איתי דנקנר, עורך ומפיק תוכניות בערוץ 10, כינס הבוקר (ד') את צוות התוכנית "שומר מסך" עם אמנון לוי - והודיע לכולם על פיטוריהם. מיד אחר-כך הוא התיישב לכתוב מכתב ל"גנרלים", אותם אנשים שיכריעו שבסופו של יום את שאלת עתידו של ערוץ 10.
להלן המכתב שכתב דנקנר, במלואו:
"חשוב שתבינו את מי אתם שולחים הביתה. אני לא מזלזל בחופש הביטוי ובחשיבות של עיתונות עצמאית, אבל אתם, הגנרלים, שוכחים על גב מי אתם מנהלים את המאבק הזה. חברי כנסת, שרים, מנכ"לים, בעלי מניות - הדיון בינכם מתנהל במונחים סטריליים: חובות צריך לשלם, הממשלה הוציאה חוזה, שבעלי המניות יורידו תמונה מהקיר לשלם את החובות. סיסמאות. הנה האמת.
"האמת היא שהבוקר נכנסתי לחדר, ויחד עם שותפי לחברת ההפקה, אמנון לוי, פיטרנו את כל העובדים. את אוהד, רונית, רונן, שיר, נטע, קרן. לא סתם שמות. בשנים האחרונות הם הפכו למשפחה.
"אוהד, בן 31. כשהוא הגיע לפני 3 שנים, כתחקירן, חשבתי שהוא לא יחזיק מעמד שבועיים. הוא היה לחוץ, בלע מילים כך שרוב הזמן לא הבנו מה הוא אומר, ואם לומר את האמת, לא ממש הרשים בתחקיר הראשון עליו עבד.
"נתנו לו צ'אנס. ועוד צ'אנס. הוא הפסיק להילחץ, דיבר קצת לאט יותר, וכשסוף-סוף הבנו על מה הוא מדבר, גילינו שמדובר באחד האנשים האינטליגנטים, הנאמנים, המצחיקים והמוכשרים שאנחנו מכירים.
"היום הוא עורך המשנה של התכנית. יד-ימיני. לפני 3 חודשים הוא ביקש העלאה - ולא יכולתי לסרב. איך אפשר להגיד לא למי שרק יום קודם לכן גילה שאשתו בהריון.
"כשהתחילו הצרות שאלתי אותו אם הוא לא חושש. הוא חייך ואמר לי שהוא לא דואג לרגע, כי הוא מאמין בי. הוא סומך עליי. 'הימרתי עליך לפני 3 שנים', הוא אמר, 'ועד היום לא אכזבת'. הבוקר פיטרתי אותו.
"רונית, בת 40. לפני בערך שנה חיפשנו מפיקה. ראיינו מפיקים ומפיקות, ורונית הייתה הכי מרשימה. רזומה עשיר, אוהבת לצחוק, נעימה. הייתה רק בעיה אחת. היא אם חד-הורית לתינוק בן פחות משנה.
"בטלוויזיה זו בעיה. הפקה היא מפלצת לא צפויה. שעות מטורפות, אסונות שנוחתים עליך ב-11 בלילה אחרי שכולם כבר בבית. לא עבודה שמתאימה למישהי שחיה לבד עם תינוק, שצריכה להוציא אותו מהגן כל יום, ועוד לא דיברנו על מה שקורה כשהילד חולה או שיש חופש מהגן.
"ראיון העבודה של רונית הסתיים, היא הלכה הביתה. אמנון ואני הסתכלנו זה על זה בצער. חבל שאנחנו לא יכולים לקחת אותה. זה לא יעבוד. למחרת בבוקר נכנסתי למשרד של אמנון, ועוד לפני שפתחתי את הפה הוא ידע מה אני רוצה להגיד. הוא חשב אותו דבר. אנחנו לא רוצים להיות מקום עבודה שלא מקבל מישהי רק בגלל שהיא אם חד-הורית. אם לא ניקח אותה, לא בטוח שסיכוייה כל-כך טובים. הרמנו לה טלפון וביקשנו ממנה לבוא שוב. היא ואנחנו החלטנו שנגרום לזה להצליח - וזה בדיוק מה שקרה.
"כשרועי, בנה, חולה - הוא בא למשרד. אם אין לחץ, היא הולכת הביתה. כשצריך להתגייס, היא שם. שלשום לרועי היה קלקול קיבה, אז הוא היה במשרד כל היום. אתם צריכים לראות אותו נח בעגלה כשכל עובדי המשרד מנסים להצחיק אותו. אם מישהו צריך לצאת החוצה, אז הוא כבר לוקח את העגלה אתו (ככה רועי נרדם). באמת שהוא מתוק. היום פיטרתי את אמא שלו.
"שיר, בת 30. תחקירנית מצוינת. לפני כמה שנים היא עבדה עם אוהד ברדיו, וכשהיינו צריכים תחקירנית, אוהד אמר שאנחנו חייבים לקחת אותה. כמה שהוא צדק. היא מסוג התחקירניות הטוטאליות, שאם עבר שבוע בלי שהיא תריב אתך 3 פעמים - משהו לא בסדר.
"היא מתאהבת באייטמים, במרואיינים, דואגת לאינטרסים שלהם ורוב הזמן עוברת את הגבול. חייבים לפחות אחת כזו בכל מערכת. פעם אחת היא בכתה בגלל ריב ביננו. לא כי צעקתי או נזפתי או השפלתי. היא בכתה כשאמרתי לה שהיא צודקת.
"אה כן, היא גם היפוכונדרית. לפני חודש היא נעדרה יומיים מהעבודה כי היא החליטה שיש לה סרטן. ביום השני התקשרתי אליה כמה פעמים, אבל היא לא ענתה. לא מתאים לה לסנן אותי. התחלתי לדאוג.
