בימים אלה נמצאת סלקום בעיצומו של מבצע חיסול חובות: לקוחות פרטיים שגוררים חובות ישנים יכולים לסגור את חובם בהנחה של 40%-60%. סלקום לא לבד: בחודשים האחרונים יצאו חברות תקשורת ובנקים במבצעים דומים לחיסול חובות ישנים, שבמהלכם נגבו יותר מ-62 מיליון שקל. הגוף שעומד מאחורי המבצעים הוא רשות האכיפה והגבייה (ראו טבלה).
חוב שלא נפדה במהלך ימי המבצע ממשיך להתגלגל במסלול הרגיל. "חברה שלא קיבלה את המגיע לה עלולה להיות פחות רחמנית, ובצדק", אומר דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה. אלא שגורמים בענף מסייגים ואומרים כי יעדיפו להגיע להסדר הוגן גם עם מי שיפנה שלא במהלך מבצע. ההבדל הוא שבמקרה כזה התהליך עשוי להימשך זמן רב יותר.
מדיוני מגדיר את מבצעי חיסול החובות כ"מצב של win-win-win" - החברות מקבלות חלק מהחוב - שזה תמיד עדיף מלקבל כלום; החייב חוזר לשגרה; והרשות מרוויחה את הורדת ממדי התיקים. "זו תספורת לא עבור הטייקונים אלא עבור עמך ישראל - החברות מוחלות על 60% מהחוב תמורת סגירתו".
המספרים מבהילים: כ-450 אלף תיקים חדשים נפתחים ברשות לגבייה ואכיפה מדי שנה. תמהיל התיקים כולל חובות לחברות התקשורת, הבנקים (הלוואות ומשכנתאות) ואי-תשלום דמי מזונות - תחום כאוב שבו חובות אדירים שלא זוכים לפירעון.
עם זאת, הנתון הזה משקף יציבות לאורך השנים: "יש פה סוג של בשורה, משום שאין עלייה בכמות החייבים. הבשורה הנוספת היא שיש עלייה בכמות התיקים שנסגרים מדי שנה: בינואר 2009 עמד מספר התיקים הפתוחים על 3.5 מיליון, והיום נותרו 2.8 מיליון תיקים", אומר מדיוני.
מה טיב החובות? רבים מהחייבים הם אנשים נורמטיביים שנקלעו לחוב שהתחיל ממאות שקלים ותפח לממדים של אלפי שקלים - למשל אי-תשלום חשבון לחברת סלולר.
צבירת חובות של עשרות מיליוני שקלים מוסברת על-ידי גורם בענף הבנקאות כחובות קטנים שמצטברים מהרבה לקוחות פרטיים. לצד חובות בגין אי-החזר משכנתאות, חובות נפוצים אחרים נובעים מאי-עמידה בהחזר של הלוואות - החוב הממוצע הוא של 50,000 שקל, "שמקורו בלקוחות שנקלעו לחובות בגלל אופטימיות יתר, כששינוי במצבם הכלכלי הפך אותם לחדלי פירעון", אומר אותו גורם.
לא להתעצל להתנגד
ההוצאה לפועל היא התחנה האחרונה. גבייה שלא הושלמה בשלב המכתבים תעבור לשלב העיקולים: גם ההליכים אלה כרוכים בעלויות שחלות על החייב, כך שעבור תהליך רישום נכסיו לעיקול או הגעת המשאית להעמיס את הציוד ישלם אלפי שקלים בנוסף. על חובות אזרחיים לא חלה ההתיישנות, והם ממשיכים לתפוח.
חשוב להבין שאסור להיות אדישים. אם החוב אינו מוצדק או שולם בעבר, במהלך 21 ימים מקבלת המכתב מהרשות יש להתנגד ולהגיש הוכחות או להתייצב לחקירה.
רשם הרשות מחליט אם יש להעביר את התיק להכרעה בבית המשפט. "רוב החייבים לא מגישים התנגדות, וחבל. דווקא ברוב המקרים, הרשם - שהוא הגורם השיפוטי ברשות - מקבל את ההתנגדות ומעביר את התיק לדיון בבית משפט. מובן שיהיו כאלה שיעדיפו שהתיק יתברבר, אבל חשוב לזכור שעם חוב צעיר קל יותר להגיע להסדר", אומר מדיוני.
אגב, במקרה שמתגלה כי החברה רדפה אחר חייב שלא בצדק, רשאי בית המשפט לקבוע פיצויים.
חברה המוכיחה כי יש חובה ברורה באמצעות חוזה ההתקשרות עם הצרכן, רשאית לפתוח תיק מבלי לעבור את משוכת בתי המשפט.
