הרשות לאיסור הלבנת הון מתכוונת ליזום תיקון לחוק הלבנת הון, שיכלול גם עבירות מס כעבירות מקור של הלבנת הון - כך מעריכים גורמים במערכת אכיפת החוק ובמשרד המשפטים, וזאת לאור הצורך של הרשות לאיסור הלבנת הון ליישר קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום זה.
המשמעות היא שגם עבירות מס, שביצוען בכסף שמקורו אינו ברור, יוכלו להוביל לאישום בהלבנת הון - כלומר ספקטרום שלם של עבירות ייכנס לתוך תחום החשדות של הלבנת הון.
לפי נוסח החוק כיום, ישנה רשימה סגורה של עבירות מקורות שחוק איסור הלבנת הון חל עליהן, והיא כוללת עבירות רבות המאפיינות פשיעה חמורה, לרבות אלימות, עבירות רכוש, סמים וטרור, ובנוסף גם עבירות על חוק ניירות ערך, עבירת מירמה ועבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד.
בכנס בנושא הלבנת הון שערך היום (ב') המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין, בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון, אמר המפקח על הבנקים, דודו זקן, כי "גם ברשויות פיקוח אחרות במדינות המערב יש חוסר סובלנות בנושא של הלבנת הון, באופן שבו הם מגדירים אותו, שהוא מחמיר יותר מאיתנו".
לדבריו, במדינות במערב גם עבירות מס מוגדרות כ"עבירות מקור", שביצוען בכסף שמקורו אינו ברור יוצר חזקה שמדובר בהלבנת הון. "הסובלנות של הרשויות במדינות המערב ובמיוחד בארה"ב להילחם במעלימי מס היא אפס", ציין זקן.
לדבריו, בשנת 2000 ערכה קרן המטבע הבינלאומית ביקורת במערכת הפיננסית בישראל בנושא איסור הלבנת הון ונתנה לה ציון נכשל, ואילו בשבועות האחרונים נערכה ביקורת נוספת, והציון הוא "עובר".
עמידה בסטנדרטים בינלאומיים
בשבוע שעבר אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק המטילה חובת דיווח על נותני שירותים פיננסיים, לרבות עורכי דין, על פעולות של לקוחות המעוררות בעיניהם חשד להלבנת הון או מימון טרור או ארגוני פשיעה. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לקראת הצבעה עליה בקריאה ראשונה.
בכנס היום התייחס ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד פול לנדס, להצעת החוק, וציין כי הוכנסו בה פשרות רבות, במטרה לרכך את התנגדותה של לשכת עוה"ד להצעה. ואולם, לדבריו, כפי שציין שר המשפטים, יעקב נאמן, בישיבת ועדת השרים לחקיקה - ההוראות שבהצעת החוק הם המינימום ההכרחי, כדי לאפשר לישראל לטעון מול המוסדות הבינלאומיים, כי היא מקיימת את הסטנדרטים הנדרשים בתחום המאבק בהלבנת הון.
לדברי לנדס, "אנחנו מנסים להגיע להסכמות עם לשכת עורכי הדין, ואני מקווה שכמו שיועצי המס הסכימו שהכללים יחולו עליהם, גם עורכי הדין יגלו אחריות חברתית ויסכימו להטלת החובות, שהן פחותות מאלה המקובלות בעולם. ישראל איננה החלוצה בתחום זה בעולם, אנחנו האחרונים אחרי כל מדינות האיחוד האירופי, וקיבלנו ביקורת חריפה מארגון 'מאניוול' על כך שאנחנו לא עומדים בסטנדרט".
לנדס ציין כי הצעת החוק המטילה חובות דיווח על עורכי דין, לא משנה למעשה את הדין הקיים, מאחר שכבר היום אם עורך דין חושד שהלקוח משתמש בו כדי לבצע הלבנת הון - אסור לו לבצע את הפעולה המבוקשת, ואם הוא מבצעה - הוא חייב לדווח על כך לרשות.
"הלשכה לא תאפשר"
מנגד הביע ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, התנגדות חריפה להצעת החוק. "אומרים שהדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות", אמר ברזילי בכנס, "כך אני רואה את החוק הזה. החוק בא אולי להיאבק בהלבנת הון, אבל הוא רומס באופן גס את זכויות האזרח כמו חיסיון עורך דין-לקוח, מפשיטים את האזרח מהזכויות הלגיטימיות שלו.
"הלשכה לא תאפשר זאת, ואנו נעשה הכל כדי לעצור את החקיקה הזו. הלשכה ניהלה דין ודברים עם לנדס כדי להגיע להבנות, אבל לצערי, למרות הרצון הטוב, הדרך עדיין ארוכה. אני מקווה שנוכל לשנות את המצב ב-180 מעלות לעומת ההצעה כיום".
פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד אלה רובינק, הביעה כהרגלה תמיכה גורפת בהצעת החוק, שלדבריה הינה "מידתית ומדברת על פעולות פיננסיות, שחלקן אינן חסויות ואינן סודיות".
רובינק ציינה כי "אם אותו לקוח היה פונה לרואה חשבון או ליועץ מס, מובן מאליו שאותן פעולות לא היו חסויות או סודיות. החיסיון והסודיות נוצרו בתקופה שייצוג לקוחות בבית המשפט היה ליבת מקצוע עריכת הדין, והן יציר המאה ה-18. היום המקצוע התפתח, ומייצוג עבר לביצוע פעולות פיננסיות גם במישור הפרטי. אנחנו חייבים, יחד עם המגזר הפיננסי, לשלב ידיים ולהיאבק בתופעת הלבנת הון מימון טרור וארגוני פשיעה".
רובינק הוסיפה כי "אני לא חושבת שהמטרה של מדינת ישראל היא להפוך לעיר מקלט למלביני הון, לא רק מישראל אלא מכל העולם. אם בישראל יונהג משטר הלבנת הון לא אפקטיבי, הון שחור יוזרם מכל העולם לישראל".