הפרשה שכונתה פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים הסתיימה ללא הרשעות בהלבנת הון. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צבי גורפינקל, הרשיע היום (ד') במסגרת הסדר טיעון את הנאשמים בפרשה, ובהם ארקדי גאידמק, בשורה של עבירות קלות יחסית וגזר על המורשעים עונשים מאסר על-תנאי וקנסות.
גאידמק הורשע, על-פי הודאתו, בעבירה של תחבולה שאין בה מירמה, ונגזרו עליו קנס של 21 אלף שקל ומאסר על-תנאי של שנה. בנוסף, יתרום גאידמק 3 מיליון שקל לאפוטרופוס הכללי. פרטי הסדר הטיעון של גאידמק נחשפו אמש (ג') ב"גלובס".
שלמה רכט, מנהל בכיר לשעבר בחברת פועלים שירותי נאמנות, הורשע בביצוע עבירות מנהלים בתאגיד, ונגזר עליו עונש של שנת מאסר על-תנאי וקנס בסך 21 אלך שקל.
על חיים שמיר, שהורשע בעבירות על פקודת הבנקאות, נגזר עונש של שנת מאסר על-תנאי וקנס בסך 15 אלף שקל.
חברת פועלים שירותי נאמנות, שהורשעה בביצוע עבירות מנהלים ועבירות על חוק הבנקאות, נקנסה ב-42 אלף שקל. בנוסף תשלם החברה לאפוטרופוס הכללי 9 מיליון שקל.
על נחום גלמור, שהורשע בעבירה של תחבולה דוגמת גאידמק, נגזר עונש מאסר על-תנאי לשנה וקנס בסך 21 אלף שקל. גם גלמור ישלם לאפוטרופוס הכללי 3 מיליון שקל.
שני נאשמים שעל-פי הסדר הטיעון נמחק כתב האישום נגדם כליל הם קרן ללום (שזוכתה גם בפרשת הלבנת ההון בדסק הצרפתי של בנק הפועלים) ורם לוי.
הסדר הטיעון נחשב כניצחון של גאידמק ויתר המורשעים בפרשה, שכן כתב האישום המקורי ייחס להם עבירות חמורות בהרבה, של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון.
"כתב האישום המתוקן משקף את התוצאה הראויה בתיק", קבע השופט גורפינקל והוסיף: "לא תמיד התמונה המצטיירת בעת הגשת כתב האישום היא בהכרח התמונה המצטיירת לאחר ליבון הדברים בבית המשפט".
הואשם בהלבנת 650 מיליון שקל
הפרשה החלה בשנת 2009. באוקטובר 2009 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד גאידמק באשמת הלבנת הון, בהיקף של 650 מיליון שקל.
בכתב האישום נטען כי פועלים שירותי נאמנות, חברה-בת של בנק הפועלים, וראשיה פעלו יחד עם גאידמק ונחום גלמור כדי לאפשר לגאידמק לרכוש במירמה את החברה ההולנדית טרמופוסט הפועלת בתחום הפוספטים, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה. זאת, תוך הצגתו של גלמור כרוכש החברה ותוך הצגת 50 מיליון דולר מכספיו של גאידמק ככספים השייכים כביכול לגלמור.
משפטו של גאידמק החל במארס 2011 בפני השופט המחוזי צבי גורפינקל, לאחר מספר דחיות עקב סירובו של גאידמק לחזור לארץ, בטענה כי מצבו הבריאותי אינו מאפשר זאת.
בנאום הפתיחה טען התובע, עו"ד שרון פרידמן, כי "הדברים (המיוחסים לגאידמק) פליליים ממילא, אך חמורים שבעתיים לאור חקיקת חוק איסור הלבנת הון בישראל בשנת 2000, שנועד לוודא כי הבנקים לא יהיו יותר 'ערי מקלט לעבריינים'".
יחד עם גאידמק עמדו לדין חברת פועלים שירותי נאמנות; מנהליה הבכירים לשעבר של החברה, חיים שמיר ושלמה רכט; היועץ המשפטי של החברה, רם לוי; נחום גלמור, שפעל לפי האישום כאיש-קש מטעם גאידמק; ומנהלת קשרי לקוחות בסניף הפועלים ברחוב הירקון בתל-אביב, קרן ללום.
שני המשפטים הראשונים שעסקו באישומים של הלבנת הון בבנק הפועלים - "הדסק הצרפתי" ו"הדסק הרוסי" - הסתיימו בזיכוי הנאשמים מעבירות על חוק איסור הלבנת הון. בפרשת הלבנת ההון בדסק הרוסי בבנק הפועלים אף נמתחה ביקורת חריפה על אנשי הפרקליטות, על ששיקרו לכאורה בבית המשפט.
הזיכויים בתיקים הללו השפיעו כנראה על התיק שבו מואשם גאידמק ועל הנכונות להגיע עמו להסדר טיעון מקל ביחס לאישומים המקוריים נגדו.
גאידמק יוצג בידי עורכי הדין דוד ליבאי ודפנה ליבאי; רכט - בידי עו"ד תימור בלן; פועלים שירותי נאמנות - בידי עורכי הדין פנחס רובין ודנה גרובר ממשרד גורניצקי; חיים שמיר - בידי עורכי הדין נוית נגב, רונן מנשה וארז הראל; גלמור - בידי עורכי הדין נבות תל-צור, ז'ק חן, עינת בן-משה ואריאל כפרי; רם לוי - בידי עו"ד מיכה פטמן; וקרן ללום - בידי עורכי הדין איתן מעוז ועמית בן-ארויה.
עו"ד איתן מעוז, סנגורה של קארן ללום, מסר בתגובה להסדר הטיעון: "היום התברר בפעם השלישית כי כתב האישום הוגש נגד קארן ללום ללא שום סיבה, ללא ראיות, וללא תשתית משפטית. ללום זוכתה 2009 בבית המשפו המחוזי בפרשת הדסק הצרפתי מכל אשמה. לפי מספר חודשים חזרה בה המדינה מערעור שהגרישה לעליון על הזיכוי. היום חזרה בה הפרקליטות גם מהאישום השני נגד ללום".