גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

141 אלף ילדים בגילאי 4-12 צופים ב"האח הגדול"

זאת לעומת 113 אלף בגילאים אלה שצופים ב"ארץ נהדרת" ■ סמנכ"לית הטלוויזיה ברשות השנייה, איילת מצגר, לא נבהלת, אך חברת המועצה מירב אלוש-לברון מזהירה: "ילדים משעתקים כל מה שעל המסך, ללא סינון" ■ בדיקת "גלובס"

כ-141 אלף ילדים בגילאי 4-12 צפו בתוכנית "האח הגדול" של זכיינית ערוץ 2 קשת ביום ראשון האחרון. צופים אלה מהווים 11.5% מכלל הצופים בתוכנית. בסך-הכול צפו בתוכנית 1.226 מיליון איש - כך עולה מנתוני הוועדה הישראלית למדרוג שהגיעו לידי "גלובס".

כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"גלובס", ילדים ובני-נוער רבים נחשפים לתכנים שאינם הולמים דווקא בתוכניות הילדים והנוער, וכעת מסתבר כי רבים מהם צופים גם בתוכניות פריים-טיים בערוצי הברודקאסט, שמכילות תכנים שאינם מתאימים לגילם.

מהנתונים עולה עוד כי 6.8% מצופי "האח הגדול" הם ילדים בגילי 4-9, כלומר 83,368 אלף צופים בתוכנית ששודרה בפריים-טיים ביום ראשון, שזכתה ל-1.226 מיליון צופים. דווקא ילדים גדולים יותר, בגילאי 10-12, צפו בתוכנית בהיקף נמוך יותר של 4.7% צפייה, שמהווים כ-57,622 מהתוכנית ששודרה ביום ראשון. בני-נוער בגילאי 13-17 צפו בתוכנית בשיעור גבוה יותר משתי קבוצות הגיל הצעירות, 8.1%, שמהווים כ-99,306. בסך-הכול צפו ב"אח הגדול" ביום ראשון 240,296 ילדים ובני נוער.

11.7% מהצופים ב-"The Voice" של רשת הם ילדים בגילאי 4-12. מכאן, שמתוך 1.333 מיליון הצופים שצפו בתוכנית בפריים-טיים ביום שבת האחרון, 155,961 מהם היו ילדים בגיל זה. 6.2% מהצופים היו ילדים בגילאי 4-9, כלומר 82,646 ילדים בגיל זה צפו בתוכנית.

בדומה ל"האח הגדול", גם ב-"The Voice" חלה ירידה בקרב פלח הגיל של 10-12, מהם צפו 5.5%, שהם כ-73,315 ילדים. בקרב שכבת הגיל הבוגרת יותר, 13-17, נמצא כי צפו בתוכנית 8.7% מבני גיל זה, שמהווים כ-115,971 בני-נוער שצפו בתוכנית בשבת. בסה"כ צפו ב-"The Voice" ביום שבת 271,932 ילדים ובני-נוער.

"ארץ נהדרת" של קשת, שאינה תוכנית ריאליטי, זוכה לרייטינג נמוך יותר בקרב ילדים ובני-נוער. שיעור הילדים הצופים בה בגילאי 4-12 הוא 9.6%. המשמעות היא שמתוך 1.178 מיליון איש שצפו בתוכנית ביום שני השבוע בשעות הפריים-טיים, 113,088 היו ילדים בטווח גילאים זה. בסך-הכול צפו ב"ארץ נהדרת" ביום שני בפריים-טיים 274,474 ילדים ובני-נוער.

הנתונים המוצגים כאן אינם כוללים צפייה נדחית וכן אינם כוללים את כמות הצפיות בתוכניות אלה באמצעות האינטרנט. מכאן, שמספר הצופים בקרב הילדים והנוער גבוה יותר מזה שהוצג לעיל.

דר" יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, רואה את הדברים באור שלילי: "זו עוד חוליה בשרשרת העגומה של אובדן הילדות במדינת ישראל. זה נכון לגבי התחפושות לפורים, שכבר לא ניתן לרכוש תחפושת של סתם אחות אלא רק של 'אחות סקסית', ונגמר בתוכניות שמיועדות למבוגרים, שמתברר שכרבע מהצופים בהן הם ילדים ובני-נוער. ברור שהתכנים של התוכניות האלה לא מתאימים לילדים.

"אנחנו מוכרחים להבין שהתנהגויות מסוכנות של ילדים לא צומחות בחלל ריק. אנחנו לא יכולים ערב-ערב לשטוף את מוחם של הילדים באמצעות תוכניות מהסוג הזה, ואחר-כך לצקצק בשפתיים ולומר כמה הנוער של היום הוא נורא ואיום. עולם המבוגרים בכלל ועולם התקשורת המסחרית בפרט צריכים לעצור ולחשוב מה אנחנו עושים לילדים שלנו, ואם לא הגיע הזמן להחזיר את הילדות לילדים", מסכם קדמן.

אחריות מוגבלת

איילת מצגר, סמנכ"לית טלוויזיה ברשות השנייה, מצליחה לראות צדדים פחות שחורים בנתונים. "יש הבדל בין דפוסי הצפייה של הילדים הצעירים יותר - עד גיל 12, לבין הצפייה של הילדים היותר בוגרים וזה נתון חשוב, כי בוודאי שילד בוגר יותר יודע לנתח טוב יותר את הטקסט שהוא צופה בו בטלוויזיה.

"צריך להגיד שהצפייה של הילדים בתוכניות הריאליטי האלה היא צפייה שמתאפיינת בצפייה משפחתית, ומשמעות הדבר היא שילד לא צופה בתכנים האלה לבד אלא יושב יחד עם ההורים שלו, ובעצם יכול לקבל גם את הניתוח וההסבר שלהם על מה שקורה על המרקע. הורה יכול להעיר לילד שלו כי דברים הנאמרים על-ידי מי מהמשתתפים אינם ראויים, וכי התנהגותו של משתתף מסוים אינם ראויים", מוסיפה מצגר.

כפי שנחשף ב"גלובס", ילדים בגילאי 4-11 צפו בשנת 2011 בממוצע של 215 דקות מדי יום בטלוויזיה - מתוכן 38 דקות בשעות הפריים-טיים. בטווח גילאי 12-14 צפו מדי יום בממוצע 185 דקות, כאשר 58 דקות מתוכן היו בשעות הפריים-טיים, ובני 15-17 צפו בטלוויזיה במשך 203 דקות ביום, כאשר 54 מתוכן היום בשעות הפריים-טיים.

"הנתונים האלה דווקא מפתיעים", אומרת מצגר, "הייתי בטוחה שיש יותר זמן צפייה בשעות הפריים-טיים, אבל מסתבר כי מרבית הצפייה של הילדים היא במהלך היום, מה שאומר שרוב הצפייה של הילדים מתבצעת לא בערוצי הברודקאסט, אלא בערוצי הנישה, בערוצי הילדים".

לטענת מצגר, זמן הצפייה הנמוך יחסית בתוכניות הריאליטי והבידור בפריים-טיים צריך להעיד בפנינו שהתופעה שאנשים מדברים עליה שילדים יושבים כל הערב ורואים תוכניות של מבוגרים, אינה לגמרי נכונה. "הם רואים אותן באופן חלקי. החלק שלהם בצפייה הוא לא כל-כך גדול, והאחוז מהם שצופים בזה הוא נמוך אל מול האחוז שלהם באוכלוסייה", היא אומרת.

- האם צריך לשנות משהו?

"לרגולטור יש הרבה אחריות לגבי הגנה על קטינים ולגבי הסדרה ורגולציה שבאה להגן על ילדים, אבל במקום מסוים ההורים צריכים ליישם את חלקם באחריות על הגנת הילדים", אומרת מצגר. "הרגולטור אחראי לצייד את האנשים בכלים, לתת את המידע. להגדיר מהם התכנים הקיימים בתוכנית זו או אחרת ומאיזה גיל אנחנו ממליצים לסווג את הצפייה בתוכנית. אבל מעבר לזה, גם להורים יש אחריות לגבי התכנים שהילדים שלהם צופים בהם. העובדה שהתוכנית משודרת בטלוויזיה לא מחייבת צפייה בה".

