בשבוע הבא תחגוג ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, יום הולדת 46. מאז שנות העשרים לחייה, הקריירה שלה נסקה בכיוון אחד - למעלה. את כל תפקידיה היא ביצעה באופן מזהיר, ללא כישלונות, נפילות או תקלות. כעת הגיע רגע האמת: גליה מאור פורשת מתפקיד מנכ"ל לאומי. אחרי שמונה שנים בהן ייחלה לתפקיד, שאפה אליו בכל מאודה והתכוננה לקראתו, צפויה רוסק עמינח להגשים את חלומה, ולהתיישב תוך מספר שבועות על כסא המנכ"ל של בנק לאומי.
נכון, זה לא יהיה קל כשמולה מתמודד רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים. אבל אם רוסק עמינח לא תיבחר לתפקיד מנכ"ל לאומי במקום מאור, זו תהיה הפתעה גדולה מאוד. אם היינו נדרשים להעריך את הסיכויים, היינו מהמרים שהם עומדים על 30%-70% לטובתה. אמנם, זכויותיו של חזקיהו רבות, יכולותיו אינן מוטלת בספק והישגיו כמפקח על הבנקים מצוינים.
ועדיין, קשה לראות את דירקטוריון לאומי מחליט להביא מנכ"ל חיצוני, כשמולו ניצב מועמד פנימי חזק וראוי, הנתמך בצורה כה מובהקת על ידי המנכ"לית היוצאת, רבת ההשפעה.
אך דווקא לאחר שרוסק עמינח תגיע לפסגה, הצלחתה עד כה עשויה להיות לה לרועץ. מדוע? מי שלא חווה כישלון, יתקשה אולי להתמודד עם הצלחה לאורך זמן. אדם כזה חש שהוא יודע הכל ויכול הכל. ועבור כל מנכ"ל, בייחוד מנכ"ל חדש, זו תחושה מסוכנת מאוד, שעלולה לגרום לו לעשות טעויות ולא להקשיב לאחרים.
והרי אפילו רוסק עמינח אינה יודעת הכל. בבנקאות אין קיצורי דרך, ולמרות שהיא כבר שמונה שנים בחטיבה העסקית, עדיין יש נושאים רבים שהיא צריכה ללמוד. גם המעבר ממשנה למנכ"ל לתפקיד המנכ"ל אינו טריוויאלי. זוהי קפיצת מדרגה משמעותית, ורוסק עמינח עלולה לשלם שכר לימוד גבוה.
כך שאם היינו נדרשים לתת לה עצה אחת לגבי התנהלותה כמנכ"לית היינו מרחיקים 2,000 שנה לאחור אל המימרה הידועה של אוגוסטוס: "Festina lente", "למהר לאט". כלומר, לא לפעול בפזיזות אלא בשיקול דעת, לא להפעיל כוח מופרז אלא לנהוג במידתיות. ואוגוסטוס, שעלה לשלטון בגיל 21 והנהיג את האימפריה הרומית 56 שנים במהלך תקופה שנחשבת לתור הזהב שלה, ידע כנראה דבר או שניים על מנהיגות.
"השנה הראשונה של רקפת כמנכ"לית תהיה משמעותית לכולם", אומר אדם המכיר היטב את הנפשות הפועלות. "זו תהיה שנת הסתגלות. היא תסתגל לתפקיד, ובבנק יסתגלו אליה".
המינויים יהוו איתות
הפעם האחרונה שבה יצאה רוסק עמינח לעצמאות הייתה בקיץ 2006, אחרי שנתיים וחצי כראש החטיבה העסקית בכפיפות לאהוד שפירא, אז המשנה הבכיר למנכ"ל. שפירא עזב והיא הייתה חופשיה לעשות את השינויים שתכננה. אז זה עבד מצוין, והניח את היסודות להצלחתה בשנים הבאות.
יש להניח כי גם עכשיו יש לרוסק עמינח כמה וכמה רעיונות כיצד לשנות את התנהלות בנק לאומי מרגע שתיכנס לתפקידה החדש, רק שכעת זוהי סיטואציה שונה לחלוטין. אמנם נהוג שמנכ"ל חדש עושה את השינויים שהוא מעוניין לבצע בארגון כבר בשנה הראשונה בתפקידו, כי "מה שהוא לא יעשה בשנה הראשונה הוא כבר לא יעשה", אבל המוטו הזה לא תופס לגבי בנק לאומי.
העסק עובד טוב, וגם כך הבנק עובר זעזוע עקב עזיבת מאור הדומיננטית, אחרי 17 שנים של כהונה. אין סיבה ליצור זעזועים נוספים כעת. כך שמוטב לרוסק עמינח לתת לזמן לעבור, להתרגל לתפקיד ולבצע בתחילה רק שינויים הכרחיים, פרסונליים או מערכתיים.
אם יש נושא שבו יבחנו אותה בתוך הבנק בשבע עיניים זהו התחום המורכב של היחסים הבינאישיים.
מוטב לה לפסוע בזהירות רבה. המינויים שתעשה יהוו איתות רב עוצמה. מה, למשל, יקרה עם אנשים איתם היו לה חילוקי דעות בשנים עברו? האם לאחר מינויה היא תשדר ממלכתיות ותעביר את המסר שכמנכ"לית היא רואה דברים אחרת? האם היא תצניח אנשים מבחוץ או תעדיף מינויים מבפנים?
התקשורת עלולה לנשוך
מוקש אחר נוגע לחשיפה התקשורתית העצומה שנגזרת מתפקיד המנכ"ל. עד היום הייתה רקפת בחזקת פרח מוגן, ונהנתה מהפריבילגיה להיות בצל. ברגע שתמונה למנכ"לית לאומי, אם וכאשר, היא תיכנס בבת אחת לאור הזרקורים, תצטרך לשנות גישה, ולהביא בחשבון את הנראות של מעשיה. מעתה היא תחיה בבית זכוכית, ואסור לה לתת לאירועים מהעבר לשנות.
זאת ועוד, רוסק עמינח רגישה מאוד לדברים שנכתבים עליה, אך כמנכ"ל החשיפה שלה תקפוץ אל סדרי גודל אחרים. היא תצטרך להתבטא בפומבי, תמונתה תופיע בעיתונים כמעט על בסיס יומי, כל אמירה שלה תזכה לכותרת, כל צעד יקבל פרשנויות. זה מלחיץ, זה מציק, והיא אינה רגילה לכך.
eran-p@globes.co.il