ניתוח המהלך החדש של הוט וההשלכות שלו על שוק התקשורת מלמד על שני דברים מרכזיים: הוט הביאה לשינוי דרמטי בשוק. החברה הפכה את כל ההסדרה בשוק התקשורת לבדיחה. כל השחקנים - פרטנר, סלקום, בזק, שלא נדבר על אקספון - יושבים ורואים את המהלך של הוט וידיהם קשורות.
זהו יום מביש למשרד התקשורת. בשבוע שעבר מנע משרד התקשורת מבזק להוריד מחירים ולהתחרות בשוק. אותו משרד עומד היום מן הצד, כשהוט מורידה מחירים. כאילו שבמשרד התקשורת אומרים לציבור: החלטנו שהכי כדאי לכם לקנות שירותים מהוט. ועכשיו מגיע תורן של חברות ה-ISP שמוזגו לפרטנר ולסלקום. הן כבר לא יוכלו לרחוץ בניקיון כפיהן. הן ישבו והתלוננו כל הזמן על בזק וגרמו לעצירתה אצל הרגולטור, ולא הבינו בכלל שהתחרות שלהן היא מול הוט.
בזק יצאה במבצע אחד שהקשה עליהן, ומיד פרטנר וסלקום (סמייל ונטוויז'ן) רצו לעצור אותה. בינתיים הוט התכוננה בשקט בשקט, והיום עשתה את המהלך המדהים ביותר מבחינתה, השיקה את פעילות ה-ISP ויצאה במהלך שיווקי כשכל קבוצות התקשורת האחרות תקועות.
פרטנר וסלקום יכולות לבוא רק אל עצמן בטענות, כי להשיק שירותי טלוויזיה הן יכלו גם בשנה שעברה, אבל במקום זאת העדיפו לשבת ולהתבכיין. האם באמת חייבים שוק סיטונאי כדי להשיק טלוויזיה, כשבעשרות מדינות מספקים טלוויזיה על גבי האינטרנט גם במהירות של 5 מגה?
משרד התקשורת אמור היה להיות מזמן במצב שייאלץ את בזק והוט למכור גישה לתשתיות הקוויות שלהן, אבל כדרכו הוא מתעכב. כשיעשה זאת, הוט תהיה במקום אחר לגמרי.
לא צריך לרחם על בזק, היא מרוויחה הרבה כסף, אבל צורת ההתנהלות כלפיה מבישה. כאשר המשרד ממשיך למנוע ממנה להוזיל מחירים, ומצד שני, הוט מנצלת זאת בחוכמה ועושה מה שמצופה ממנה בסיטואציה כזאת.
השר משה כחלון אמנם הביא לשינוי המיוחל בשוק הסלולרי, אבל זהו. מהשנה שעברה אמור היה המשרד לקחת את המושכות לידיים ולקדם את התחרות בשוק הנייח. הוא לא עשה זאת. במדינה מתוקנת הנהלת המשרד אמורה הייתה היום לשים את המפתחות וללכת הביתה.