חברת מועצת הרשות השנייה, ד"ר מירב אלוש-לברון, רואה את הדברים אחרת לגמרי. "הנתונים מצביעים בבירור כי הרגלי הצריכה התקשורתית של ילדים ונוער בישראל אינם מבוקרים כראוי ,וכי לא קיים ויסות משמעותי וביקורתי בפועל של הרגלי הצפייה. במובן הזה יש חשיבות עצומה לאחריות הורית ולטיפוח ופיתוח אוריינות התקשורת בבתי הספר והגנים", היא אומרת.

יחד עם זאת, אלוש-לברון מוסיפה כי הנתונים גם "משקפים את הדומיננטיות של ז'אנר הריאליטי על כלל סוגיו ותכניו בתפריט המזון התקשורתי של כלל הציבור ואת הבולטות שלו על המסך" - בולטות שחורגת לטענתה ב"הרבה מעבר לזמן השידור של התוכנית עצמה בעקבות קידום המכירות האגרסיבי של הזכיינים".

- לצפייה בתכנים שמסווגים לגילאים מבוגרים יותר יש השפעה ממשית על הצעירים?

"ילדים לא יכולים מנטלית לצפות בריאליטי באופן ביקורתי. תכני ריאליטי רבים, בוודאי כמו 'האח הגדול', תובעים ביקורתיות ומצריכים פירוק של הטקסט, עיבוד שלו מחדש וקיום של משא ומתן מורכב עם התוכנית ועם המסרים שלה. ילדים מפנימים ומשעתקים את כל מה שנראה על המסך כמו שזה, ללא סינון ובקרה, וזה כולל את המניפולציות של המצלמה, העריכה וההפקה, ושיח אלים, בריוני, סטראוטיפי, מיני וגזעני שמעלים לעיתים קרובות גיבורי התוכנית", אומרת אלוש-לברון ומוסיפה: "זה מצריך מחשבה ופעולה משמעותית שנוגעת לכמה היבטים: החלת תקנות לסיווג ולמיון של תוכניות הברודקסט בכללותן, שישרתו את ההורים כקוד מרתיע; דיאלוג שלנו כנציגי הרגולציה עם הזכיינים, שמטרתו להקפיד על ניקיון המסך מתכנים פוגעניים, ודיון מחודש בסוגיית מכסות הריאליטי המותרות לכל ערוץ - רעיון שלו שותפות ולמענו פועלות חברות מועצה נוספות".

"תוכניות לכל המשפחה"

מרשת נמסר בתגובה: "שעות הפריים-טיים מתאפיינות בצפייה משפחתית. רשת שמה לעצמה למטרה לייצר טלוויזיה שמיועדת לכל המשפחה, מתוך ידיעה ברורה שילדים צופים בתוכניות האלה. 'The Voice' וה'מירוץ למיליון' הן דוגמה מצוינת לתוכניות המיועדות לכל המשפחה שבהם ערכים של תחרות, השגיות, יצירתיות ובעיקר חיוביות באים לידי ביטוי. רשת תמשיך לייצר טלוויזיה חיובית, מגוונת, יצירתית ומשפחתית".

מקשת נמסר כי "אחת הסיבות לאחוזי הצפייה הגבוהים בתוכניות קשת נובעת מהעובדה שהתוכניות פונות לקהל יעד מגוון ומיועדות לצפייה משפחתית ומשותפת. הדבר בא לידי ביטוי בממוצע של מספר צופים גבוה יותר למשק בית בתוכניות אלה. תוכניות הפריים מושקעות, משקפות את התרבות ומעלות סוגיות מגוונות הקיימות בחברה הישראלית. בשולי הדברים נציין כי על-פי הנתונים, עיקר שעות הצפייה של ילדים ונוער מתבססות על צפייה יחידנית במשך היום בשלל ערוצים ודווקא בפריים קיימת צפייה מתווכת ומפוקחת".

