גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדמיון בין ירושלים לטהרן גובר

כנראה שב-2012 תהיה פעילות הממשלה תוססת ו"יעילה" לא פחות מבשנה שחלפה

שנת 2011 עומדת להסתיים, ובין שאר חשבונות הנפש, כדאי לבדוק את מצבנו בחזיתות השונות, שבהן מוכיחה ממשלת ישראל כי ידה רבה לה. נראה כי גם במישור הבינלאומי, גם ביחסינו עם שכנינו ועם המיעוטים בקרבנו, גם בקשור לחברה ולעוני של חלקים רחבים בה וגם בניסיונות לסתימת פיות, פעלו הקואליציה והממשלה בראשה בחריצות רבה, והתוצאות לא יאחרו לבוא.

את נשיא ארה"ב, ברק אובמה, השפלנו פעמים רבות, והוכחנו את כוחנו ב"קיפולו" מכל עמדה האמורה להביא לתזוזה בקיפאון באזורנו. נראה כיצד הוא יגיב על כך לאחר הבחירות, אם ייבחר שוב לנשיא.

בינתיים, מביעים אחרים בממשל, כאלה שאינם חוששים מן הקול היהודי בבחירות הקרובות, את דעתם על החקיקה האנטי-דמוקרטית בישראל, על ההתחמקות ממשא-ומתן עם הפלסטינים, ומתגעגעים לממשלות קודמות בישראל; בהם שרת החוץ הילארי קלינטון, בעלה הנשיא לשעבר, ביל, ואף שר ההגנה האמריקאי, פאנטה.

מול האיחוד האירופי, אנו פועלים בשיתוף יפה עם איראן. הם פורצים לשגרירות, והתגובה תבוא בסנקציות מצד מדינות אירופה, ואנו סותמים פיות ופוגעים בתרומות מאותן מדינות, וגם כלפינו יופעלו סנקציות כאלה ואחרות.

גם ההתעלמות המכוונת והבוטה מהצעות הקוורטט, מביאה לאיטה ליחס דומה, וראו "פליטות הפה" של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי ואובמה לגבי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, התבטאויות קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל לגביו, ואמירתו של נשיא הפרלמנט האירופי המיועד, כי ממשלת נתניהו-ליברמן מרפה את ידי התומכים בישראל באיחוד ומונעת את שדרוג מעמדה.

ביחסים עם טורקיה, שהייתה בעלת-ברית אמינה של ישראל, התחלנו בהושבת השגריר על כיסא נמוך, ולאחר פרשת המשט, כשהתברר כי טורקיה מוכנה להסתפק בהתנצלות רפה ולרדת מהסכסוך, דאג ליברמן לחשק את נתניהו, לא להסכים לנוסח שהיה מקובל כבר על שני הצדדים, והתוצאות קשות.

אנו מחזקים את החמאס על-חשבון אבו מאזן, משחררים שבויי חמאס, אך לא שבויים של הרשות, מעכבים כספים שלה, נמנעים ממשא-ומתן, מתעלמים מכך שבזכות הרשות הפלסטינית אין פעולות טרור מן הגדה, מחרימים את אונסקו, ולא תופסים שכל אלה פוגעים בראש ובראשונה - בנו.

במקביל אנו מבצעים כל מה שניתן כדי לקבוע עובדות בשטח, כך ששום משא-ומתן לא יצלח גם בעתיד. אנו תופסים קרקעות פרטיות להתנחלויות, יוזמים חוקים שיהפכו אותן לאדמות מדינה, או לחלופין שלא ניתן יהיה לתובען 4 שנים לאחר שנחמסו, לא ממלאים אחר הוראות בג"ץ לפנות מאחזים לא חוקיים, מקימים פארקים ומוזיאון בירושלים על בית-קברות מוסלמי תוך מניעת בנייה לדיור לתושבי מזרח ירושלים, לא משתתפים בוועדה למניעת הסתה, ועוד פעולות כיוצא-באלה המחזקות, כהרגלנו, את הקיצוניים ומחלישות את המתונים.

את הנשים אנו מגרשים מן הרחובות בשמחת תורה ומעל שלטי הפרסום, דוחקים אותן למושבים האחוריים באוטובוס, גונזים המלצות לשילובן בכל המקצועות הצבאיים וכן מדירים אותן מאירועים ומפעילויות אחרות בצבא; וממשיכים לטעון במקביל נגד הפונדמנטליזם המוסלמי. הדמיון בין רחובות ירושלים לרחובות טהרן הולך וגובר.

צעירים מתחנכים להפרת חוק, לאיומים על פעילי שמאל וחברי כנסת, כאילו לא חווינו רצח פוליטי בעבר, משתתפים במצעדים בנוסח הקו-קלוקס-קלן, בעקירת עצים, בשריפת רכוש, באלימות כלפי כפריים ובהשחתת מבנים, מסגדים ובתי-קברות. פעולותיהם מתרחבות גם נגד כוחות צה"ל, קצינים מותקפים, ורכוש צבאי נהרס. זאת, ללא תגובה ממשית, פרט להצהרות של נתניהו והרמטכ"ל בני גנץ.

