תארו לכם שבוקר אחד הדוור מוסר לכם מכתב מרשות המסים. לרובנו זהו תענוג מפוקפק, כי בדרך-כלל אנשי הרשות לא מבשרים לכם שאתם זכאים להחזר של אלפי שקלים בשל תשלום מס עודף. להיפך - סביר להניח שיש להם דווקא דרישות לתשלומים כספיים מכם, שהם בודקים את חבות המס שלכם ובוחנים מה עוד אתם חייבים למדינה.
וזה מה שקרה באחרונה ללא מעט אזרחים, שהופתעו לגלות בתיבת הדואר שלהם מכתב מרשות המסים - חתום על-ידי ראש מטה המודיעין הארצי באגף המודיעין והחקירות של רשות המסים, מישאל כהן - המבקש מהם להצהיר על מקורות ההכנסה שלהם בארץ ובעולם. למכתב צורף טופס "דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה" שאותו הם מתבקשים למלא.
ככה סתם לכאורה, בלי שיהיה איזה טריגר מיוחד - הם לא החליפו עבודה, לא קיבלו העלאת שכר, ולא נרשמו שינויים מיוחדים בהכנסותיהם - המכתב הופיע דווקא בתיבה שלהם. אלא שבכל זאת יש משהו משותף לכל הנמענים: ככלל, התקבל המכתב לאחר חזרתם מנסיעה לחו"ל.
לפני מספר חודשים חשפנו ב"גלובס" את מטרת הגבייה הבאה של רשות המסים: ישראלים המרבים לטוס לצורכי עסקים. לקראת השלמת "הפרויקט" הקודם של רשות המסים - בדיקת הכנסותיהם של אמנים וזמרי הזמר הים-תיכוני - לרשות המסים יש כבר פרויקט חדש: "פרויקט הנוסעים המתמידים". לאחרונה הרשות הציבה לעצמה כיעד לבחון את הכנסות תושבי ישראל המרבים לנסוע לחו"ל.
שיטת הבדיקה דומה לבדיקה שנעשתה ב"פרויקט האמנים": אז השוו ברשות המסים את רמת המחיה של האמנים עם הנכסים, הג'יפים, שומרי-הראש והמרצדסים, אל מול הדוחות הדלים שלהם למס הכנסה; כעת החלה רשות המסים להצליב את נתוני הטיסות של אזרחים ישראלים עם הדיווחים שלהם למס הכנסה, ולבחון אם יש אי-התאמה בוטה בין אורח חייהם לדיווחיהם.
היוזמה הזאת מתכתבת עם רוח המחאה החברתית. הניסיון להעשיר את קופת המדינה בכל אמצעי, לרבות ניסיונות להרחיב את הגבייה מאלה המנסים להתחמק, להתחכם או סתם לרמות על-ידי אי-דיווח על הכנסות בחו"ל, עשוי לקבל תמיכה במחנה דפני ליף וחבריה.
רשות המסים דווקא חושבת עליך
אלא שעבור אלה שמקבלים מכתב בהפתעה מרשות המסים, הדברים נראים פחות ורודים. הם יושבים בימים אלה מול המכתבים ותוהים מה עליהם לעשות - האם הם חייבים לדווח על הכנסותיהם? האם כל הכנסותיהם בחו"ל ימוסו מרגע הדיווח? האם הם חשופים לדין פלילי בעקבות אי-הדיווח עד היום?
ובכן, הסמנכ"ל הבכיר לשעבר ברשות המסים, עו"ד רו"ח גידי בר-זכאי, שהוא היום שותף-מנהל במשרד גידי בר-זכאי יועצים, מבקש להרגיע חלק מהנישומים: "לא כולם חייבים במס על הכנסותיהם", הוא אומר ועושה קצת סדר בשאלת המיסוי חוצה הגבולות.
לדברי בר-זכאי, אם "קיבלת מכתב ממס הכנסה הדורש ממך לפרט תוך 60 יום מה הם מקורות ההכנסה שלך, אתה ממש לא לבד. אבל זה לא צריך לנחם אותך. מדובר בתופעה כלל-עולמית, וגם ברשות המסים בישראל הבינו שכיום הכול כבר לא שקוף".
היוזמה החדשה של מעקב אחר הכנסות הישראלים בחו"ל, מצטרפת גם לצעדים שמבצעת הרשות להרחבת היקף המידע המועבר בין רשויות המס במדינות שונות בעולם, גם ביחס למידע בנקאי ולשימוש בנאמנויות, ובכך להגביר את המלחמה בהעלמות מס של ישראלים מעבר לים. נדמה כי מכל כיוון, בכל גבול, סוגרת רשות המסים הישראלית על נישומיה.