הרשות השנייה מציעה: שינוי שיטת הסיווג

תוכניות המשודרות עד לשעה 22:00 מותרות כיום לצפייה לכל הגילאים. החל מהשעה 22:00 התוכניות מסווגות לגילאי 14 ומעלה, ולאחר חצות מסווגות התוכניות לגילאי 18 ומעלה.

ואולם, בעקבות השינויים בהרגלי הצפייה של ילדים ונוער, הרשות השנייה העבירה באחרונה לידי משרד התקשורת, הצעה להרחבת תקנות סיווג וסימון שידורים במטרה להרחיב את המידע שניתן להורים. זאת, כדי לאפשר להם לקבל החלטות מושכלות יותר בנוגע לפיקוח על צפיית ילדים בטלוויזיה.

ההצעה כוללת 3 סעיפים מרכזיים: שינוי קטגוריית הגיל לסיווג, כך שתתווסף שכבת גיל חדשה שלא הייתה עד היום; הוספת סימון גרפי בהתאם למאפייני התוכנית - "מין", "אכזריות ואלימות", "אלכוהול, סמים וחומרים מזיקים אחרים", וכן סימן גרפי שיסמן את גיל הצפייה; ולבסוף התייחסות למאפיינים נוספים של תוכן מזיק כגון תזונה לקויה, סיגריות, אלכוהול וחומרים מזיקים אחרים. סעיף זה נובע מכך שבני-נוער חשופים היום לחומרים שהשימוש בהם הוא אמנם חוקי אולם צריכתו מזיקה ומסוכנת.

הצעה זאת אושרה באחרונה על-ידי מועצת הרשות השנייה, ועתה היא ממתינה לבחינה של משרד התקשורת.

פריים טיים

עוד כתבות

ג’רום פאואל / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

פאוול צפוי להוריד את הריבית - אבל לאכזב את השוק

לקראת הודעת הריבית של הפד הערב, הציפיות בשוק הן להורדת ריבית נוספת של 0.25%, בהמשך להורדה בהודעה האחרונה בסוף יולי ● אבל יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אינו צפוי לפזר הבטחות על קיצוצים נוספים בריבית השנה

ענת גבריאל, מנכ"לית יוניליוור ישראל, צילום: שלומי יוסף

מנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל מסיימת את תפקידה ותמונה לסגנית נשיא גלובלית

זאת אחרי 6.5 שנים כמנכ"לית יוניליוור ישראל ● בתפקידה החדש תוביל גבריאל את אסטרטגיית ניהול ההכנסות העולמית של החברה

הדס שטייף מגיעה לבית המשפט / צילום: שלומי יוסף

משרד הביטחון שילם 55 אלף שקל לכיסוי החוב של הדס שטייף בהוצאה לפועל

כזכור, ביהמ"ש חייב את כתבת גל"צ הדס שטייף במאות אלפי שקלים, אותם משרד הביטחון הסכים לשלם • ל"גלובס" נודע כי השבוע הועברו 55 אלף שקל נוספים בהוראת הפרקליטות, לאחר ששטייף לא שילמה את חובה בזמן

יוסי בן שלום, DBSI. שגריר בשווי של פחות מ–50 מ' ש' / צילום: תמר מצפי

המוסדיים רשמו רווח מהיר מתקיפת אתרי הנפט בסעודיה: מניית ראדא זינקה ב-16% ביומיים

החברה, שהטכנולוגיה שלה מאפשרת הגנה על מתקנים חיוניים כמו שדות נפט, עלתה שוב על רדאר המשקיעים ● כפי שנחשף באתר "גלובס", חברת ההשקעות DBSI מכרה שלשום 7% ממניות ראדא תמורת 12.7 מיליון דולר - ומתוכם מניות ב-10 מיליון דולר למיטב דש והפניקס

מודי שפריר / צילום: רפי דלויה

מודי שפריר: הקמת ממשלת אחדות - אינדיקציה חיובית לשקל

הקמת ממשלת אחדות תצמצם מאד את הסחטנות הפוליטית ותגביר את היציבות הכלכלית והפוליטית", כך אמר האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות ● שפריר מעריך כי כספים קואליציוניים אשר הובטחו בעבר למפלגות החרדיות ימצאו את דרכם לצמצום הגירעון, אך הממשלה החדשה לא תצליח להימנע מהעלאות מסים

קונים ביום הבחירות בקניון TLV / צילום: יח"צ

הצבענו יותר וקנינו בהרבה יותר: עלייה של 20% במחזור הקניות לעומת הבחירות באפריל

לפי נתונים שפרסמה שב"א אתמול במהלך יום הבחירות עלה כי בין השעות 10:00 ל-13:00 היקף הקניות היה גבוה ב-20% לעומת היקף הקניות נכון לשעה זו ביום השבתון בחודש אפריל

חיים סבן/ צילום: אמיר מאירי

חיים סבן שוב לא עומד בתנאי ההלוואה מהאצ'יסון; האם יאבד את השליטה בפרטנר?

מהחלטה שקיבל השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, עולה כי קבוצת סבן נמצאת בהפרה של ההסכם שלה מול חברת האצ'יסון ואינה משלמת לה ריבית בסך 10 מיליון שקל

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס

מנכ"לים קשובים - לציבור או לאינטרסים שלהם?

מאז ההצהרה הדרמטית של מנכ"לי-העל בארה"ב בזכות קפיטליזם קשוב, רבים תוהים האם היא מייצגת שינוי עמדות בסיסי, או שבסך-הכול זהו טריק שיווקי ● מה יש בה, בהצהרה, שעוררה שדים מרבצם ודיון תקשורתי ורשתי כל-כך אינטנסיבי ואמוציונלי, ומדוע המשקיעים המוסדיים בארה"ב, ולא רק הם, יצאו נגדה? ● כתבה שנייה בסדרה

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

פשרה בייצוגית: פרטנר תפצה לקוחות בסך כולל של 48 מיליון שקל. אז למה הפיצוי מרגיז צרכנים?

לקוחות פרטנר בהווה או בעבר מקבלים בימים אלה הודעה המזמינה אותם לממש 100 שקל לרכישת מוצרים או בתיקוני מכשירים - אך כדי לממש את הפיצוי יש לבצע רישום כלקוח ● בפרטנר נימקו כי הרישום מחויב לפי תנאי הפשרה על-מנת לוודא כי רק הזכאים לפיצוי יממשו אותו

באר יעקב / צילום: איל יצהר, גלובס

שיכון ובינוי ונתנאל גרופ יקבלו החזר של מיליוני שקלים על היטל השבחה שנגבה מהן שלא כדין

עיריית באר יעקב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה מצפה אפק חויבו להשיב מיליוני שקלים לשיכון ובינוי ולנתנאל גרופ בגין תשלומי היטל השבחה שנגבו מהן על מגרשים שבהם הן מוגדרות "ברות-רשות" ולא חוכרות

ד"ר דדי סגל, מנכ"ל ומייסד פנאקסיה / צילום: יח"צ

יש כסף לקנאביס: הרודיום גייסה 17.5 מיליון שקל לקראת המיזוג עם פנאקסיה

עיקר ההון גויס בהנפקה ציבורית על ידי קרן מרצ'ינסון הקנדית, דנה אביב וחברה בשליטת עמוס לוזון ● יתר ההון מגיע מאיש הנדל"ן אלי מישל רואימי

יוסי צילום: תמר מצפי

"גם כשמגיע מישהו כמו לפיד או כחלון ופוגע בענף הנדל"ן, החברות הטובות והחזקות לא נפגעות"

יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת הבנייה פרשקובסקי, שנסחרת בשווי של כמעט מיליארד שקל לאחר זינוק של 130% מתחילת השנה, טוען כי "אין מספיק היצע של דירות באזור המרכז והביקושים גדלים, ורואים את זה בעליית המחירים האחרונה, שתימשך כנראה כי אין ברירה אחרת"

בני גנץ / יובל כהן אהרונוב

בני גנץ הבוקר: "נאחל למדינה ממשלת אחדות טובה"

