גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרויקט מיוחד: 2011 תהיה שנת מפנה בחגיגת השכר

(עדכון) - בשנת 2010 השתכרו מנהלי החברות הבורסאיות 2.83 מיליון שקל בממוצע בשנה - פי 27 מהשכר הממוצע במשק ■ המשכורות של 2011 יהיו כנראה מעט צנועות יותר ■ וגם: כיצד עשוי תיקון 16 לפגוע באופן מהותי בשכר כבר השנה?

עוד שנה עברה, ופרויקט שכר מנהלים נוסף של "גלובס" יוצא לדרך, בפעם ה-18. בניגוד למגמה שאפיינה את 2010, שאותה סיכמו המנהלים בחברות הציבוריות כשנת גאות נוספת עם שדרוג ריאלי ממוצע של כ-10% בעלות שכרם, המצב הלא פשוט בשווקים אשתקד יקשה על שבירת השיא ב-2011.

את 2010 סיכמו מנהלי החברות הבורסאיות עם עלות שכר שנתית ממוצעת של 2.83 מיליון שקל, המשקפת עלות שכר חודשית של 236 אלף שקל - מספר המשקף שכר גבוה פי 27 מהשכר הממוצע במשק.

מנתוני השכר ב-2010 ניתן לראות כי הגודל בהחלט קובע: הפער בנתוני השכר בקרב מנהלי 100 החברות הגדולות בתל אביב ביחס ל-2009 גדול יותר, ועומד על קרוב ל-15%, עם עלות שכר שנתית ממוצעת של לא פחות מ-6.85 מיליון שקל (571 אלף שקל בחודש). בקרב חברות המעו"ף נתון זה רושם עליית מדרגה נוספת, ומגיע לשכר ממוצע שנתי של כ-12 מיליון שקל, כמיליון שקל לחודש - זינוק של 30% ביחס ל-2009.

כאמור, המספרים הללו לא צפויים לחזור על עצמם ב-2011. החודשים האחרונים, ששילבו אירועים דרמטיים מבחינת שוק ההון, הן ברמה הגלובלית והן ברמה המקומית, באו קרוב לוודאי לידי ביטוי בתלוש שכר הבכירים בשנה החולפת, וצפויים להתבטא ביתר שאת בשנה הנוכחית, 2012.

השנה האחרונה הייתה אחת המורכבות והמאתגרות בזירה העולמית, וגדושה בדרמות פיננסיות, שהמרכזית שבהן נוגעת למשבר החובות התופחים באירופה, שאתו מתקשים ראשי האיחוד האירופי להתמודד. בעולם הגלובלי שבו אנו חיים, מתקשות מרבית החברות להתחמק מההשלכות של התמונה הפיננסית העגומה בעולם.

השפעות הרגולציה ותיקון 16

לצד ההאטה בפעילותן העסקית, נדרשות החברות המקומיות להתמודד עם מתקפה רגולטורית בלתי פוסקת, המתרחשת בד בבד עם שינויים בהרגלי הצריכה מאז פרצה המחאה החברתית בחודשי הקיץ. כל אלה חוברים יחד לפגיעה בפעילותן השוטפת של החברות, ונפגעות בולטות הן חברות הפיננסים (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות), התקשורת והקמעונות, שבלטו בשנים קודמות בתשלומי שכר ומענקים נדיבים למנהליהן.

אלמנט מהותי נוסף שצפוי לפגוע בשכר הבכירים בשנים הבאות הוא תיקון 16 לחוק החברות, שבחודשים האחרונים כבר טרפד כמה מהסכמי ההעסקה הנדיבים במשק (בחברות גזית גלוב, הכשרת הישוב, סאני ועוד). תיקון 16, שנועד להגביל את כוחם של בעלי שליטה ובעלי העניין בחברות הציבוריות, קוצב את תקופת הסכם העסקתם לשלוש שנים, ובעיקר, דורש אישור רוב מקרב בעלי מניות המיעוט לתנאי ההעסקה.

