שוו בנפשכם את הסיטואציה הבאה: הסלולרי שלכם מצלצל, על הצג מופיע "מספר חסוי". אתם מחליטים לשים את נפשכם בכפכם ולענות. מהצד השני מדברת הבנקאית ("הו, לא! שוב שיחה מהבנק"), אלא שהפעם יש לגברת בצד השני של הקו הצעה מהפכנית: הלוואה לשלוש שנים בריבית 1%, עם נקודת יציאה בכל שנה. לא בריבית הפריים, לא בריבית הפריים פלוס ולא בפריים מינוס. ריבית נמוכה במיוחד בגובה 1%. מה תעשו?
אני מציג ובכנסים לא מעטים, ושואל שאלה זו בכל מצגת. כמעט תמיד משיבים לי שכדאי לקבל את הצעתה הנדיגה הבנקאית, וכי איזו סיבה יש לסרב לה?
מה עושים בכסף זול
ההרפתקן יקבל את הכסף הזול וירוץ מיד לקנות בו מניות או סחורות, התשואה על ההון שלו, יכולה להיות גבוהה באופן משמעותי בשל המינוף וכמובן שגם ההפסד. הסולידי ייקח את ההלוואה וירכוש אג"ח קונצרני או אג"ח מדינה שמניב תשואה גבוהה מאחוז, ויהיו גם מי שייקחו את הכסף, יפקידו אותו חזרה בבנק, ויקבלו ריבית דומה מאוד בפיקדון בנקאי, שתכסה את העלות המזערית של ההלוואה, אולי אפילו תניב קצת - וכך או כך, אם נותנים לך כסף במחיר כזה - כדאי לקחת, פשוט כי אפשר - ליום גשום.
הקשר בין הסיפור שכתבתי לעיל, שנדמה כאילו לא יתרחש לעולם, לבין מאקרו כלכלה, הוא שהדבר כבר התרחש מספר פעמים בשלוש השנים שעברו, וכדאי להבין כיצד ההלוואות הללו יכולות להשפיע על השווקים.
באוקטובר 2008, לאחר שהממשל האמריקני הפסיד בניסיון לחנך את ליהמן ברדרס, נפתחה שרשרת תוכניות הצלה כלכליות לאומיות, שנשאו שמות דומים ומבלבלים - TARP, TALF, AMLF ועוד רבות. המשותף לכולן היה הזרמת כסף בחינם, על מנת לשחרר את משבר הנזילות בשווקים. להזכירכם, החשש היה כה גדול עד שבנקים נמנעו מלהעניק הלוואות זה לזה, ושוק ההון היה פשוט נעול.
לאחר מאבקים משפטיים הצליחה חברת בלומברג לקבל נתונים לגבי החברות שקיבלו הלוואות מהפדרל ריזרב.
למה? כי אפשר
הגופים שלקחו את ההלוואות הגדולות ביותר היו סיטי, מורגן סטנלי ובנק אוף אמריקה ורויאל בנק אופ סקוטלנד, שהיו על סף פשיטת רגל, והלוואות החינם של הפד היו הכרחיות עבורם על מנת לשרוד, עד ששוק ההון יפשיר.
אבל לא תנחשו לעולם מי הגוף החמישי בגודלו שלקח הלוואות מהפד - לא גולדמן סאקס (שביעי) לא מריל לינץ (עשירי) לא UBS (שישי, דבר מוזר לכשעצמו, לאור זאת שמדובר בכלל בגוף שוויצרי).
הגוף שלקח את ההלוואה המצטברת החמישית בגודלה היה State Street Group, חברת שירותים פיננסים מהגדולות בארה"ב, ששמה לא הוזכר במשבר 2008, אפילו פעם אחת.
למה לקחה סטייט סריט גרופ 77 מיליארד דולר מהפד? כי היה אפשר.