כל שיטות הרשות
לרשות לגבייה יש היום יותר סמכויות מאשר בעבר. אחת מהן מאפשרת לה כניסה חופשית למאגרי מידע של חייבים ללא אישורם. למעשה בדרך זו קל יותר לרשות לאתר את החייבים ולפתור תעלומות של יעדים לא רלוונטיים שאליהם ממוענים מכתבים מעורכי דין.
הגדרת חייב כ"משתמט" (אדם שלא הגיב להתראות הרשות במשך 6 חודשים) מאפשרת לרשות לעכב חידוש רישיון נהיגה או רישיון רכב או לשלול דרכון. הגבלות אחרות כוללות השבת צ'קים. הרשם רשאי לאפשר כניסה למאגרי מידע של חייבים ולקבל תמונה כוללת על נכסים נסתרים (נדל"ן בטאבו, חסכונות וחשבונות בנקים).
"מערכת ההוצאה לפועל נמצא בעיצומה של מהפכה. כשהיינו חלק מבתי המשפט מצב גביית החובות היה בכי רע. מאז עשינו מכלול פעולות שאפשרו לנו לעבור ממצב של פסיביות למצב של אקטיביות", אומר מדיוני. "חשוב לזכור כי מדובר בכספים השייכים לחברות עבור מוצרים או שירותים שסיפקו. החובות הם נכסיה של החברה ואני מחויבים להשיבם".
מי הבא בתור?
ראשיתם של מבצעי חיסול החובות בתחילת 2011, אז פנתה הרשות לחברות שהוגדרו כבעלות מסות של תיקים פתוחים בהוצאה לפועל והציעה את עזרתה בגביית החובות, בתמורה להפחתה של 40% לפחות מהחוב. כ-96,000 תיקים נכללו במבצעים השונים. כל מבצע ארך חודש-חודש וחצי, במהלכו אותרו בעלי החובות והוצע להם הסדר החזרת החוב בהתאם ליכולתם (פריסה לתשלומים, הפחתת הריביות וכדומה).
הראשון לצאת במבצע השנה היה בנק לאומי, שהצליח לגבות 38 מיליון שקל מתוך 900 מיליון שקל סך החובות עד ל-2007. 17,500 תיקים נכללו במבצע, מה שמצביע על חוב ממוצע של 51,500 שקל לחייב.
ביולי-אוגוסט יצאה פלאפון במבצע במהלכו הצליחה לגבות 12 מיליון שקל, מתוך 460 מיליון שקל סך החובות שנצברו עד 2007. במבצע הזה נכללו 29,000 תיקים, כשהחוב הממוצע לחברה עמד על 15,800 שקל.
בנק דיסקונט הצליח לגבות 20 מיליון שקל מתוך 7.5 מיליארד שקל סך החובות עד לשנת 2008, כולל ריביות ושכר-טרחה. הקרן של החוב עומדת על 1.5 מיליארד שקל. חלק מהתיקים נפתחו עוד בשנות ה-70.
במבצע הנוכחי של סלקום נסגרו כבר 2,000 תיקים מתוך 27,400 תיקים שנצברו עד יוני 2009. סך החובות במבצע הוא 316 מיליון שקל - ממוצע של 11,500 שקל לתיק.
ברשות לא חושפים את רשימת החברות שייצאו במבצעים דומים בעתיד, אולם יש להניח כי היא כוללת חברות תקשורת גדולות שטרם נכללו ובנקים נוספים.
שנת 2010 בהוצאה לפועל
* מספר התיקים שהיו פתוחים: 3,013,692
* 37% מהתיקים: תושבי אזור תל-אביב; 29% מאזור חיפה והצפון, 20% מאזור המרכז ו-14% מירושלים
* מספר החייבים: 987,473, כ-90% מהם חייבים פרטיים
* כ-20% מהתיקים שנפתחים כל שנה הם לחייבים חדשים
כך מתנפח חוב של 1,000 שקל ל-15,000 שקל
תהליך גביית החובות מתחיל בניסיון של החברה להסדיר את החוב מול הלקוח. בשלב הבא נשלחות התראות באמצעות משרדי עורכי דין - ולחוב מצטרף שכר-טרחה של מאות שקלים לעורכי הדין. מכאן החוב תופח.
כשמגיע התיק לשלב ההוצאה לפועל, מתווספים אליו אלפי שקלים נוספים: עלות פתיחת תיק - 174 שקל, שכר-טרחה לעורך דין הנקבע לפי גובה החוב ועשוי להגיע לדוגמה לכ-1,000 שקל לחוב של 15,000 שקל. בשלב הבא עשוי להתווסף שכר-טרחה ב', וזאת לצד ריביות על החוב שממשיכות להצטבר.
כך, חוב של 1,000 שקל יוכפל ויותר מכך עם הגיעו למעמד של הוצאה לפועל. במילים אחרות, כל דחייה בתשלום או החוב או בביטולו - עולה ביוקר.
