בתוך 24 שעות פקדו את הטלוויזיה בישראל שני זעזועים. על אחד שמעתם וקראתם בוודאי: עזיבתו המפתיעה של יעקב אילון את חדשות 10. המקרה השני התרחש בד' אמותיה ומיעוט צופיה של הטלוויזיה הישראלית, בערוץ 1, שבהחלטה "גאונית" החליט לחפש למחלקת התעודה של הערוץ מנהל חדש במקום איתי לנדסברג, המנהל הנוכחי שעושה את התפקיד כפוי-הטובה הזה כבר 10 שנים.
לכאורה מדובר בעניינים אישיים של שני אנשים שונים. למעשה מדובר בשני סימפטומים לאותה מחלה, מחלת פגיעתה הרעה של המדינה בתקשורת החופשית שלה.
נתחיל באילון: אפשר שיש לאיש שיקולים נוספים, מלבד המעבר הכפוי לאזור חיוג 02, שבגינם החליט לעזוב את חדשות 10. כיוון שכל הספקולציות הוכחשו על-ידו, אין לנו אלא להאמין שפיו וליבו שווים ושהנסיעה הכפויה והסתמית, מדי ערב שני, מאזור המרכז אל הרי ירושלים היא שגרמה לאילון לעזוב.
אני מניח שגם בין הקולגות של אילון ומתחריו אין כמעט מי שלא מעריך אותו כמקצוען בתחום החדשות. יש לו הבנה בטלוויזיה, הבנה בחדשות, אינטונציה מצוינת והופעה סמכותית ומכובדת, כראוי למגיש חדשות.
והנה, המקצוען הזה, נאלץ להגיש את החדשות מתוך חדרון מצ'וקמק, עם מראה של מערכת חדשות שמוקרן באופן מלאכותי מאחוריו, וכל זה למה? כי הרגולטור החליט שערוץ 10 צריך להגיש חדשות מירושלים. כמובן שלהחלטת חלם שכזאת נמצא גם פתרון חלם: העובדים והמערכת נשארו בגבעתיים, אילון נשלח לנתיבי איילון בדרכו להגשת המהדורה.
מקצוענות כחיסרון
אני לא יודע כמה מכם מכירים את איתי לנדסברג, האיש שנמצא בטלוויזיה הישראלית כבר יותר מ-20 שנה, אבל אנא בדקו את עצמכם: מתי בפעם האחרונה צפיתם בשידורי ערוץ 1? סביר מאוד להניח שאם וכאשר עשיתם זאת, היה זה באחד ממשדרי התעודה - מ"מבט שני" ועד בכלל, כלומר במחלקה היחידה בערוץ 1, שעדיין, איכשהו, שווה את הכסף שלה.
בתנאים לא תנאים ומול דפוסי עבודה שמנציחים אבטלה סמויה, בין פוליטיקאים מחד וועד עובדים מאידך, הצליח לנדסברג להעמיד לא מעט משדרים מעוררי הערכה. בשנת 2006 הוא זכה בפרס סוקולוב, כנגד כל הסיכויים.
אלא שללנדסברג יש חיסרון אחד בולט עבור מי שהחליט להפוך את הטלוויזיה לחצר הביזנטית של משרד ראש הממשלה: הוא עיתונאי אמיתי, לא אחד שיקבל תכתיבים פוליטיים - פגם מהותי כנראה, שפוסל אותו מהמשך ניהול מחלקת התעודה (תפקיד שהוא מבצע מ-2003) בעיני מי שרוצים לא רק לעוות את ההווה, אלא גם לשכתב את העבר, ושהחליטו שלשום על הקמת "ועדת איתור" שתחפש מועמד חיצוני לתפקיד.
אילון ולנדסברג נמצאים לכאורה בשני קצוות הקשת התקשורתית בטלוויזיה, אבל בתוך 24 שעות הצליח המקרה הפרטי של כל אחד מהם להאיר באור נוגה את הרעה החולה שנקראת רגולציה (שם קוד לפוליטיזציה) על הטלוויזיה בישראל.