לדברי בר-זכאי, "כללי המשחק השתנו ביותר ממובן אחד. השינוי הבולט לעין הוא שאין יותר סודות. רשות המסים יודעת על חלק מחשבונות הבנק הקיימים בחו"ל, ועל אלה שהיא עדיין לא יודעת היא תדע בקרוב. דווקא בימים אלה כדאי לדעת בדיוק מה האפשרויות, הסיכויים והסיכונים. גם מי שלא קיבל מכתב, ראוי שיעריך את מצבו. אם יפעל עכשיו, לפני שקיבל את המכתב - מצבו בהגדרה טוב יותר".
- מי צריך להיערך?
"אדם שנחשב ל'נוסע מתמיד', שיש לו בית ומשפחה בישראל, שמגיע לארץ לסופי-שבוע ארוכים אחת לשבוע או לשבועיים, אבל מרכז החיים העסקיים-מקצועיים שלו נמצא מעבר לים, בלונדון, בניו-יורק או בכל מקום אחר שבו הוא מיטיב להתפרנס.
"אותו אדם פועל כל השנים תחת ההנחה שהוא תושב חוץ, או שמכיוון שכל הפעילות שלו נעשית מחוץ לישראל, רשות המסים ממש לא רלבנטית לגביו. לכן הוא מעולם לא הגיש דוחות בישראל. הוא לא ממש מאמין שיכולים לגלות ברשות על עצם קיומו, אבל למען האמת הוא מעולם לא חשב על זה עד הסוף".
לא-מדווחים מושכים תשומת-לב
מה שקורה במציאות, אומר בר-זכאי, זה שעל אף שאותו נישום לא חושב על רשות המסים - הרשות דווקא כן חושבת עליו. "ברשות המסים 'רואים' את כל הנסיעות שלו לחו"ל. אנשי הרשות רואים כמה ימים בשנה הוא בארץ או בחו"ל, ואם קצת רוצים אז גם איפה הוא נמצא. הם רואים את כל הרכבים שהוא רכש בארץ מאז ומעולם, יד ראשונה, שנייה ושלישית, במיוחד את רכב היוקרה שעליו מתקבלת רשומה מובלטת ומיוחדת.
"הם רואים את הבית, את הווילה, את תשלומי הביטוח הלאומי לאישה ולילדים. יכול בהחלט להיות שברשות המסים קיבלו מידע גם על קיומם של חשבונות בנק זרים של אותו אדם ונכסים בעולם כולו, במסגרת חילופי המידע. את כל הדברים האלה רואים ברשות המסים בלי שאותו אדם התחיל לשתף פעולה".
ואחרי כל אלה מגיעה השורה התחתונה: "עוד דבר שרואים ברשות המסים, או ליתר דיוק לא רואים, אלה הדיווחים של אותו נוסע מתמיד על הכנסות. ומכאן ועד ל'מכתב אהבה' מרשות המסים - הדרך קצרה".
- איך מגיבים למכתב כזה?
בר-זכאי: "דבר ראשון צריך להירגע ולעשות הערכת מצב. זה שברשות המסים חושבים שמגיע להם ממך מס - זה עדיין לא בהכרח אומר שהם צודקים. במקרים מסוימים אולי אפילו לא תתקשה לשכנע אותם בכך".
לא להתעלם מהמכתב
עבור אותם אותם נישומים שרשות המסים "אוהבת לאהוב", אלה שקיבלו את "מכתב האהבה" לתיבת הדואר, גיבש בר-זכאי את "המדריך לנוסע המתמיד". "גלובס" מציג: 6 שאלות שאתה, הפעיל בחו"ל בעיקר, צריך לשאול את עצמך כשאתה נוחת בארץ, היישר לזרועותיה של רשות המסים.
איפה אני גר?
שאלה ראשונה שצריך לברר היא שאלת התושבות לצורכי מס. בראש ובראשנה נספור את הימים שאנחנו שוהים בארץ ובחו"ל. בדיקה זו תעלה כי אתה תושב ישראל, אם אתה שוהה בארץ בממוצע יותר מ-142 ימים בשנה.
זכור: ברשות המסים סופרים גם חלקי ימים וגם את יום הכניסה וגם את יום היציאה שלך מהארץ. סופי-שבוע לסירוגין, חגים ומועדי ישראל, אירוע משפחתי קטן - והופ, רשות המסים מתכבדת להודיע לך כי לפי ספירת הימים אתה תושב ישראל.
האם אני בסיכון?
