כ-141 אלף ילדים בגילאי 4-12 צפו בתוכנית "האח הגדול" של זכיינית ערוץ 2 קשת ביום ראשון האחרון. צופים אלה מהווים 11.5% מכלל הצופים בתוכנית. בסך-הכול צפו בתוכנית 1.226 מיליון איש - כך עולה מנתוני הוועדה הישראלית למדרוג שהגיעו לידי "גלובס".
כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"גלובס", ילדים ובני-נוער רבים נחשפים לתכנים שאינם הולמים דווקא בתוכניות הילדים והנוער, וכעת מסתבר כי רבים מהם צופים גם בתוכניות פריים-טיים בערוצי הברודקאסט, שמכילות תכנים שאינם מתאימים לגילם.
מהנתונים עולה עוד כי 6.8% מצופי "האח הגדול" הם ילדים בגילי 4-9, כלומר 83,368 אלף צופים בתוכנית ששודרה בפריים-טיים ביום ראשון, שזכתה ל-1.226 מיליון צופים. דווקא ילדים גדולים יותר, בגילאי 10-12, צפו בתוכנית בהיקף נמוך יותר של 4.7% צפייה, שמהווים כ-57,622 מהתוכנית ששודרה ביום ראשון. בני-נוער בגילאי 13-17 צפו בתוכנית בשיעור גבוה יותר משתי קבוצות הגיל הצעירות, 8.1%, שמהווים כ-99,306. בסך-הכול צפו ב"אח הגדול" ביום ראשון 240,296 ילדים ובני נוער.
11.7% מהצופים ב-"The Voice" של רשת הם ילדים בגילאי 4-12. מכאן, שמתוך 1.333 מיליון הצופים שצפו בתוכנית בפריים-טיים ביום שבת האחרון, 155,961 מהם היו ילדים בגיל זה. 6.2% מהצופים היו ילדים בגילאי 4-9, כלומר 82,646 ילדים בגיל זה צפו בתוכנית.
בדומה ל"האח הגדול", גם ב-"The Voice" חלה ירידה בקרב פלח הגיל של 10-12, מהם צפו 5.5%, שהם כ-73,315 ילדים. בקרב שכבת הגיל הבוגרת יותר, 13-17, נמצא כי צפו בתוכנית 8.7% מבני גיל זה, שמהווים כ-115,971 בני-נוער שצפו בתוכנית בשבת. בסה"כ צפו ב-"The Voice" ביום שבת 271,932 ילדים ובני-נוער.
"ארץ נהדרת" של קשת, שאינה תוכנית ריאליטי, זוכה לרייטינג נמוך יותר בקרב ילדים ובני-נוער. שיעור הילדים הצופים בה בגילאי 4-12 הוא 9.6%. המשמעות היא שמתוך 1.178 מיליון איש שצפו בתוכנית ביום שני השבוע בשעות הפריים-טיים, 113,088 היו ילדים בטווח גילאים זה. בסך-הכול צפו ב"ארץ נהדרת" ביום שני בפריים-טיים 274,474 ילדים ובני-נוער.
הנתונים המוצגים כאן אינם כוללים צפייה נדחית וכן אינם כוללים את כמות הצפיות בתוכניות אלה באמצעות האינטרנט. מכאן, שמספר הצופים בקרב הילדים והנוער גבוה יותר מזה שהוצג לעיל.
דר" יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, רואה את הדברים באור שלילי: "זו עוד חוליה בשרשרת העגומה של אובדן הילדות במדינת ישראל. זה נכון לגבי התחפושות לפורים, שכבר לא ניתן לרכוש תחפושת של סתם אחות אלא רק של 'אחות סקסית', ונגמר בתוכניות שמיועדות למבוגרים, שמתברר שכרבע מהצופים בהן הם ילדים ובני-נוער. ברור שהתכנים של התוכניות האלה לא מתאימים לילדים.
"אנחנו מוכרחים להבין שהתנהגויות מסוכנות של ילדים לא צומחות בחלל ריק. אנחנו לא יכולים ערב-ערב לשטוף את מוחם של הילדים באמצעות תוכניות מהסוג הזה, ואחר-כך לצקצק בשפתיים ולומר כמה הנוער של היום הוא נורא ואיום. עולם המבוגרים בכלל ועולם התקשורת המסחרית בפרט צריכים לעצור ולחשוב מה אנחנו עושים לילדים שלנו, ואם לא הגיע הזמן להחזיר את הילדות לילדים", מסכם קדמן.
אחריות מוגבלת
איילת מצגר, סמנכ"לית טלוויזיה ברשות השנייה, מצליחה לראות צדדים פחות שחורים בנתונים. "יש הבדל בין דפוסי הצפייה של הילדים הצעירים יותר - עד גיל 12, לבין הצפייה של הילדים היותר בוגרים וזה נתון חשוב, כי בוודאי שילד בוגר יותר יודע לנתח טוב יותר את הטקסט שהוא צופה בו בטלוויזיה.
"צריך להגיד שהצפייה של הילדים בתוכניות הריאליטי האלה היא צפייה שמתאפיינת בצפייה משפחתית, ומשמעות הדבר היא שילד לא צופה בתכנים האלה לבד אלא יושב יחד עם ההורים שלו, ובעצם יכול לקבל גם את הניתוח וההסבר שלהם על מה שקורה על המרקע. הורה יכול להעיר לילד שלו כי דברים הנאמרים על-ידי מי מהמשתתפים אינם ראויים, וכי התנהגותו של משתתף מסוים אינם ראויים", מוסיפה מצגר.
כפי שנחשף ב"גלובס", ילדים בגילאי 4-11 צפו בשנת 2011 בממוצע של 215 דקות מדי יום בטלוויזיה - מתוכן 38 דקות בשעות הפריים-טיים. בטווח גילאי 12-14 צפו מדי יום בממוצע 185 דקות, כאשר 58 דקות מתוכן היו בשעות הפריים-טיים, ובני 15-17 צפו בטלוויזיה במשך 203 דקות ביום, כאשר 54 מתוכן היום בשעות הפריים-טיים.
"הנתונים האלה דווקא מפתיעים", אומרת מצגר, "הייתי בטוחה שיש יותר זמן צפייה בשעות הפריים-טיים, אבל מסתבר כי מרבית הצפייה של הילדים היא במהלך היום, מה שאומר שרוב הצפייה של הילדים מתבצעת לא בערוצי הברודקאסט, אלא בערוצי הנישה, בערוצי הילדים".
לטענת מצגר, זמן הצפייה הנמוך יחסית בתוכניות הריאליטי והבידור בפריים-טיים צריך להעיד בפנינו שהתופעה שאנשים מדברים עליה שילדים יושבים כל הערב ורואים תוכניות של מבוגרים, אינה לגמרי נכונה. "הם רואים אותן באופן חלקי. החלק שלהם בצפייה הוא לא כל-כך גדול, והאחוז מהם שצופים בזה הוא נמוך אל מול האחוז שלהם באוכלוסייה", היא אומרת.
- האם צריך לשנות משהו?
"לרגולטור יש הרבה אחריות לגבי הגנה על קטינים ולגבי הסדרה ורגולציה שבאה להגן על ילדים, אבל במקום מסוים ההורים צריכים ליישם את חלקם באחריות על הגנת הילדים", אומרת מצגר. "הרגולטור אחראי לצייד את האנשים בכלים, לתת את המידע. להגדיר מהם התכנים הקיימים בתוכנית זו או אחרת ומאיזה גיל אנחנו ממליצים לסווג את הצפייה בתוכנית. אבל מעבר לזה, גם להורים יש אחריות לגבי התכנים שהילדים שלהם צופים בהם. העובדה שהתוכנית משודרת בטלוויזיה לא מחייבת צפייה בה".
חברת מועצת הרשות השנייה, ד"ר מירב אלוש-לברון, רואה את הדברים אחרת לגמרי. "הנתונים מצביעים בבירור כי הרגלי הצריכה התקשורתית של ילדים ונוער בישראל אינם מבוקרים כראוי ,וכי לא קיים ויסות משמעותי וביקורתי בפועל של הרגלי הצפייה. במובן הזה יש חשיבות עצומה לאחריות הורית ולטיפוח ופיתוח אוריינות התקשורת בבתי הספר והגנים", היא אומרת.
יחד עם זאת, אלוש-לברון מוסיפה כי הנתונים גם "משקפים את הדומיננטיות של ז'אנר הריאליטי על כלל סוגיו ותכניו בתפריט המזון התקשורתי של כלל הציבור ואת הבולטות שלו על המסך" - בולטות שחורגת לטענתה ב"הרבה מעבר לזמן השידור של התוכנית עצמה בעקבות קידום המכירות האגרסיבי של הזכיינים".
- לצפייה בתכנים שמסווגים לגילאים מבוגרים יותר יש השפעה ממשית על הצעירים?