לעומתם, מפגיני שמאל נעצרים ומחויבים שלא להפגין יותר, נגדם מפעילים כדורי גומי ורימוני עשן, המשטרה והשב"כ עורכים שיחות אזהרה לפעילים, שוטרים פועלים ללא תגי זיהוי, וכל הפגנת שמאל בשטחים נחשבת להתקהלות בלתי-חוקית ומפוזרת.

כוחות האכיפה ביהודה ושומרון אינם ממלאים את תפקידם. לא מקפידים לקחת טביעת-אצבעות, לבדוק אליבי ולחקור עדים, לא מעמתים בין מתלונן לחשוד, והתוצאה היא - אנרכיה. הצבא, שלו מלוא הסמכויות בשטחים שהוכרזו צבאיים, נמנע מלעשות בהן שימוש נגד יהודים מתפרעים, ולמרות האמצעים העומדים לרשותו הוא מופתע מכל אירוע. אין נחמה בכך שגם בישראל סוגרת המשטרה עשרות-אלפי תיקים בשנה בעילת "חוסר עניין לציבור" המחפה במקרים רבים על חוסר יכולת.

פליטים שנכנסו למדינה ומוגנים על-ידי החוק הבינלאומי, ומחפשי עבודה זרים, שהממשלה לא השכילה למנוע את כניסתם, מעוכבים במחנות מעצר ללא טיפול רפואי ראוי, ומגורשים על-ידי צאצאי פליטים יהודים משנים עברו. מענישים אותם ואת מי שנותן להם עבודה כדי שלא ירעבו, אך לא עושים את הדרוש לסגירת גבולות המדינה מפני מבקשי עבודה, בניגוד לפליטים הראויים למקלט.

בית המשפט העליון, מעוז הדמוקרטיה והסיבה העיקרית שמדינות העולם עדיין מוכנות לראות בנו דמוקרטיה, נתון למתקפות בלתי פוסקות בשפה בוטה ובחקיקה, בתהליך שיביא לקיצוץ בסמכויותיו, למינויים פוליטיים של שופטים, ולהבאתו להיות זרוע של הימין הפוליטי.

על המחאה החברתית, שדעכה במקביל לכניסת החורף, אנו סותמים את הגולל, והממשלה מוודאת שההמלצות, הדבר הטוב ביותר שקרה לחברה בישראל זה שנים, ידוללו, ומרביתן לא ייושמו. בשלב זה, כבר הוחלט על אי-קבלת ההמלצות בדבר תחבורה ציבורית, ביטול ההגנה על מונופולים ואי-התרת יבוא מתחרה, סבירות נמוכה לחינוך חינם מגיל 3, הימנעות מפתרונות דיור בר-השגה, וביטול ההמלצה למס יסף על עשירים.

במקביל, דואגים פוליטיקאים יחד עם עורכי דין וכלכלנים מכובדים, להביא למוות בטרם עת של דוח ועדת הריכוזיות, כך שלא יהיה חלילה שום שינוי בניצול שמנצלים בעלי ההון את הציבור במחירי סחורות ושירותים, בגיוסי כספים שלא יוחזרו לציבור, ובמשיכת דיבידנדים ומשכורות עתק.

הקשר ההדוק בין הון לשלטון, הביא לדירוגה של ישראל, במדד ההשוואתי של שחיתות שלטונית במדינות העולם, מתחת לאיחוד האמירויות הערביות, קטאר וצ'ילה. ההידרדרות נובעת הן משחיתות כספית והן גם מפעילות להשגת עוצמה פוליטית. במיקומה הנמוך של ישראל, וירידתה עתה מהמקום ה-30 ל-36, טרם באו לידי ביטוי המתקפות ומעשי החקיקה האחרונים שיוזמת הקואליציה - לפגיעה בבית המשפט, בחופש הביטוי, בזכויות מיעוטים ועוד.

המדיניות הנוכחית מבטיחה כי גם בעתיד יראו דוחות הביטוח הלאומי נתונים שלפיהם כחמישית מהאוכלוסייה מתקשה להשיג מזון. כמו בעשור האחרון, חלקו של העשירון התחתון בכלל ההכנסות ילך ויפחת, וחלקו של העשירון העליון יעלה בהתמדה, וישראל תעמוד באחד המקומות הראשונים ב-OECD במדדי אי-השוויון; יחס של 1:14 בין עשירים לעניים לעומת ממוצע של 1:9 ב-OECD. בעשור האחרון, שבו עלה התוצר ב-30%, עלו הכנסות המנהלים הבכירים ב-140%, ועלות שכרם גבוהה פי 100 מהשכר הממוצע במשק.

כדי שכל הפעילות המבורכת הזו לא תופרע, פועלים חברי הכנסת, בעידוד הממשלה, לסתימת פיות ולמניעת תחקירים על-ידי חוק ההשתקה, ולהפיכת רשות השידור למחלקה אצל היועץ הפוליטי של נתניהו. במקביל, מנסים להעביר חוק לייבוש עמותות שהשלטון חושש מהן, כאלה הפועלות לשמירת זכויות מיעוטים, מתן שירותים משפטיים לחסרי יכולת, וחשיפת עבירות של הממשל ותומכיו - ממש כמו ברוסיה של פוטין לקראת הבחירות.

אפילו היועץ המשפטי לממשלה לממשלה, יהודה וינשטיין, יוזם חוק שימנע מן הציבור ידיעה על חקירות בכירים, ויאפשר סגירת תיקים ועסקות טיעון, בלי שהציבור יוכל להתייחס אליהן. העברת כספים לפעילות פוליטית לא מפריעה - כל עוד התרומות מועברות לפוליטיקאים ולעמותות מן הימין מבעלי בתי קזינו בחו"ל (פעילות האסורה בישראל) ומאוונגליסטים החולמים על אחרית הימים שבה ייספו כל היהודים.

סביר להאמין שבשנת 2012 תהיה הפעילות תוססת ויעילה לא פחות מאשר בשנה שחלפה. שנה טובה.

הכותב הוא נציב מס הכנסה לשעבר.

עוד כתבות

קארן שווק - מייסדת ומנכלית לוסיד פמילי אופיס / צילום: יריב פיין

מנהלת ההשקעות שבטוחה: זה התיק שתישנו איתו בשקט

קארן שווק, מייסדת ומנהלת השקעות ראשית בלוסיד השקעות, חברת פמילי אופיס המנהלת כ־1.5 מיליארד שקל, מעריכה כי העליות בשוקי המניות יימשכו, גם אחרי רצף של שיאים ● מה מדאיג אותה בשוק הישראלי, ואיזה פתרון היא מציעה לריכוזיות הגבוהה במדד S&P 500

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

הדרמה בבורסה נרגעה, ובשוק מסבירים: "לא מאמינים לסרט של נתניהו"

הבורסה המקומית נפתחה הבוקר בירידות שערים חדות בצל נאומו של רה"מ בנימין נתניהו לצד העמקת התמרון הקרקעי בעזה; עם זאת, לאחר מספר שעות כל הירידות נמחקו ● "לא רואים קריסה במדדים או זינוק בדולר מול השקל" ● ראש הממשלה צפוי לקיים הערב מסיבת עיתונאים כלכלית

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

שי סנדלר, מנכ''ל Vega Security (משמאל) ואלי רוזן / צילום: Ohad Kab

שנה מההקמה: סטארט־אפ הסייבר מגייס 65 מיליון דולר לפי שווי של 400 מיליון דולר

כיום מועסקים בחברת הסייבר הישראלית ווגה סקיוריטי כ־60 עובדים בתל אביב ובניו יורק, ובחברה מציינים כי המוצר נמצא כבר בשימוש בארגוני פרוצ׳ן 500 ● החברה מפתחת מערכת שמאפשרת לארגונים לזהות ולחקור מתקפות סייבר באופן מיידי, ברגע שהן מתרחשות

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

הנפקת אודיטי טק. מציעה אופציה בפרמיה של פי 2 על מחיר המניה / צילום: 2023 Nasdaq, Inc. / Vanja Savic

הנפקות של 4 מיליארד דולר: בשוק נוהרים לאג"ח עם ריבית של 0%

גיוס חוב באמצעות אג"ח להמרה בריבית 0% הפך לטרנד לוהט בוול סטריט עם גיוסים של מיליארדי דולרים, גם בקרב חברות ישראליות ● גם בורסת הקריפטו Coinbase, גייסה באמצעות האג"ח הללו 2.6 מיליארד דולר, וחברת האוצר סטרטג'י הייתה מראשונות הטרנד השנה וגייסה בחודש פברואר 2 מיליארד דולר ● מה עורר מחדש את המכשיר שכמעט ונעלם?

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

צילום: מסך מיוטיוב קמפיין BUYME

באיזה ענף קיבלו את הסכום הכי גבוה לחג, ומה המצב בהייטק?

שיא חדש לקראת חגי תשרי, עם היקף של יותר מחצי מיליון מתנות לעובדים ● וגם: קרן דלק מקבוצת דלק וניו-מד אנרג'י, שבשליטת יצחק תשובה, מחלקים מענק של 10 מיליון שקל ל-160 משפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה ● אירועים ומינויים

ניר זוהר, נשיא חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מההייטק לפוליטיקה: האם נשיא WIX בדרך לכנסת

לצד בכירים נוספים, נשיא וויקס ניר זוהר, הוא אחד החתומים על מסמך ההקמה של המפלגה החדשה של גדי איזנקוט ● אם ירוץ בבחירות וייבחר לכנסת, קשה לראות כיצד ימשיך למלא תפקיד פעיל בחברה, שנסחרת כיום בנאסד"ק בשווי של קרוב ל-10 מיליארד דולר

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד