גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

6 טענות של הגופים המוסדיים

הפתעה! החלטנו לזרום עם הטענות - של המוסדיים ונגדם - ולהתמודד איתן אחת לאחת

מנהלי הגופים המוסדיים מוטרדים. בפגישה "חשאית" השבוע עם שר האוצר העלו מנכ"לי חברות הביטוח הגדולות בישראל טענות על המסע התקשורתי נגדם. מי שאחראים על ניהול נכסים בהיקף מאות מיליארדי שקל אף טענו שעדיף להם להשקיע בחו"ל לאור האווירה השלילית וההאשמות המוטחות בהם.

הגופים המוסדיים ודמי הניהול הם אורחים די קבועים בטור הזה, ולאורך השנים הוזכרו לאו דווקא בהקשרים חיוביים. "גלובס" אף היה החלוץ בהעלאת הבעיה של דמי הניהול והחיסכון הפנסיוני לסדר היום.

הקמפיין אף הוביל לרפורמה שיזם האוצר בדמי הניהול. זו הייתה אמורה להיכנס לתוקף בתחילת השנה, אך נתקעה, כרגיל, בגלגלי הביורוקרטיה. באופן טבעי, ניתן היה לצפות שנשפוך כעת אש וגופרית על הגופים המוסדיים - על איומיהם לברוח לחו"ל עם ההשקעות ועל קיטוריהם בעקבות מסע התקשורת נגדם.

הפתעה! הפעם החלטנו לזרום עם הטענות - של המוסדיים ונגדם - ולהתמודד איתן אחת לאחת. הרי לא יכול להיות שהכול אצלם שחור משחור, שהם עושקים בעקביות את הציבור, שהם חומדים את הפנסיה שלנו ומגלים חוסר אחריות משווע בניהול כספים שגורם לנו נזק אדיר. הם גם לא עשויים מקשה אחת. כמו בכל מקצוע, יש מנהלי כספים טובים יותר, טובים פחות וגרועים מאוד.

טענה ראשונה: "האווירה נגדנו - עליהום ופופוליזם"

באופן עקרוני, זה נכון. בכל גל עכור יש הרבה פופוליזם שהופך את מושאי הביקורת לאויבי העם. זה נכון כמעט בכל תחום, מפוליטיקה עד כלכלה. כשתגיע הגאות בשוק המניות (ייתכן שהיא כבר הגיעה, שימו לב לאפקט ינואר בשווקים), היא תשכיח את הגל העכור נגד המוסדיים.

אין כמו תשואה מפנקת כדי לדחוק הצדה את הסדרי החוב ואת דמי הניהול הגבוהים יחסית בחיסכון הפנסיוני. אלא שהבעיה אינה באווירת עליהום ופופוליזם שהולכת ובאה, אלא בהשפעתה על בית המחוקקים.

זה בדיוק מה שמטריד את מנהלי הגופים המוסדיים: האוצר אמור להעביר השנה את הרפורמה בדמי הניהול לאישור בכנסת. הרפורמה אמורה להוריד את תקרת דמי הניהול מ-2% ל-1.2% בהדרגה, וחברי הכנסת, המבינים שמדובר בתפוח לוהט, יאמרו ודאי, למה תקרה של 1.2% ולא 1% או 0.8% או 0.7%? במקרה כזה, ספק אם האוצר או הגופים המוסדיים יוכלו לעצור את הסחף בהורדת דמי הניהול.

לכאורה מדובר במספרים קטנים, אבל כל עשירית האחוז שווה הרבה מיליארדים לאורך שנים שיירדו מהכנסות הגופים ויפגעו ברווחיות.

טענה שנייה: "המוסדיים גורמים נזק אדיר לפנסיה"

הפופוליזם סחף את האמירה הזאת למחוזות קיצוניים, כמו השמדה של הפנסיה וכדומה, ובנוסח הקיצוני הזה, הקביעה או המחשבה הללו פשוט אינן נכונות. תשואת החיסכון הפנסיוני לא יכולה להימדד לאורך שנה, טובה או גרועה ככל שתהיה, אלא לאורך שנים. לבסוף, התשואה הריאלית נטו היא החשובה, ובמבחן הזה הגופים המוסדיים לא יוצאים עד כדי כך רע.

בעשור האחרון (ראו טבלה למטה; בחלקו החיסכון נשלט על ידי הבנקים ולאחר ועדת בכר נשלט בעיקר ע"י חברות הביטוח) התשואה הריאלית השנתית הממוצעת בחיסכון הפנסיוני עומדת על כ-3%-4%, אחרי שמקזזים דמי ניהול שנתיים של כ-1.1%. זו תשואה סבירה. לא מדהימה, אבל לא קטסטרופה כפי שנוטים לחשוב.

הבעיה במספרים הללו היא שמדובר בממוצעים, ואלה טובים לסטטיסטיקה אך מנותקים מהמציאות. לקוחות מקושרים, מאוגדים וחזקים משיגים דמי ניהול מזעריים ומגדילים באופן משמעותי את התשואה הריאלית השנתית.

כך הם חוסכים לאורך השנים מאות אלפי שקלים בדמי ניהול. לעומת זאת, לקוחות פרטיים, לא מאוגדים וחלשים משלמים 2% דמי ניהול, ולפעמים זה מקזז בין 30% ל-50% מהתשואה הריאלית ברוטו. המשמעות: נזק כבד לפנסיה.

טענה שלישית: "התספורות והסדרי החוב שוחקים את הפנסיה"

פשוט לא נכון. להסדרי החוב, למרות הרעש סביבם, יש משמעות שולית מאוד על התשואה בחיסכון הפנסיוני. מתוך תיק אג"ח של יותר מ-250 מיליארד שקל גם מחיקות של כמה מיליארדים לאורך ארבע השנים האחרונות מתורגמות לשברירי אחוזים בתשואה - לא קריטי ולא דרמטי. טענת המוסדיים שהמצב בבנקים לא הרבה יותר טוב מבחינת ניהול החוב נכונה.

גם שם מוחקים ויש הסדרי חוב, אבל שם סוגרים עם בעל החוב מה שסוגרים בשקט, בלי סטריפטיז תקשורתי ובלי דיון ציבורי.

אלא שגישת המוסדיים מוטעית. לא מדובר רק במספרים, שוליים ככל שיהיו, אלא בעיקר בערכים. אי אפשר לגבות מלקוח חסר אונים 2% דמי ניהול שנתיים ולגלח למסתפרים החזקים מאות מיליונים בהינף יד. גם השתיקה הרועמת של מנהלי חברות הביטוח בנושא מרתיחה. הם לא יכולים להתלונן על עליהום ועל ביקורת לא הוגנת אם הם מסתפקים בפגישות "חשאיות" עם שר האוצר.

טענה רביעית: "משכורות המנהלים - על חשבון דמי ניהול"

זה די נכון, בעיקר מאז ועדת בכר. העלייה הדרמטית בדמי הניהול בשנים האחרונות שימשה, בין היתר, לאקזיטים של עשרות מיליונים שזרמו למנהלי גופים מוסדיים אלמוניים שהתעשרו כמעט בן לילה.

כמובן, ההשפעה של משכורות גבוהות לאורך זמן על התשואות, בדיוק כמו הסדרי החוב, היא שולית, אבל שוב מדובר בערכים: התעשרות מהירה כל כך במקביל לעלייה מהירה וחדה כל כך בדמי ניהול היא תופעה שמרתיחה את הדם.

טענה חמישית: "בשביל תשואה טובה יותר צריך לשלם דמי ניהול גבוהים יותר"

תיאורטית - נכון. מעשית - לא נכון כלל. בתיאוריה, על איכות משלמים יותר, בדיוק כמו שקונים מכונית או כל מוצר צריכה אחר. הבעיה היא שמבחינה מעשית, לא נמצא שום קשר בין גובה התשואות לגובה דמי ניהול.

להיפך, המצטיינים בתשואות לא גובים בהכרח את דמי הניהול הגבוהים ביותר, ובעלי התשואות הגרועות יותר דווקא גובים דמי ניהול יחסית גבוהים.

המוסדיים אינם יכולים להשתמש בטיעון הזה גם כי הם יודעים היטב שלקוח אחד (חלש) משלם בקופה מסוימת דמי ניהול גבוהים הרבה יותר מלקוח אחר (חזק) באותה קופה: הקופה היא אותה קופה, התשואה היא אותה תשואה, אבל הקשרים של החוסך אינם אותם קשרים.

נוסף על כך, העמלות הגבוהות לסוכנים אינן קשורות כלל ל"איכות" התשואה, אלא למערך ההפצה של הגופים המוסדיים ולקשרי הגומלין ביניהם לבין הסוכנים. ובכלל, אם הטיעון הזה נכון - מדוע הגופים המוסדיים אינם מציעים לציבור קופות עם סיכון מינימלי ודמי ניהול מינימליים, בשיעור 0.3% ו-0.4% בלבד?

טענה שישית: "בחו"ל לא נספוג את מפח הנפש הזה"

עם כל הכבוד למוסדיים, זה טיעון ילדותי. הדרך היא לא לאיים בהשקעות בחו"ל ולקיים פגישות סגורות עם שר האוצר, אלא להתמודד עם הביקורת ביושר, בכנות ובעיקר במעשים מול ציבור החוסכים.

תשואות חיסכון

eli@globes.co.il

עוד כתבות

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?