"יש מקום לעיגון זכויות נוספות במסגרת חוקי היסוד, ובמיוחד יש מקום לחקיקת חוק יסוד: זכויות חברתיות" - כך אמרה אמש (ד') נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בכנס בנושא 20 שנה למהפכה החוקתית שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה.
לדבריה, "אירועי השנה החולפת הצביעו על הצורך הממשי בחוק יסוד כזה. יש מקום להמשיך ולנסות לקדם את כינון החוקה".
בכנס אתמול השתתפו מלבד ביניש גם נשיא העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק; המשנה לנשיא בדימוס, ד"ר מישאל חשין; וכן פרופ' רות גביזון ופרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי.
עם תחילת נאומה של ביניש החלו כמה עשרות סטודנטים בקריאות רמות במטרה "לשים סוף לשלטון הכוח של מדינת ישראל על האדם", ואף ביקשו להגיש לביניש "מגילת זכויות אדם" עדכנית ל-2011. ביניש אמרה כי "אם הבנתי אתכם, כולנו רוצים צדק חברתי".
לדברי ביניש, בניגוד לעמדה הרווחת, בית המשפט לא יצר "יש מאין" את זכותו לפסול חקיקה של הכנסת בפסק דין בנק המזרחי, ו"הביקורת השיפוטית מבוססת על מגבלות החקיקה שנקבעו על-ידי הכנסת בחוקי היסוד".
לדבריה, התהליך החוקתי בישראל הוא אבולוציוני, ולא בהכרח "מהפכה חוקתית". לדבריה, בית המשפט העליון הוא "זהיר ביותר בשימוש בסמכותו להצהיר על בטלותם של חוקים או סעיפים בחוקים, העומדים בסתירה לחוקי היסוד, ובסמכות זו נעשה שימוש במקרים ספורים בלבד".
ביניש ציינה כי בית המשפט העליון הכיר בשנים האחרונות במספר זכויות אדם שאינן מצוינות בחוקי היסוד, וזאת כנגזרת מהזכות לכבוד האדם. "לגישתי", אמרה נשיאת העליון, "גזירת הזכויות מזכות המסגרת לכבוד האדם היא מהלך פרשני מתחייב". בין הזכויות הללו - הזכות לשוויון, הזכות לחיי משפחה, זכות הגישה לערכאות והזכות לחינוך.
בשאלת הבחינה החוקתית אמרה ביניש כי עד היום נבחנה בפסיקה בעיקר שאלת המידתיות, ואולם יש מקום להעביר את מרכז הכובד גם לשאלות של תכלית ראויה של דבר החקיקה - סוגייה שעשויה לאפשר לבית המשפט לפסול אפילו תיקונים של חוקי היסוד עצמם.
נשיאת העליון הביעה תמיכה בחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שעל היוזמה לחוקקו הצהיר באחרונה שר המשפטים יעקב נאמן. "בהיעדרו של חוק יסוד: החקיקה קשה מאוד להטמיע נורמות חוקתיות", אמרה ביניש, "חוק יסוד: החקיקה יוכל להסדיר סוגיות יסוד במשפט החוקתי ובהן סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת".
ביניש הביעה תמיכה בנוסח פסקת ההתגברות, המאפשרת לכנסת להתגבר על פסק דין של בג"ץ הפוסל חקיקה, בנוסח שהציעה ועדת נאמן, השונה מהותית מהנוסח שהציע בשעתו פרופ' דניאל פרידמן בתקופתו כשר המשפטים.
"שימוש מועט בסמכות לפסול חקיקה"
אהרן ברק אמר כי "המהפכה החוקתית התרחשה בכנסת", ולא בבית המשפט העליון. "רק עם כינונם של חוקי היסוד על זכויות האדם על ידי הכנסת התרחש השינוי החוקתי העמוק".
לדבריו, בית המשפט עושה שימוש מועט בסמכותו לפסול חקיקה "לא בגלל חשש מתגובת הכנסת, אלא בשל עיקרון הפרדת הרשויות, ומתוך זהירות, איפוק וריסון. כך נהג בית המשפט העליון בכל שנות קיומו. בית המשפט שומר על כבוד האדם ועל כבוד הכנסת גם יחד".
ברק הוסיף כי המהפכה החוקתית אינה אחראית להגברת המתח בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, להתקפות על הלגיטימיות של בית המשפט העליון, ואולם יש לה קשר לעצירת מפעל חוקי היסוד, אלא שלדבריו "זהו מחיר כדאי".
בהתייחס ליוזמות החקיקה של החודשים האחרונים, אמר ברק כי "הרוב הפרלמנטרי מבקש למצות את כוחו כרוב, תוך השתחררות מההגבלות שהדמוקרטיה החוקתית מטילה על הרוב. אני שמח שמגמות אלה נעצרו".
בנוגע להדרת נשים ואפליית ערבים אמר ברק כי אלה תופעות שאינן עולות בקנה אחד עם המהפכה החוקתית, וכי הוא מקווה ש"הסובלנות תבוא במקום הכוחניות".
גם ברק הביע תמיכה בחקיקת חוקי יסוד בדבר זכויות אזרחיות וחברתיות, ובחקיקת חוק יסוד: החקיקה, תוך קביעת שיריון לחוקי היסוד, שלא יהיה ניתן לשנותם או לבטלם אלא ברוב של 80 חברי כנסת.
חשין ציין בדבריו כי בניגוד לדבריו של יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, "הביקורת השיפוטית היא הכרחית, והשופטים הם שאמורים לשמור על זכויות המיעוט והיחיד. לחוקי היסוד היתה השפעה טובה, והכנסת נזהרת, יש לכנסת יועץ משפטי, ודעתו נחשבת. ימים קשים לפנינו, יש הרבה חילוקי דעות, רוחות רעות נושבות, ויש מקום לחשש".
