בדוחות הכספיים של המערכת הבנקאית לאותן שנים רואים שניהול קופות הגמל היה מקור רווח גדול, יציב וקבוע, גם אם נניח שחלק מההוצאות הכלליות של הבנק לא יוחסו לאותן קופות".

"אין 'אדם ממוצע'"

שורר ממשיך וטוען כי גם אם הרגולציה והתנאים השתנו, הדבר אינו מצדיק את שיעור העלייה הגבוה בדמי הניהול. "בכל מקרה", הוא אומר, "יש דבר מאוד מטעה בשימוש היום בנתון של דמי ניהול ממוצעים. אם בעבר, בעת שנשמר השוויון בין עמיתי הקופות, הפיזור של דמי הניהול היה נמוך, היום הפיזור הוא כה גבוה, עד שהממוצע הלכאורה סביר אינו משקף כלום. יש קבוצה חזקה שמשלמת מעט לעומת הציבור הרחב, שמשלם יותר מ-1.5%. לצערנו אין 'אדם ממוצע', זהו רק מספר תיאורטי".

- האם אין הצדקה להבדל בגובה דמי הניהול בין עמיתים המועדפים על החברות לבין עמיתים "רגילים"? אפליות כאלה קיימות כמעט בכל המגזרים העסקיים.

"קופות הגמל הן אחד המכשירים של החיסכון הקולקטיבי, כמו קרנות פנסיה, והבסיס של ניהול קולקטיבי בארץ ובעולם הוא שוויון בין העמיתים. כלומר, כולם שותפים בזכויות ובחובות. והנה, בשנים האחרונות התפתחה אצלנו תופעה מדהימה - בכל כלי החיסכון הקולקטיבי נוצרה אפליה קיצונית 'נוסח ישראל', כאילו השוויון צריך להיות רק בחלוקת הרווחים ולא בחלוקת נטל ההוצאות, כך שבכל קרן פנסיה או קופת גמל יש אינסוף 'מחירים' ל'הוצאות'".

- אבל יש הבדלים ביעילות, המצדיקים הבדלה בין קולקטיב לפרט.

"אין בעיה לעשות תמחיר של עלויות, ושיהיה גלוי ושקוף לכול. הבעיה היא בחוסר השקיפות, ולא רק בפער בין הקולקטיב לפרט, אלא גם בפערים בין שני קולקטיבים בעלי אותו מספר עובדים. חיסכון פנסיוני זה לא כמו למכור מכונית".

- פרופ' עודד שריג, הממונה הנוכחי, פרסם את עיקרי התוכנית להורדת דמי הניהול בגמל ובביטוחי המנהלים למקסימום עתידי של עד 1.2% מהצבירה נוסף על 5% מהפרמיה השוטפת. מה דעתך על כך?

"ראשית, אני מברך על הצעדים האלה שננקטים, אבל נדמה לי שבהיותם צעדים אדמיניסטרטיביים הם יהיו לא יעילים, ובמקרה הטוב הם יהוו סמן למחירי השוק, כלומר, כולם יתיישרו עם רמת המחירים האמורה וידבקו בה. ראו מה קרה בענף הביטוח, שם כל החברות גובות את המקסימום המותר בפוליסות המשתתפות ברווחים. לכן, להערכתי, הצעד הזה לא יוריד באמת את התעריפים בשוק. הורדת תעריפים אמיתית תבוא רק אם יאפשרו את הרחבת הפעילות של הגופים היעילים הפועלים כבר היום במערכת וכניסת גופים אחרים מחוץ לקונספציה הנהוגה כיום".

- באיזה סוג גופים מדובר?

"מלכ"רים או גופים חברתיים הפועלים לטובת עמיתיהם וינהלו גם את כספי הציבור הרחב. למשל, אני מכהן כיו"ר ועדת השקעות של קופת הגמל המפעלית של האוניברסיטה העברית בירושלים, שיושבים בה טובי הפרופסורים ואנשי המקצוע: חיים בסן, יועץ נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה; רמי ברנט, דיקן משנה ביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטה; פרופ' דן גלאי, דיקן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה; יואב להמן, לשעבר המפקח על הבנקים בבנק ישראל; ופרופ' דוד לבהרי, פרופ' לכלכלה (אמריטוס). הקופה שלנו נמצאת תמיד בעשירייה הפותחת מבחינת תשואות הברוטו והנטו שאנו מציגים, ודמי הניהול שלנו הם עד 0.4% לשנה. יש עוד לא מעט קופות דומות לשלנו (קופות מפעליות) וכמובן גם יכולות לקום עוד קופות כאלה. אינני רואה סיבה מדוע לא לאפשר ולעודד מגזר זה, שיתחרה תחרות אמיתית בכלי שוק, לכל הציבור או בחתכים שונים".