בניגוד לבנקים שהיו נואשים להלוואות, State Street Group לא היתה צריכה נזילות כלל. אבל אם נותנים כסף בחינם - לא תיקח? והחברה אכן לוותה את הסכומים האלו, כאותו משקיע הרפתקן, מיהרה לרכוש בכסף אג"ח שמועד פרעונן היה קרוב, ונמכרו במחירי רצפה בשל צונאמי הפדיונות באותה תקופה, וגרפה מהם. הרווח שהניב המהלך לחברה, ונולד מהלוואות חירום לאומיות, לא חזר מעולם למשלם המיסים האמריקאי.
הסיפור חוזר
והנה שלוש שנים לאחר מכן, הסיפור חוזר באירופה: בסוף דצמבר, לאחר הזרמת ההון המתואמת (שוב בזול) ע"י בנקים מרכזיים ברחבי העולם, הודיע הבנק האירופאי המרכזי על תוכנית הלוואות LTRO - long term repo operation לשלוש שנים בריבית 1%, תמורת בטחונות נמוכים מהרגיל.
הציפיות היו שבנק המרכזי ילווה כרבע טריליון אירו, אך בפועל גופים רבים מהצפוי ניגשו להלוואות האלו, והבנק המרכזי העניק כחצי טריליון אירו. פרשנים קראו לתוכנית הזו "הקלה כמותית בדלת האחורית". ובאמת מאז החל ראלי במניות, סחורות ואגרות החוב של מדינות הפריפריה באירופה שלא האט עד היום.
מה עשו הגופים הפיננסים שלקחו את ההלוואה? הדעות חלוקות.
חלק מהפרשנים טוענים שהגופים לווים הפקידו את הכסף בחזרה בבנק המרכזי, טענה שמתבססת על הפקדות הענק בבנק. פרשנים אחרים טוענים שבכסף הזה רוכשים הגופים את אגרות החוב הקצרות של איטליה וספרד, דבר שהביא אותן כמעט לרמות תשואה רגילות, וחלק טוענים שבכסף ימחזרו חלק מהחובות ב-2012
כנראה שכל הפרשנים צודקים.
המהלך הזה מניע את עצמו. תמורת ההלוואה נדרשו הבנקים להעניק בטחונות ברמה נמוכה (כולל למשל- אגרות חוב איטלקיות - כמה מפתיע!). את הכסף מההלוואה הם יכולים היו להשקיע באגרות חוב איטלקיות שישמשו כבטחונות להלוואות נוספות, ובעיקר אחת מרכזית בתחילת פברואר.
התהליך צפוי להמשיך והוא יכול להמשיך ולתמוך בעלייה במניות, אגרת חוב, סחורות ונכסי סיכון. בפן השלילי, הוא צפוי להחליש את האירו בשל האטרקטיביות שלו כמטבע הלוואות שישמש לרכישת מטבעות אחרים.
התהליך שמוביל הבנק המרכזי האירופאי דומה לזה שהוביל ברננקי בארה"ב. כולם רוצים כסף זול. אפילו כדי להפקידו שוב בבנק. אפשר שהמהלך הזה יצליח להוריד משמעותית את עלויות הגיוס של מדינות אירופה, ואם יוון לא תפשוט רגל במפתיע, ייתכן ויהיה לנו שקט למספר חודשים לפחות.
חיים נתן הוא הכלכלן הראשי במנורה מבטחים פיננסים, בעל רישיון מנהל תיקים ובעל זיקה מכוח תפקידו לנכסים פיננסיים. מנורה מבטחים קרנות נאמנות ו/או מנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות ו/או חברות אחרות בקבוצה עשויים להיות בעלות עניין אישי בני"ע מכוח כך שהן מחזיקות ו/או עלולות להחזיק ו/או לבצע פעילות בני"ע עבור עצמן ו/או עבור לקוחותיהן ו/או במסגרת אחרת. אין לראות באמור לעיל עבודת אנליזה של ני"ע ו/או הצעה של הנכסים ו/או הזמנה לרכשם ו/או ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בהם ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, בשום אופן צורה ו/או דרך. שיווק ההשקעות לעיל אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.