מטבע הדברים, סיכום תקופה עם האדריכל הראשי, שעיצב את שוק התקשורת בעשור החולף, ד"ר אסף כהן - שפורש מתפקיד סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד התקשורת, לטובת תפקיד האסטרטג הראשי בחברת גיזה, זינגר אבן - לא ניתן לדחיסה בראיון קצר. לא רק מפני שקצרה היריעה, אלא גם מפני שהאיש הוא משרת ציבור ב-DNA שלו.
לפיכך, הניסיון לחלץ ממנו אמירות אישיות, או לבקש ממנו שיתאר מה נעשה מאחורי הקלעים, משול לניסיון להוציא מים מן הסלע. כהן (50) הוא בהחלט צומת מרכזי להבנת שוק התקשורת בישראל. השיטתיות והסדר המחשבתי קודמים אצלו לכול. אין שליפות, גם כשהן הכרחיות. נועם הליכותיו מבלבל, ולעתים נדמה שהמשרד הממשלתי המאובק עיצב אותו - יותר מאשר הוא עיצב את המשרד, אבל את זה ישפוט הקורא.
ערנות ציבורית
* ראשית, פרט בבקשה את רשימת ההישגים לצד הכישלונות.
כהן: "ההישג הראשון, הוא פיתוח התחרות בתחום התקשורת הנייחת - גם בטלפוניה, וגם באינטרנט. נזכור שלפני 10 שנים היה לנו את בזק בלבד, שרק התחילה עם ה-ADSL, והייתה היחידה בטלפוניה. כיום, המצב אחר לגמרי.
"כשעושים השוואות בינלאומיות לגבי קצב הכניסה של מתחרים לתוך התחומים האלה, אז בתקופה שבה זה לקח לנו - כ-7 שנים - אני חושב שבסך הכול, ההישגים שלנו יפים מאוד. תמיד אפשר וצריך לשפר.
"ההישג השני, הוא בענף הסלולר, כמובן. ענף שלפני 10 שנים היה בצמיחה. קצב החדירה הלך ועלה, וכולם שמחו. ברגע שהעסק נגמר, אז באמת ללא התערבות רגולטורית היינו מוצאים עצמנו היום במצב בעייתי ביותר, עם קישוריות של 50 אג'. אני חושב שההורדה הראשונה של הקישוריות, ב-2004, בעצם גרמה לחברות להבין שהן צריכות להתפרנס מהשירותים שהן מוכרות.
"זה גרם לערנות ציבורית גדולה יותר. המהלך השני של הורדת הקישוריות, השנה, והמכרז להוספת מתחרים חדשים, בעצם יאפשרו תחרות בשנים הקרובות, אם כי אנחנו כבר רואים את ההשפעה של התחרות. כשאנחנו מדברים על הישגים, צריך לזכור שההישגים הם לא של הרגולטור; ההישגים הם של התעשייה ושל הטכנולוגיה, יותר מאשר של הרגולטור. הרגולטור צריך היה: א. לא להפריע לטכנולוגיה, ו-ב. לגרום לכך שאם יש כשלים, לנסות להסיר אותם מהר ככל האפשר.
"עכשיו נדבר על האי-הצלחות. אמרתי 'מהר ככל האפשר', ולפעמים הרגולטור הסיר את הכשלים לא מהר ככל האפשר; זה אחד הכישלונות שלנו. למשל, מפעילים וירטואליים - חבל שרק עכשיו רמי לוי מתחיל לתת שירות; התעכבנו פה כמה שנים.
"התחום השני, הוא התחום של רשות תקשורת. אני עצמי השתתפתי בוועדה של המשרד, שנדמה לי שכבר ב-2002 או 2003 המליצה על הקמה של רשות תקשורת עצמאית. יש בזה צורך חשוב מאוד, שמאפשר התמודדות בזמן עם השינויים הטכנולוגיים והשינויים בשוק.
"בצד השני יש לזכור, שכשבא שר נחוש, אז לפעמים למשרד יש יותר כוח מאשר לרשות עצמאית. לפעמים כדי להתגבר, כדי לעשות רגולציה, אתה צריך ללכת למסלול של חקיקה. לרשות עצמאית קשה יחסית ללכת למסלול של חקיקה, אם אין שר שזאת האג'נדה שלו. משה כחלון היה נחוש, ולכן הגענו להישגים גדולים. מצד שני, יכול להיות שאם הייתה רשות והייתה מסורת של רשות, אז באמת אפשר היה לראות שוק סיטונאי כבר פועל ומתפקד, ולא רק מתוכנן - והיה שינוי לטובה בעניין הזה".
* נראה שבשוק הנייח דווקא ניכר כישלון גדול מאוד. שכחת את ועדת גרונאו, וההמלצות שלה, שלא יושמו.
"ועדת גרונאו המליצה על שוק סיטונאי כבר ב-2008. הבעיה הייתה, שלמרות שלכולם היה ברור שבלי לתת את המשאבים הדרושים למשרד כדי להרים את זה, זה לא יקרה - לא ניתנו המשאבים. אני מניח שאם הייתה אז רשות תקשורת שהייתה מגדירה את זה כמשימה שלה, היא הייתה מוצאת את הדרך לקדם את זה כבר אז, ולהגיע לשוק סיטונאי הרבה יותר מוקדם".
* אתה מגדיר את הרפורמות האחרונות בסלולר כהצלחה, אבל מי שמכיר את עבודת המשרד, יודע שמדובר בכישלון צורב - ולא רק בנושא המפעילים הווירטואליים. המשרד אפשר לחברות הסלולריות להתחזק ולהמשיך להרוויח על חשבון הציבור, ללא הכנסת מתחרים במשך שנים, כשתדרים היו פנויים, ולא הייתה שום בעיה להקצותם. החברות הגיעו לשיעורי רווחיות מהגבוהים בעולם. זה כישלון עבודה של רגולטור.
"אני לא זוכר במשך השנים מקרה שהגיעה חברה או יזם, ואמר 'חבר'ה, אני רוצה להיות מפעיל רביעי, חמישי - בואו תקצו תדרים'. צריך גם לזכור, שבשנת 2001, במכרז הדור השלישי, שמו על השולחן מספיק תדרים כדי לאפשר הקצאה לארבע חברות. מירס לא התמודדה, וגם אף אחד נוסף לא התמודד.
"אז למרות שנראה שזה שוק, שאפשר להרוויח בו בצורה מטורפת, אף אחד לא חשב שהוא רוצה לבוא, להתמודד, ולקבל תדרים. מה שקרה לנו עכשיו, זה שמירס בעצם הייתה צריכה תדרים לדור שלישי. זה היה הטריגר למכרז, ולשמחתנו מסתבר שבסיבוב הזה היו מפעילים שרצו".
תמיד אפשר להשתפר
* אני חולק עליך לגבי הביקוש לתדרים או היעדר ביקוש, כי מירס מבקשת תדרים מ-2007; אבל נעזוב את זה לרגע. הסדר הקישוריות האחרון הסתיים ב-2008. שנתיים לקח לכם להוריד את הקישוריות. זה לא מחדל?
"כמו שאמרתי קודם, לגבי לוחות זמנים וקצב, אני מקבל את הביקורת. אני חושב שתמיד אפשר להשתפר בזה, והיינו יכולים להשתפר. אבל מהצד השני, צריך לזכור שתהליך של הורדת קישוריות, או קביעת מחירי קישוריות, הוא תהליך ארוך; תהליך שלוקח זמן - ולא רק בישראל.
"דוח ה-OECD שהתפרסם, מצביע על כך שרמת הקישוריות היא הנמוכה בקרב המדינות החברות בארגון. לכן, בסופו של דבר, למרות שתמיד הילד מגיע עם ציון 95, אתה שואל לאן נעלמו 5 נקודות. אז אתה אומר 'לא 95'. אתה אומר '80', אבל גם 80, כשאתה משווה את זה לתלמידים האחרים, המצב שלנו לא כל כך רע. ביחס לעולם מצבנו אפילו טוב. אבל אני מקבל את זה שתמיד אפשר לעשות הרבה יותר".
* הזכרת את הנושא של המפעילים הווירטואליים בסלולר, אבל אי אפשר להתעלם מכך שנכון לעכשיו, לא מדובר בסיפור הצלחה. זה נובע מכך שנמנעתם במכוון לקבוע מחירים לשימוש בתשתיות הסלולריות. יכולתם לקבוע מחיר - והכל היה נראה אחרת.
"אני חושב, שכאשר התחלנו לדבר על MVNO (מפעיל וירטואלי, ג.פ) ב-2007, הרעיון היה להסיר חסם שיאפשר להם לעלות קודם. גם אם היית רוצה להיות MVNO - לא יכולת. כרגולטור, נדרשנו קודם להסיר חסמים. יכול להיות שברגע שתסיר את החסמים, העסק יפרח - ויכול להיות שלא. אם הוא לא יפרח - אז תתערב.
"לקח זמן עד שגובשו אותן תקנות ורישיונות, והיו גופים שהתעניינו. אבל אחרי שהם התעניינו והתחילו מו"מ עם המפעילים, קרה דבר בשטח. נגמר המכרז למפעילים חדשים. יש שני מפעילים שלקחו על עצמם מחויבות במאות מיליוני שקלים להיכנס לשוק. אין להם ברירה. הם חייבים להיכנס לשוק.