"ילדים לא יכולים מנטלית לצפות בריאליטי באופן ביקורתי. תכני ריאליטי רבים, בוודאי כמו 'האח הגדול', תובעים ביקורתיות ומצריכים פירוק של הטקסט, עיבוד שלו מחדש וקיום של משא ומתן מורכב עם התוכנית ועם המסרים שלה. ילדים מפנימים ומשעתקים את כל מה שנראה על המסך כמו שזה, ללא סינון ובקרה, וזה כולל את המניפולציות של המצלמה, העריכה וההפקה, ושיח אלים, בריוני, סטראוטיפי, מיני וגזעני שמעלים לעיתים קרובות גיבורי התוכנית", אומרת אלוש-לברון ומוסיפה: "זה מצריך מחשבה ופעולה משמעותית שנוגעת לכמה היבטים: החלת תקנות לסיווג ולמיון של תוכניות הברודקסט בכללותן, שישרתו את ההורים כקוד מרתיע; דיאלוג שלנו כנציגי הרגולציה עם הזכיינים, שמטרתו להקפיד על ניקיון המסך מתכנים פוגעניים, ודיון מחודש בסוגיית מכסות הריאליטי המותרות לכל ערוץ - רעיון שלו שותפות ולמענו פועלות חברות מועצה נוספות".
"תוכניות לכל המשפחה"
מרשת נמסר בתגובה: "שעות הפריים-טיים מתאפיינות בצפייה משפחתית. רשת שמה לעצמה למטרה לייצר טלוויזיה שמיועדת לכל המשפחה, מתוך ידיעה ברורה שילדים צופים בתוכניות האלה. 'The Voice' וה'מירוץ למיליון' הן דוגמה מצוינת לתוכניות המיועדות לכל המשפחה שבהם ערכים של תחרות, השגיות, יצירתיות ובעיקר חיוביות באים לידי ביטוי. רשת תמשיך לייצר טלוויזיה חיובית, מגוונת, יצירתית ומשפחתית".
מקשת נמסר כי "אחת הסיבות לאחוזי הצפייה הגבוהים בתוכניות קשת נובעת מהעובדה שהתוכניות פונות לקהל יעד מגוון ומיועדות לצפייה משפחתית ומשותפת. הדבר בא לידי ביטוי בממוצע של מספר צופים גבוה יותר למשק בית בתוכניות אלה. תוכניות הפריים מושקעות, משקפות את התרבות ומעלות סוגיות מגוונות הקיימות בחברה הישראלית. בשולי הדברים נציין כי על-פי הנתונים, עיקר שעות הצפייה של ילדים ונוער מתבססות על צפייה יחידנית במשך היום בשלל ערוצים ודווקא בפריים קיימת צפייה מתווכת ומפוקחת".
הרשות השנייה מציעה: שינוי שיטת הסיווג
תוכניות המשודרות עד לשעה 22:00 מותרות כיום לצפייה לכל הגילאים. החל מהשעה 22:00 התוכניות מסווגות לגילאי 14 ומעלה, ולאחר חצות מסווגות התוכניות לגילאי 18 ומעלה.
ואולם, בעקבות השינויים בהרגלי הצפייה של ילדים ונוער, הרשות השנייה העבירה באחרונה לידי משרד התקשורת, הצעה להרחבת תקנות סיווג וסימון שידורים במטרה להרחיב את המידע שניתן להורים. זאת, כדי לאפשר להם לקבל החלטות מושכלות יותר בנוגע לפיקוח על צפיית ילדים בטלוויזיה.
ההצעה כוללת 3 סעיפים מרכזיים: שינוי קטגוריית הגיל לסיווג, כך שתתווסף שכבת גיל חדשה שלא הייתה עד היום; הוספת סימון גרפי בהתאם למאפייני התוכנית - "מין", "אכזריות ואלימות", "אלכוהול, סמים וחומרים מזיקים אחרים", וכן סימן גרפי שיסמן את גיל הצפייה; ולבסוף התייחסות למאפיינים נוספים של תוכן מזיק כגון תזונה לקויה, סיגריות, אלכוהול וחומרים מזיקים אחרים. סעיף זה נובע מכך שבני-נוער חשופים היום לחומרים שהשימוש בהם הוא אמנם חוקי אולם צריכתו מזיקה ומסוכנת.
הצעה זאת אושרה באחרונה על-ידי מועצת הרשות השנייה, ועתה היא ממתינה לבחינה של משרד התקשורת.