"למחרת היא הגיעה לעבודה והרגיעה אותנו. זה לא סרטן, זה תינוק. היא בהריון. היא יודעת שלא אמורים להגיד עדיין, רוב המשפחה שלה לא ידעה אפילו, אבל אנחנו לא סוג המקומות שאפשר להסתיר דברים כאלה.
"רק אתמול היא אמרה לי שלמרות שההורמונים מחרפנים אותה, לגבי מקום העבודה היא רגועה משום מה. אם אוהד סומך עליך, היא אמרה, אז גם אני. אל תפשל. הבוקר פיטרתי אותה.
"רונן, בן 31. בכל מערכת יש תחקירן כזה: רווק תל-אביבי הולל, שכולם בוחנים בבוקר אם במקרה הוא לובש את אותם בגדים שלבש אתמול. זה התפקיד של רונן (חוץ מהיותו תחקירן מעולה).
"רונן הוא שחקן נשמה אמתי. אם מישהו צריך לצאת לצילומים ב-5 בבוקר, הוא מיד יתנדב. עזוב, הוא יגיד, לאחרים יש משפחות. כשהמצב נהיה לחוץ בזמן האחרון, הוא למד בעצמו איך לצלם באופן כמעט מקצועי. הוא הציע שבמקום לשכור צלם הוא יצלם את הראיונות הפשוטים וכך יחסוך להפקה כסף. אף אחד לא ביקש ממנו לעשות את זה, והוא לא ביקש דבר בתמורה. ככה זה במשפחה.
"יש לו להקה, ובימים אלה הם משיקים אלבום בכורה. אוהד ואני צוחקים עליו שללהקה שלו אין סיכוי להצליח כי המילים של השירים שלהם איומות (הביקורות, דרך אגב, מהללות - מה שגורם לי לחשוב שגם מבקרי מוזיקה, כמו מבקרי טלוויזיה, לא מבינים מהחיים שלהם, אבל זה כבר דיון אחר).
"רונן נקם בנו בדרך האכזרית ביותר שניתן להעלות על הדעת. באלבום החדש, בשיר שלדעת אוהד ולדעתי הוא המביך ביותר, הוא נתן את הקרדיט לכתיבת המילים לאוהד ולי.
"יש לו תואר בכלכלה. חברים שלמדו אתו כבר מזמן מרוויחים סכומי כסף מרשימים בשוק ההון, אבל אותו זה לא מעניין. הוא רוצה להיות עיתונאי, והאמת היא שהוא מזמן כזה. או לפחות היה כזה. הבוקר פיטרתי אותו.
"קרן, בת 36. כשאתה מפיק ועורך של תוכנית טלוויזיה, אנשים פונים אליך כל הזמן ומספרים שיש להם חברה, בימאית ממש מוכשרת, שלדעתם בדיוק מתאימה לתוכנית שלך. התפקיד שלי במצב כזה הוא להנהן בנימוס, לזייף התקף אסטמה ולקוות שהם יבינו את הרמז.
"כשזוג הורים מהגן של הבן הבכור שלי ניסו 'למכור' לי את קרן, נלחצתי. אני רואה את האנשים האלה כמעט כל יום. הילדים שלנו חברים. אני גם ממש אוהב אותם. לא נותרה לי ברירה אלא לפגוש אותה ולהסביר לה שזו לא היא אלא אני, ושכרגע אנחנו לא מחפשים, אבל אם אי-פעם... ובלה-בלה-בלה. בסוף הפגישה הצעתי לה עבודה.
"כבר שתי עונות שקרן מביימת כמעט את כל הכתבות שלנו. היא מעולה. לראות אותה ספונה בחדר עריכה זו חוויה. היא נכנסת לשם עם שעות של חומרי גלם, ראיונות, קלטות, צילומים, ארכיונים, ויצאת משם כעבור יומיים עם כתבה באורך 25 דקות. זו אמנות שמעט מאוד אנשים שולטים בה ועוד פחות מהם מסוגלים להעריך. כל מה שאנחנו עושים מתנקז לחדר עריכה, ולא פשוט למצוא מישהו שיודע לקחת את הבלגן הזה ולשייף אותו עד שיוצא משם סיפור.
"בחודשים האחרונים היו לה הצעות עבודה מפתות ממקומות יותר יציבים. היא לא לקחה אותן. טוב לי פה, היא אמרה. בקרוב היא תתחתן (החבר שלה לא יודע את זה, אבל אני כן. תציע כבר, טמבל). החבר שלה רופא מתמחה צעיר, ואתם יודעים שמזה לא גומרים את החודש. היא צריכה לעבוד, אבל זה כנראה כבר לא יהיה אצלנו. הבוקר פיטרתי אותה.
"יש עוד עובדים שתלויים בי. נטע, מנהלת ההפקה, צעירת העובדים אצלנו, פוטרה בפעם האחרונה שהערוץ נקלע לקשיים. היא לא התמרמרה אלא הבינה. ברגע שיכולתי, שכרתי אותה שוב. אני מקווה שגם הפעם היא תבין.
"אני כותב את הדברים האלה במשרדי, רגע אחרי. במהלך הכתיבה, פעמיים נכנסו אליי אנשים מהמערכת ושאלו אם אני בסדר. שאלו אם אני צריך חיבוק. לאן הם ילכו? מה הם יעשו מחר? מי ייקח אותם?
"כשאתם קוראים כותרת שאומרת 'ב-27 בינואר ערוץ 10 יחשיך מסך' - עשו לי טובה ואל תתייחסו לזה כאל אופציה אחת פחות בשלט. תחשבו על אוהד, שיר, רונית, קרן, רונן, נטע ואלפי האחרים כמותם".