לפני כ-3 חודשים, ב-23 באוגוסט, כשבוע לאחר שהמשטרה עצרה את הזמרת מרגלית צנעני בחשד כי שלחה עבריינים מארגונו של עמיר מולנר לסחוט באיומים את אמרגנה אסף אטדגי, פרסם "גלובס" טור, שכותרתו הייתה: "מרגול - הביתה!". כבר אז "גלובס" טען כי המשך המעצר של צנעני הוא מיותר, משפיל ופוגע במידה מופרזת בזכויותיה.
גם מומחים למשפט פלילי, דוגמת עו"ד רויטל סוויד, מהסנגוריות הפליליות המובילות בארץ, הביעו את דעתם ב"גלובס" כי המקרה של צנעני חשף לעיני הציבור את האבסורד הקיים במעצרים ואת תופעת "האצבע הקלה על ההדק" של השופטים בהארכות המעצר.
בראיון ל"גלובס" אמרה סוויד כי "מדובר בתופעה בעייתית שהסנגורים מדברים עליה כבר שנים רבות". לדבריה, "הארכת המעצר של צנעני היא חסרת תקדים בנסיבות של התיק. אני לא מכירה סיטואציה שבה אישה בגילה, נטולת עבר פלילי, שביצעה עבירות כמו אלה שמיוחסות לצנעני, נמצאת במעצר תקופה כל-כך ארוכה".
היום (א') קיבלה הביקורת על מעצרה הארוך של צנעני משנה-תוקף. זאת, לאחר שבית המשפט אישר את הסדר הטיעון בתיק צנעני, שבמסגרתו הזמרת הודתה כי סחטה את אטדגי ותקבל עונש של עבודות שירות בלבד.
פרשת צנעני, שלוותה בכותרות ענק - שדיברו על חדירת ארגוני פשיעה לתעשיית הבידור, בפרסום תמונה משפילה של צנעני במדי עצירה, ובמעצר ארוך - עומדת להסתיים בקול ענות חלושה. העונש שלה עומד להיות קל ביותר (יש להניח כי עבודות השירות יכללו העברת סדנאות שירה לילדים מעוטי יכולת או הנהגת תחרות "כוכב נולד" בבתי-אבות).
אולם, את העונש האמיתי, המוגזם והמיותר, צנעני קיבלה לפני שהוגש כתב האישום, בעת שישבה כאחת האסירות בבית המעצר נווה-תרצה.