"חברות הסלולר הגיבו. הרווחים והמחירים ירדו בצורה משמעותית. תמונת המצב שראו לפניהם ה-MVNO לפני שנתיים היא לא התמונה שהם רואים כיום. מי שתכנן להיות שחקן מחיר, הרבה יותר קשה לו. לכן, אם אתה שואל אותי מה עדיף - שיהיו MVNO שיורידו מחירים ב-30%, או שחברות הסלולר עצמן יורידו מחירים ב-30%-40%, אני לא בטוח שהדבר השני יותר גרוע.
"צריך להבין, שזה חלק מהעצירה ב-MVNO - זה ששינוי תנאי השוק לטובת הצרכן מפריע ל-MVNO. הדבר השני, לגבי ההתערבות של המשרד, הקונספט היה 'תנסו להגיע להסכמה'. למה? כי ברגע שמגיעים להסכמה, גם אם שילמת אגורה או שתיים יותר, מכיוון שאתה תלוי במפעיל, יהיו לך חיים הרבה יותר נוחים, מאשר אם הרגולטור יישב ויכריח את המפעיל לתת לך שירות; גם אם הרגולטור יהיה רשות תקשורת - כמו שדיברנו, סופר-מקצועית, שיודעת לרוץ תוך שעתיים ולפתור את הבעיות.
"לכן, היה שווה לתת את הזמן הזה. אמרנו: 'אם אתם לא מגיעים להסכמות, תגיעו למשרד, והמשרד יבדוק למה לא הגעתם לסיכומים'. לפחות עד שאני עזבתי את המשרד, אף אחד לא בא ואמר: 'חבר'ה, אני מנהל כבר חצי שנה מו"מ, זרקו אותי מכל המדרגות, אני לא מסוגל להתקדם'".
* אתה לא חושב שזו הייתה טעות להכניס את המפעילים הווירטואליים עם המפעילים החדשים, גולן טלקום ומירס?
"אמרנו דבר פשוט מאוד - כל אחד מהם זה חיה אחרת; נאפשר חיים לכל החיות בשוק; בעצם, נראה מי יטרוף את מי. ככה אני חושב שרגולטור צריך לעבוד. אני מקבל את הביקורת שלך על הקצב, אבל הרגולטור צריך לפתוח את הכול, הוא לא צריך לעצור דברים.
"אם MVNO זו אפשרות, צריך לאפשר אותה. אם שחקן חדש בעל תשתית זו אפשרות, צריך לאפשר את זה. נכון שהאחד מפריע לשני, אבל אני לא הייתי הולך להיות מתכנן מרכזי, שאומר 'עכשיו מתאים לי רק מתחרה אחד מסוג מסוים. נחכה 5 שנים, נכניס עוד מתחרה אחר מסוג אחר'".
* ומה לגבי קבוצות התקשורת, מודל שקידמת, למרות שיביא לחיסול השחקנים הקטנים?
"הגישה שלי קצת שונה. אני לא חושב שאתה צריך לחשוב מה המודל הכי טוב - ולהגיד 'זה מה שיהיה'. אתה צריך לתת לשוק להתפתח. אם אתה חושב שהוא מתפתח לכיוונים בעייתיים, שיוצרים כשל, אתה צריך לנסות לעצור או לשנות.
"הסיפור של קבוצות תקשורת, נולד לא רק מיתרונות לגודל. הוא נולד מאותה לכידות טכנולוגית מפורסמת. כיום, ההתלכדות הרבה יותר קרובה מאשר אז. מודל הקבוצות בא אליך מכל הכיוונים. מהצורך של החברות, בגלל היתרונות לגודל. דבר שני זה היתרונות למגוון, שאתה מספק את כל השירותים דרך טכנולוגיה אחת. זו ההתלכדות הטכנולוגית.
"הדבר השלישי, זה גם הציבור עצמו שאולי מעדיף את זה. גם בעולם מתלבטים באותן בעיות. מה אנחנו עושים עם ההתגבשות הזאת של קבוצות, כתוצאה מהתהליך הטכנולוגי. אף אחד לא מדבר על בוא נעצור את זה - 'בוא נגיד שאסור לכם למכור גם טלפוניה וגם טלוויזיה'. באמת מדברים שם על איך אתה משמר עולם תחרותי, גם במסגרת הזאת.
"אחד הרעיונות, הוא כמובן לפתוח את מה שנקרא התשתיות הנדירות, לשימוש של אחרים. אם התחרות היא על החבילה, שיהיו לך יותר מתחרים שיציעו את החבילות מאשר בעלי התשתיות. מספר בעלי התשתיות מוגבל. זה בעצם הקונספט מאחורי שוק סיטונאי".