מי שמושך עכשיו את האש הם דווקא אלה שלא מדווחים כלל. עד עתה הם לא היו על הכוונת. אוכלוסיית היעד של המבצעים הנוכחיים היא חדשה, והיא נולדה בעקבות שינוי נוסף שלא רואים אותו בעין בלתי מזוינת.
השינוי בכללי המשחק של רשויות המס גוזר גם כללי התנהגות שונים על הנישומים, רק שרובם עוד לא הבינו או הפנימו את זה, והם ממשיכים לנהוג כפי שנהגו בעבר, תוך שהם מעמיקים את הבעיה ואת החשיפה שלהם כלפי הרשות.
בעבר, ובאופן שקומם רבים, דווקא מי שנמנע לחלוטין מדיווח כלשהו לרשות המסים היה מצוי - באופן פרדוקסלי - במצב עדיף. הסיבה נעוצה בכך שעבירת המס מוגדרת באופן המחמיר עם מי שדיווח באופן כוזב, יותר ממה שהיא מחמירה עם מי שלא דיווח כלל.
כיום, כאשר המידע זורם, הרשות יכולה להשוות בנקל בין מצבת הנכסים החשבונות, הנסיעות וכדומה של נישומים. במצב כזה דווקא אלה שלא מדווחים כלל, לעומת אלה שאולי מדווחים-בחסר, ימשכו יותר תשומת-לב ויגרמו לכך שרשות המסים תתחיל בבדיקה אודותיהם, ואף תשלח להם מכתב המבקש הצהרה על מקורות הכנסה ונכסים.
האם המידע שיש עליי קביל כראיה?
רבים עוסקים כיום בשאלה אם המידע שזולג לכיוון רשויות המס הוא ראוי וקביל. אני, כמי שמייצג נישומים שקיבלו מכתבים לבתיהם, טוען ואטען בפני הרשות כי אופן קבלת המידע צריך להשפיע משמעותית על היכולת לעשות בו שימוש.
צריך לשמור על כללי משחק ומסגרת חוקית לגיטימית, גם כשמחפשים את מי שלא דיווח כראוי. בנוסף לכך, צריך לזכור כי רבים מאלה שפונים אליהם הם אנשים נורמטיביים, שבאמצעות שימוש בהוראות החוק יכולים להסביר היטב מדוע לא היה עליהם לדווח, בין אם משום שהם אינם תושבים, ובין משום שההכנסות שהפיקו אינן חייבות על-פי הוראות חוק המס בישראל.
עם זאת, מספיק ששמם יונח על השולחן של פקיד המס, ומרגע זה הוא לא צריך לעשות שימוש נוסף במידע. הוא פשוט ישלח מכתב לנישום ויבקש ממנו לפרט את מקורות ההכנסה והנכסים. מרגע זה כללי המשחק ישתנו - ההליך יותר מורכב ומסובך, האופציה של גילוי מרצון כבר לא ממש קיימת, וצריך לפעול באופן מסודר ורציני להסדרת היחסים מול הרשות.
האם ההכנסות שלי חייבות בדיווח?
אם הפקת הכנסה בעלת אופי עסקי, ועשית זאת במסגרת חברה שמקיימת שליטה וניהול מחוץ לישראל, ייתכן שאינך חייב כלל במס בישראל. לעומת זאת, הכנסות ממתן שירותים והכנסות פאסיביות מהחזקת נכסים, שכר דירה, ריביות וכדומה, כמו גם רווחי הון למיניהם - סביר להניח שיחויבו במס בישראל, אם לא נערכת לכך מבעוד מועד.
ואם שילמתי מס בחו"ל, האם אני זכאי לזיכוי?
ישראל חתומה על מערך אמנות למניעת כפל מס. במקרים רבים נוכל להיעזר בהוראות האמנה גם לצורך סיווג התושבות למקבל המכתב, וגם לצורך מתן זיכוי בגין המסים שצריכים לשלם בישראל בשל מסים ששילמנו בחו"ל. לעיתים, התוצאה של השימוש הזה היא שאין חבות נוספת במס בישראל.
האם אני יכול להתעלם מהמכתב?
ההמלצה החד-משמעית היא לא להתעלם מהמכתב. הוא לא ייעלם מעצמו. חוסר תגובה לא יעלים את הבעיה. להיפך, הוא עלול להחשיד אתכם. בנוסף, חשוב מאוד לדייק בעובדות. כיוון שכל טעות עלולה להיחשב כדיווח כוזב, שהיא עבירה פלילית, מעטים יעזו שלא לדייק במידע שהם יכללו בתשובה.