יו"ר כחול לבן אמר הבוקר מחוץ לביתו כי הוא מכוון להקים ממשלת אחדות ● "אנחנו מחכים לראות את תוצאות האמת. הגיע הזמן לרוץ לפגישות ובמקביל להמתין עוד יום-יומיים עם ההחלטות" ● ככל הידוע, בשלב זה לא התקיימה שיחת טלפון בין גנץ לנתניהו

ברק סורני / צילום: יחצ

פסגות מיישר קו עם המינויים במגזר הפיננסים: מינה מנכ"ל ללא ניסיון בתחומי ליבה

על כיסא הנהג של בית ההשקעות הגדול בישראל יתיישב בימים הקרובים ראובן קפלן, שאינו איש שוק הון כקודמו בתפקיד, ברק סורני ● אף שהצליח לשנות את הכיוון לחיובי בקרנות הנאמנות ובהעברות בחיסכון לטווח ארוך, סורני מותיר למחליפו, שמגיע מחוץ לשוק ההון, אתגר גדול - להצדיק את המחיר הגבוה שבעלת הבית זהבית כהן רוצה לקבל עבור פסגות

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

הבורסה רוצה לייבא במסלול המהיר גם קרנות ריט זרות

מבקשת להחיל מסלול שירחיב את ההקלות שיש לחברות הדואליות גם לקרנות בתחום זה מחו"ל

ג'רום פאואל בנאום הערב אחרי החלטת הריבית / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

הפדרל ריזרב שוב מתערב בשוק על רקע קשיי נזילות

הפד העמיד מזומן לבנקים כך שיגיע יחד עם ההתערבות אתמול לגובה של 75 מיליארד דולר ● זאת בהמשך להודעתו אתמול על רכישת ניירות ערך בהיקף של 53 מיליארד דולר

יו"ר מפלגת הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה / צילום: רפי קוץ

איימן עודה: אני רוצה את תפקיד יו"ר האופוזיציה

יו"ר הרשימה המשותפת אמר הבוקר כי הוא שואף לקבל את תפקיד יו"ר האופוזיציה -  תפקיד הכולל את זכות הנאום והתגובה בכנסת, את אפשרות להיפגש (לפי הפרוטוקול) עם מנהיגים המגיעים לישראל וגם תדרוכים חודשיים בנושאי ביטחון ● צייץ בטוויטר: "תשמע אבו יאיר, להסתה יש מחיר"

אזרחי ישראל מצביעים בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

מי בכל זאת הצביע זהות? אלה המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה

בזמן שבזירה הפוליטית מנסים להרכיב גושים מהם תיווצר ממשלה, "גלובס" בודק מה קרה לרשימות ה"מיוחדות" שלא עברו את אחוז החסימה אך בכל זאת עשו קצת רעש במהלך בחירות מועד ב'

דוריה למפל במשדר הבחירות של חדשות כאן 11 / צילום:

יש מנצח אחד למדגמים של הלילה, ולא קוראים לו קמיל פוקס; ומי מהערוצים ניצח בגזרת הרייטינג?

לפי ספירת למעלה מ-90% מהקולות, התוצאה המדויקת ביותר של מדגמי הטלוויזיה שייכת למדגם של כאן 11 ולעדכון המדגם של חדשות 12 שנערך באזור 2 בלילה ● עדכון המדגם של קמיל פוקס, הסוקר המדויק של הבחירות האחרונות בחדשות 13, היה רחוק במיוחד ממה שמסתמן בתוצאות האמת

תומר בראל מ־Calibra של פייסבוק (משמאל) ואוריאל אוחיון מ־Zengo בכנס Ethereal בתל אביב / צילום: יח״צ - Consensys

הצד הישראלי למטבע הדיגיטלי של פייסבוק: "שליש מצוות העובדים על ליברה פועל מתל אביב"

פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק נמצא תחת לחץ רגולטורי כבד, וראשיו יוצאים להגנתו ● "המתחרה העיקרי של ליברה הוא כסף מזומן", אמר תומר בראל, סגן נשיא חברת Calibra של פייסבוק, בכנס שנערך בשבוע הבלוקצ'יין בתל אביב ● השקת המטבע צפויה במחצית השנייה של 2020