גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מספקים את הסחורה

משרדי הפרסום ואנשי התקשורת מאשימים את כל העולם ואשתו במשבר שנחת עליהם

ערוצי התקשורת במשבר פיננסי. עם מספרים אי-אפשר להתווכח: באוגוסט האחרון, לדוגמה, צנח הפרסום בטלוויזיה ובעיתונות ב-18% לעומת אוגוסט בשנה שעברה. התוצאה? ערוץ 10 בסכנת סגירה ממשית, פיטורים וקיצוצי שכרם לעיתונאים ולעובדים במשרדי הפרסום.

אין משבר בלי אשמים. אנשי התקשורת והפרסומאים, שהם במקרה גם הנפגעים העיקריים מהמשבר, ממהרים להאשים במשבר את כל העולם ואשתו: הרגולטורים, הפוליטיקאים, הכלכלה של אובמה, המהלך החד-צדדי של אבו-מאזן, אפילו את דפני ליף שהובילה את המאבק לצדק חברתי.

האמנם? אציג כאן תיזה מעט שונה, שבראש ובראשונה מציעה, לשם שינוי, לגמל להסתכל על דבשתו. ובכן, האחראים העיקריים למשבר, לדעתי, הם ערוצי התקשורת והפרסומאים.

בואו נבהיר משוואה פשוטה: ערוצי התקשורת ומשרדי הפרסום ניזונים מהמפרסמים. אותם מפרסמים משקיעים את כספם היקר בפרסום באותם ערוצי תקשורת, כדי להגדיל את מכירות מוצריהם.

כל עוד המפרסמים משקיעים X ומייצרים הגדלה במכירות וברווחים מאותה השקעה - הם ימשיכו-גם-ימשיכו להזרים כספים לערוצי הפרסום, כדי להגדיל עוד יותר את מכירותיהם ורווחיהם. אבל כאשר המשוואה הנ"ל מפסיקה להתקיים, ויחס העלות-תועלת נפגע - יצמצמו המפרסמים את השקעותיהם בערוצי הפרסום.

זה כנראה המצב כיום. המפרסמים מדירים את רגליהם מערוצי התקשורת המסורתיים מכיוון שהם לא מקבלים תמורה נאותה. זו אולי לא הסיבה היחידה, אבל זו הסיבה העיקרית. למען הסר הספק: את המפרסמים לא מעניינים אובמה או דפני ליף, מעניין אותם להגדיל את המכירות והרווחיות, וכנראה שבתקופה האחרונה זה לא קורה.

מאיפה אני יודע? כי אני בצד של המפרסמים. כיועץ שיווקי שמייעץ ללקוחותיי האם וכמה להשקיע ובאיזה ערוצי פרסום, אני נאלץ יותר ויותר להדיר את רגליי מהערוצים המסורתיים (טלוויזיה ועיתונות), כי הם כבר לא מצליחים לספק את הסחורה המבוקשת. לכן הם ולא אחר האשמים העיקריים במשבר.

ערוצי התקשורת וענף הפרסום אשמים כי בשנים האחרונות, הצרכנים המציאו את עצמם מחדש, בעוד הם נשארו תקועים באותו פורמט ישן ולא רלוונטי. ערוצי התקשורת אשמים בכך שגרמו למחירי הפרסום להיות גבוהים ביותר, על-ידי ניפוח המנגנונים, הפקות גרנדיוזיות, ותשלומי שכר מופרז לטאלנטים.

שימו לב למצב ההזוי הבא: עלייתה של אחת התכניות המוצלחות שנוצרו אי-פעם בישראל, "ארץ נהדרת", נדחית לעת עתה בגלל חוסר כדאיות כלכלית.

הפרסומאים אשמים בכך שלא עדכנו את אסטרטגיות הפרסום לצרכן החדש ונשארו עם אותן אסטרטגיות ישנות ולא רלוונטיות: שימוש בסלבריטאים, דאחקות, ומסרים של "תנחש למה אני מתכוון...". אסטרטגיות אלה אולי טובות לתחרות "קקטוס הזהב", אך אינן מייצרות תועלת כלכלית למי שרושם את הצ'ק על הקמפיין.

קחו דוגמה: רוב-רובם של המחקרים, מראים בבירור כי הכדאיות בשימוש בסלבריטאי לקמפיין פרסום עשויה להיות אפקטיבית למפרסם רק במקרים בודדים. נחשו מהי אחת מאסטרטגיות הפרסום הפופולריות ביותר כיום? שימוש בסלבריטאים, כמובן.

הטור הזה לא מציג פתרונות. הוא מציג בעיה שערוצי התקשורת והפרסומאים חייבים לתת עליה את הדעת - איך לתת תמורה גבוה יותר למפרסמים. השלב הראשון בפתרון הבעיה היא שערוצי התקשורת והפרסומאים יבינו שהבעיה אצלם ולא אצל אף אחד אחר. תביאו תמורה, תקבלו תקציבים. ולהיפך.

הפרסומאים צריכים לפנות לאקדמיה, ללמוד את המחקרים העדכניים ביותר על יעילות הפרסום. הם אמורים להתחרות ביניהם על איזה קמפיין ייצר את הרווח הכלכלי הגבוה ביותר ללקוח, ולא איזה קמפיין היה הכי יצירתי. כמו שאמר דייוויד אוגילבי, אבי הפרסום המודרני: "פרסום שאינו מוכר, אינו יצירתי".

ערוצי התקשורת המסורתיים אמורים גם לבדוק מחדש את הפורמט לפיו הם עובדים. האם פורמט העיתונים הקיים עדיין רלוונטי? או שאולי כדאי להכניס בו שינויים, ואין הכוונה רק לשינויים קוסמטיים. תמוה הדבר, שבעשרים השנים האחרונות הרגלי הקריאה של הצרכנים השתנו כל-כך, ואילו פורמט העיתונים נותר כמעט ללא שינוי.

■ הכותב הוא יועץ שיווקי ובעליה של חברת הייעוץ וההדרכה "פתרונות עסקיים".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

אחרי הדוחות: מניות גוגל ומיקרוסופט "מקפיצות" את הנאסד"ק ואת S&P 500

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● עליות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

הוא עורך דין צמרת, היא תעשיינית מצליחה, עכשיו השותפות ביניהם נחשפת

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי