בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל באחרונה תביעה בסך כ-11 מיליון שקל שהגיש בנק דיסקונט נגד חברת ד. רוטשטיין, בטענה כי החברה סירבה להשיב לבנק כספי מקדמה שקיבלה לשם הקמת פרויקט נדל"ן בנתניה.
ביסוד התביעה עמד פרויקט נדל"ן מסחרי שאמור היה לקום בנתניה. רוטשטיין שימשה כקבלן מבצע להקמת הפרויקט המסחרי עבור החברה היזמית - סיבל נתניה. סיבל פנתה לבנק דיסקונט בבקשה לקבלת ליווי פיננסי להקמת הפרויקט המסחרי, והתחייבה כלפי הבנק שכל הכספים שתקבל מהבנק במסגרת ליווי הפרויקט ישמשו אך ורק לצורכי מימון הקמת הפרויקט.
בין 3 הצדדים המעורבים נחתם מנגנון ליווי פיננסי משולש שנגע לבנק מצד אחד, לחברה היזמית סיבל מצד שני ולרוטשטיין (הקבלן המבצע) מצד שלישי, לפיו כל העברת כספים מחשבון הליווי של הבנק לקבלן המבצע תתבצע אך ורק לשם תשלום הוצאות הקשורות במישרין בבניית הפרויקט בלבד, בהתאם להסכם הבנייה שבין סיבל לרוטשטיין ונספחיו.
כשבוע לאחר חתימת ההסכם המשולש העביר הבנק לחשבון רוטשטיין סכום של כ-6 מיליון דולר, ותקופה קצרה אחר-כך משכה רוטשטיין מחשבון הבנק לידיה סכום מצטבר של כ-2.5 מיליון דולר.
במסגרת התביעה שהגיש כנגד רוטשטיין, טען הבנק כי הסכום של 2.5 מיליון דולר ששוחרר לרוטשטיין נועד לצורכי תשלום לרשויות לשם השגת היתר בנייה לפרויקט, ויתרתו שולמה כמקדמה על חשבון התמורה שאמורה הייתה רוטשטיין לקבל בהתאם להתקדמות הבנייה, והואיל ורוטשטיין מעולם לא החלה בביצוע עבודות הבנייה, עליה להשיב את המקדמה לבנק, בהפחתת ההוצאות.
רוטשטיין טענה מנגד כי שימשה רק כ"קבלן מבצע" בפרויקט, כי החוב הינו חובה של החברה היזמית סיבל, וכי כלל לא קיימים כל יחסים חוזיים בין הבנק לבינה.
עוד טענה רוטשטיין כי אותם 2.5 מיליון דולר לא מהווים כספי מקדמה כי אם תמורה חוזית המגיעה לה על-פי הסכם הבנייה שבינה לבין סיבל, על-פי אבני-דרך, ללא כל קשר להתקדמות בביצוע הבנייה או הוצאותיה.
בפסק הדין קיבל בית המפשט המחוזי את טענות באת-כוח הבנק, עו"ד ברוריה לקנר ממשרד בן-שחר-לקנר ושות', וקבע כי בסירובה של רוטשטיין להשיב את עודפי כספי המקדמה לבנק, הפרה רוטשטיין את המערכת ההסכמית המשולשת שנכרתה בינה לבין סיבל והבנק.
בית המשפט חייב, כאמור, את רוטשטיין להשיב לבנק את כספי המקדמה בהפחתת ההוצאות שהוציאה החברה.
בנוסף דחה בית המשפט את תביעתה הנגדית של רוטשטיין וחייבה בהוצאות משפט בסך 150 אלף שקל.