- לאורך השנים ראינו מקרים קשים בקרנות פנסיה ותיקות ובקופות גמל מפעליות שבהן כספי הציבור נוהלו באופן שאינטרס החוסך לא נשמר.

"לא מענישים את כל הציבור בגלל המיעוט שעובר על הנהלים. הכשלים שהתגלו בעשורים הקודמים במבנה של קרנות הפנסיה וקופות הגמל בישראל, ושרובם זכו לטיפול אינטנסיבי על ידי הרשויות, אינם מצדיקים את התפיסה הדוגמטית שדבקה במקבלי ההחלטות ולפיה יש לשלול כל מבנה מלכ"רי או מה שמכונה היום 'חברתי'.

"בעולם, למשל בארה"ב, דווקא מלכ"רים וגופים חברתיים, המעניקים את כל השירותים הפיננסיים ורווחיהם מחולקים בין החברים באותו מוסד כספי, הם הגופים העולים והמתחזקים. אמריקנים רבים מנהלים את ענייניהם במוסדות כאלה. דווקא המתוחכמים שבהם, כמו עובדי עמק הסיליקון (עובדי גוגל, אפל וכדומה), נמצאים שם".

העמיתים הם הבעלים של קופות הגמל

עמדתו העקרונית של דורון שורר היא שקופות הגמל הן שותפות בין עמיתים המחלקים בינם לבין עצמם את התשואות וההפסדים, ומכאן שהם גם הבעלים היחידים והבלעדיים של הקופות. הוא אף טען זאת בחוות דעת מיוחדת שהגיש במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד המערכת הבנקאית, שהרוויחה סכומי עתק ממכירת קופות הגמל, ודרשה להעביר סכומים אלה לידי העמיתים שהיו אז באותם גופים. התביעה נדחתה בבית המשפט המחוזי והתובעים הגישו ערעור, שטרם נדון.

"אחד מעקרונות היסוד של חוק קופות הגמל בפרט ושל ניהול כסף של אחרים בכלל, הוא החובה לפעול באופן מוחלט לטובת העמיתים והקופה", הוא אומר. "להבנתי, טובת העמיתים וקופת הגמל הייתה להעביר את הניהול למנהל הטוב ביותר או למנהל היציב ביותר או למי שימשיך אותם דמי הניהול, או שילוב של כל אלה. אולם לצערי, הקריטריון היחיד שנבחר הוא המרבה במחיר. התוצאה של הנוסחה הזאת הייתה שהמחיר שייקבע יהיה ערך נוכחי של דמי הניהול הקרובים למקסימליים לאורך השנים, והרוכשים מצדם, על מנת לממן את התשלום למוכרים, נאלצו להעלות בהתאם את דמי הניהול".

- מבחינתך, העמיתים נפגעו פעמיים: פעם כי לא קיבלו את התמורה שהגיעה להם עבור מכירת הקופות ופעם כי נאלצו לממן את מכירת הקופות לכל המרבה במחיר.

"התוצאה המיידית הייתה שעמיתי הקופות, שלדעתי היו זכאים לתמורה עבור הקופות שנמכרו, לא רק שלא קיבלו את התמורה בצד המוכר אלא שהחלו לשלם את מחיר העסקה באמצעות דמי הניהול הגבוהים".

עוד כתבות

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ

ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בבורסת ת"א; מניית אמות משילה 5%, ישרוטל 3%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

נגמ''ש ישראלי בדרכו לסוריה / צילום: Reuters, Avi Ohayon

בפעם השנייה בתוך שבוע: צה"ל עצר בדרום סוריה חוליית טרור שהופעלה ע"י כוח קודס האיראני

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח