"חלק מהמלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק לא מתיישבות עם האג'נדה של הוועדה, ומקטינות את התחרותיות בשוק" - כך אמר אמש (ג') פרופ' עמרי ידלין, בפאנל שנערך על-ידי "להב" בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל-אביב, ושעסק בהמלצות ועדת הריכוזיות.
פרופ' ידלין נתר מספר דוגמאות: "למשל, ההמלצה להעביר עסקאות מהותיות מסוימות לאישור של אסיפת בעלי המניות. המשמעות שלה היא פגיעה ביכולת של החברה להתחרות על עסקאות מסוימות. אם חברה רוצה לרכוש נכס ומנהלת משא-ומתן עם המוכר, שמנהל משא-ומתן עם עוד גורמים, והחברה יכולה לחתום על עסקה רק בכפוף לכך שבעלי המניות יאשרו - המוכר יעדיף למכור למישהו שיכול לחתום מיד על העסקה.
"המגבלה מקשה על החברה להתחרות בשוק; גם העברת הסמכות לאשר את שכר המנכ"ל על-ידי בעלי המניות היא פגיעה בתחרותיות בשוק המנהלים; הדרישה שאם פירמידה רוכשת חברה ציבורית - היא חייבת להשוות הצעת רכש לבעלי מניות המיעוט באותו מחיר, היא פגיעה משמעותית בשוק השליטה".
פרופ' ידלין התייחס לשאלה אם העובדה שחברי הוועדה שייכים כולם לגופים רגולטוריים השפיעה על מסקנותיה. "זו שאלה לא לגיטימית", אמר. "צריך לדבר על המלצות הוועדה. ישבו בה אנשים רציניים, לא מעניין מה ההיסטוריה שלהם. האווירה הציבורית הנוכחית, שתמיד מבקרים את האנשים שיושבים בוועדות, הוציאה לי את החשק לבקר את מסקנות ועדת הריכוזיות, ויש לי ויכוח עם כמה מההמלצות".
"המלצות קטלניות"
גם עו"ד רם כספי מתח ביקורת על המלצות ועדת הריכוזיות ואמר כי "הן התקפה על המגזר העסקי". כספי, שהתייצב שלשום (א') ל"שימוע" בפני הוועדה, תיאר את הביקורת שהשמיע בפני חבריה על ההמלצות הכלולות בדוח הביניים.
"יש פה 16 המלצות, והיה לי העונג להופיע בוועדה, והם הקשיבו", אמר כספי בפאנל, שאותו הנחה פרופ' יוסף גרוס. "אני מקווה שההמלצות לא יישארו כפי שהן, כי הן קטלניות. מנהל של קרן השקעות מניו-יורק צילצל אליי ואמר לי: 'ישראל הכריזה מלחמה על הכלכלה שלה ועל המשקיעים שלה, אתם השתגעתם'. אמרתי לחברי הוועדה, 'רבותיי, זו התקפה על המגזר העסקי, כנראה שפרופ' בבצ'וק היפנט אתכם, קודם שהוא ינסה ליישם את השלטון החדש שהוא מביא לדיני חברות בדלאוור'".
כספי התייחס להמלצת הוועדה, המחייבת מתן הצעת רכש מלאה לחברה ציבורית, המוגדרת כ"חברת פער". "אתם עושים פה סדרה של עונשים, אתם דואגים לבעלי מניות המיעוט, אבל את המניות המוחזקות בידי הציבור, שהרוב המכריע שלהן מוחזק בידי גופים מוסדיים, אתם לוקחים מהם את הזכויות. לא חושבים על בעלי מניות המיעוט של חברת האם של חברת הפער", ציין.
לדבריו, "קחו לדוגמה את חברת כימיקלים לישראל, גם היא חברת פער בשרשור של משפחת עופר. אבל מה הקשר לתחרות בישראל? 99.9% מהפעילות של כי"ל היא בחו"ל. והתנאי לרכש הוא מחיר הבורסה פלוס 10%. מאיפה בא העונש הזה? מחיר הבורסה קובע ערך כלכלי? מה הסיבה לא לתת לחברה סעד של הערכה? תמיד אפשר לומר עליי שאני שכיר חרב, מייצג אינטרס. אבל עם מי לא דיברתי, ואף אחד לא מבין את ההיגיון הזה".
משמעות למיעוט
פרופ' שרון חנס הציע להרחיב לכל החברות במשק את ההמלצה שבעלי מניות המיעוט ימנו את הדח"צים בדירקטוריון. "צריכה להיות משמעות לרצונות של המיעוט", אמר חנס, "ברור שכשהם ימונו הם צריכים לפעול לטובת כלל החברה, אבל זיקה זה דבר חשוב, וצריך לעשות את השינוי של התרבות הארגונית בכיוון הזה", אמר.
לדברי חנס, "אם הייתי מוחק דבר אחד מההמלצות - זה ההמלצה בדבר אישור המיעוט לפעולות מהותיות בחברה. זה בעייתי ויפגע בתחרותיות. יש מקרים שראו שקבוצות פירמידיאליות גרמו נזקים, ויש מקרים שלא. כמו שעסקה בניגוד עניינים לפעמים היא טובה לחברה ולפעמים היא רעה, אבל יש לזה פוטנציאל שלילי. אני במקום הוועדה הייתי יוצר בקרות יותר עדינות. לא הייתי כולל אמצעי בקרה, שמשמעותם היא פירוק הפירמידה".
עו"ד ורו"ח אסתר קורן ציינה כי "מבחינת הממשל התאגידי שלנו אנחנו נמצאים במקום מאוד גבוה בעולם. ברמה של רגולציה ניתן למצוא מענה קיים, ניתן אולי לחדד את כללי הממשל התאגידי, אבל הכללים הקיימים מספקים הגנה טובה, בעיקר בעסקאות הבעייתיות עם בעלי השליטה ובעלי העניין.
"ההרחבה לכלל המשרות בחברה היא מאוד בעייתית בעיניי. הפכנו בשלטון באמצעות כנסת או ממשלה לשלטון באמצעות משאל עם. עלויות העסקה יגדלו, זה בטוח. התועלת לצד זה היא בסימן שאלה".