שופט בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, חאלד כבוב, מותח ביקורת חריפה על הצעת החוק שתטיל על עורכי דין ורואי חשבון חובת דיווח לרשויות כל אימת שמתעורר אצלם חשד שלקוח שלהם עובר עבירה של הלבנת הון.
בכנס הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, שהתקיים בסוף השבוע באילת, אמר כבוב לעורכי הדין ביחס להצעת החוק המתגבשת: "אתם על עברי פי פחת, הילחמו ברעה החולה הזו, עצרו את הידרדרות המקצוע".
השופט כבוב הזהיר את עורכי הדין ואמר כי "אתם קציני הציות החדשים. אתם לא יודעים את זה עדיין, אבל אתם הולכים להיות המדווחים לרשויות במדינת ישראל. מי ביניכם שלא ידווח, במקרה הגרוע יועמד לדין על עבירה בניגוד לחוק הלבנת הון. המדינה יכולה לעקל כספים שלכם. מי שיגיד שזה חזון אפוקליפטי, זה כבר פה, עבר בוועדת השרים לחקיקה.
"אנחנו על סף התקופה הזו. אתם תהיו אלה שתקבעו אם מעורר חשד אובייקטיבי כלפי הלקוח שלכם. אתם נמצאים על עבר פי פחת, לעבר הידרדרות המקצוע, ואני לא בטוח שאני מקנא בכם. זה יפגע בכלל עורכי הדין אך בעורך הדין הקטן בעיקר. עורכי הדין מחויבים לשמור על מידע שנמסר להם מטעם הלקוח. זוהי נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין".
כבוב הביע עמדה שלילית גם ביחס לכוונה להפוך גם עבירות מס לעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון. לדבריו, "התוצאה תהיה שתכנון מס אגרסיבי על-ידי רואה חשבון ויועץ מס ובסוף יביא את הנישומים למצב שבו יאמרו להם 'עברת עבירה ואתה צפוי ל-10 שנות מאסר'. שומו שמיים, האם ההוראה הזו ראוי שתעמוד? צריך להוריד מיד את העניין הזה. לא ראוי שבשביל לגבות יותר מס יקבעו הוראות דרקוניות בחוק איסור הלבנת הון".
מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, אמרה כי חוק איסור הלבנת הון הוא אכן דרמטי, דרקוני וכולל סמכויות אכיפה דרקוניות, אך החוק מכיל מנגנוני איזון אינהרנטיים, בעיקר הדגש שהחוק שם על חובות הדיווח של גופים פיננסיים.
"שוטרי מחוז הדרום גרועים מעבריינים"
עו"ד אביגדור פלדמן, שהשתתף גם הוא בכנס הפורום הפלילי, האשים את שוטרי מחוז הדרום כי הם "גרועים יותר מעבריינים. זו לא מילה גסה לומר ששוטר משקר. במחוזות אחדים יותר ובאחרים פחות. בשיא מחזיקים שוטרי באר-שבע. ימ"ר דרום הוא אלוף בעניינים הללו. הם גרועים יותר לעתים קרובות מהעבריינים שהם מביאים לדין. חקירות מרכזיות לא מתועדות, מסמכים נעלמים מן התיק, שוטרים מגלגלים אחד על השני אחריות לפעולות של החקירה".
לדברי פלדמן, אולם המשפט הפך לזירת מלחמה. "מילים כמו 'כבודו', 'אדוני המלומד' - מי שמע אותן לאחרונה בבית המשפט? הפנייה לשופט היא 'אתה', הפנייה לעד מזלזלת. התופעה הזו לא נוצרה על ריק, היא נוצרה משום אובדן אמון בבית המשפט".
ביחס לנשיא לשעבר משה קצב, שפלדמן ייצג עד לאחרונה, סיפר פלדמן כי "אני חקרתי את המתלוננת העיקרית. לא צעקתי עליה, כמו שביקשו ממני, שהיא זונה, ולא צעקתי עד שהיא תבקש עזרה, אבל אולי אם הייתי עושה את זה, התוצאה הייתה שונה".
"ללא הסדרי טיעון, המערכת הייתה קורסת"
במושב שעסק בהסדרי טיעון וגישור פלילי, אמר שופט בית המשפט המחוזי גלעד נויטל כי "הסדרי טיעון הם כמו פיצה שמוציאים לשופט מהתנור, בלעדיהם המערכת היתה קורסת. נכון להיום רק במקרים חריגים מתערבים בהסדרי טיעון, למשל אם נמצא פגם בשיקולי התביעה או שיש פער בלתי סביר בין העונש המסוכם לבין העונש הראוי. יש אינטרס ציבורי עליון לאמץ הסדרי טיעון".
נויטל הוסיף כי בתי המשפט מבטיחים כי הודאת הנאשם במסגרת הסדרי טיעון היא הודאת אמת. "אני מרים את כתב האישום ושואל את הנאשם 'מה שכתוב כאן זה נכון?, אל תעשה לי טובה. האם זה מה שעשית?'. אם אנחנו מזהירים את הנאשם ואחרי כל זה הוא אומר שהוא מודע לעובדות כתב האישום - הוא קנה סיכון, הוא יודע מה הוא עושה".
נויטל גם הביע תמיכה חד-משמעית בהליך הגישור, שעשוי לייתר את ניהול המשפט. "אני לעולם לא אמכור לוקשים למי שעושה גישור אצלי. אם הציעו לצד לגישור הצעה שהוא לא יכול להסכים לה, אני יכול להגיד לו לא ללכת על זה".
לדבריו, בכל תיק אפשר לעשות גישור, שכן זהו הליך שבו לאף אחד מהצדדים אין מה להפסיד. "לפעמים מה שמפריד בין תיק שנראה מפלצתי, לבין לסיים אותו, הוא דיבור, משהו מינורי. אנשים באים לגישור כי אין להם עם מי לדבר. הם נלחמים עם האגו, אבל אין להם עם מי לדבר, הם היו ברוגז. אז אני פותח יומן וקובע להם מתי הם ידברו. הרי מה זה גישור? זה 70% פסיכולוגיה. זה שירות פסיכולוגי בחינם. למה לא?".
"זיכוי מחמת הספק נחשב זיכוי סוג ב'"
במושב הפתיחה של הכנס מתח הסנגור הציבורי הארצי החדש, ד"ר יואב ספיר, ביקורת על תגובתה של פרקליטות המדינה לאחר הכרעת הדין שבה זוכה עו"ד יעקב וינרוט מאישום של מתן שוחד. ספיר קרא לבטל את ההבחנה שבין זיכוי מחמת הספק לזיכוי מלא, ובין סגירת תיק מחוסר ראיות לסגירת תיק מחוסר אשמה, זאת, כדי למחוק את הכתם הנותר על חשוד או נאשם שהתיק נגדו נסגר.
"בישראל, זיכוי מחמת הספק נחשב זיכוי סוג ב', וזה מטריד אותי", אמר ספיר, "בפרשת דנציגר התעוררה בתקשורת השאלה מה תהיה ההשלכה של סגירת התיק, בהיעדר אשמה או בהיעדר ראיות מספיקות. מומחים כתבו שאם עילת סגירת התיק תהיה חוסר ראיות, החזרה של דנציגר לשיפוט תהיה בלתי מתקבלת על הדעת. אני אומר - מה שלא מתקבל על הדעת, זה להתייחס להבדל בין העילות. במדינה ליברלית לא משנה באיזו עילה נסגר התיק. תיק סגור זה תיק סגור".
ביחס לזיכויו של עו"ד וינרוט אמר ספיר כי "השופט נויטל קבע שוינרוט זכאי. והנה, בתגובת הפרקליטות להכרעת הדין הודגש שזה זיכוי מחמת הספק. בכל הכבוד, זו עמדה בלתי ראויה. לא ראוי לצייר זיכוי מחמת הספק כזיכוי מסוג ב'. גם כשהוא מזוכה הוא עוד מתבוסס בקלון. זה משקף תפיסה ציבורית של 'אין עשן בלי אש', אבל מי שמכיר את העולם הפלילי, יודע היטב שיש הרבה מקרים שיש עשן בלי אש, ויש רעש וצלצולים בלי אש".
עו"ד אלי אברבנאל, המסיים את תפקידו כפרקליט מחוז ירושלים ועתיד להתחיל בתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, אמר כי אין בישראל תופעה של הרשעות שאינן במקומן. "מלכתחילה כתבי אישום מוגשים אחרי סינון קפדני ביותר, יש שיטענו סינון מוגזם. בפרקליטות אין תרבות של ניפוח כתבי אישום. ועדיין, יש כל-כך הרבה סנגורים נכבדים שטוענים כך לאורך זמן, וזה לכשעצמו חייב להדאיג. אני לא מבטל את האפשרות הזו".