כוחם של בעלי מניות המיעוט בא לידי ביטוי במקרים לא מעטים, שבהם נדרשו לאחרונה בעלי השליטה ומקורביהם להפחית את תנאי ההעסקה שאותם ביקשו לעצמם, או לחלופין, סיימו את תפקידיהם בחברה, בעקבות כישלונם להגיע להסכמות מול דעת המיעוט.

מי שהוביל את צמרת מקבלי השכר ב-2010 היה דוד עזריאלי, בעל השליטה בקבוצת הנדל"ן הנושאת את שמו, עם שכר בעלות כוללת של כ-25 מיליון שקל (עלות שכר חודשית של כ-2.1 מיליון שקל). עוד שניים שחצו רף העלות של 20 מיליון שקל היו ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, ועקיבא מוזס, מנכ"ל החברה הבת כיל. כל זאת, כשב-2010 רף הכניסה לרשימת 20 מקבלי השכר הגבוה עמד על 10 מיליון שקל.

הדוחות הכספיים הראשונים לסיכום שנת 2011, שפרסמו חברות בורסאיות עד כה, מבליטים בצמרת מקבלי השכר בכירים במערכת הבנקאית: דב קוטלר, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, וחיים פריילכמן, מנכ"ל בנק אגוד, עם עלות שכר שנתית של כ-5 מיליון שקל כל אחד.

נושפים בעורפם יו"ר בנק אגוד, זאב אבלס, ואירית איזקסון, יו"ר ישראכרט, עם עלות שכר שנתית של כ-4 מיליון שקל כלא אחד, כשביניהם ניצבת אילנה קאופמן, מנכ"לית חברת האופנה גולף מקבוצת כלל תעשיות, עם עלות שכר דומה.

אז כן, השכר הממוצע של מנהלי החברות הציבוריות ב-2011 אולי לא ישבור שיאים, ואולי אף נמצא במגמת ירידה, אך למרות השנה המאתגרת בשווקים בחו"ל והקשיים בשוק המקומי, לא צריך לדאוג להם. הם עדיין מרוויחים היטב.

מקבלי השכר הגבוה עד כה
מקבלי השכר הגבוה ב 2010

פרשנות / שי שלו: ריח של שינוי באוויר

כבר 17 שנים עוקב "גלובס" אחר השתוללות שכר המנהלים. שנים שבהן זינקה עלות השכר השנתית הממוצעת של מנהל חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בת"א בשיעור של 134% - מ-1.21 מיליון שקל ב-1994 ל-2.83 מיליון שקל ב-2010.

במונחי עלות שכר חודשית מדובר ב-236 אלף שקל, מכובד לכל הדעות. אם מבודדים את שכרם של מנהלי 25 החברות הגדולות בבורסה המקומית, מתקבלים כבר מספרים מדהימים באמת: בשנת 2010 עמדה עלות השכר הממוצעת של מנהל בחברה הנסחרת במדד המעו"ף על מיליון שקל. בחודש.

מבט על ציר הזמן מלמד, כי כמעט לא הייתה שנה מאז תחילת המעקב, שבה לא רשם שכרם הממוצע של המנהלים בחברות הציבוריות עלייה, ובחלק מהשנים מדובר אף בזינוק דו-ספרתי.

במצב עניינים זה נדרשנו מדי שנה, בתאריך זה פחות או יותר, להוריד מהבוידעם את שק הקלישאות החבוטות אודות "תגמול שערורייתי", "שכר ללא עונש", וכמובן "היעדר הקשר בין שכר הבכירים לתוצאות שמספקות החברות המנוהלות על-ידם".

אבל בתחילת 2012, בפעם הראשונה, יש ריח של שינוי באוויר. אנחנו לא מדברים רק על ההאטה במשק, שפוגעת בתוצאות החברות הציבוריות וצפויה להכות ברכיב הבונוסים של המנהלים הבכירים ב-2011 וכנראה שגם בשנה הנוכחית. גורמים משמעותיים בהרבה להפחתה שאנו צופים בשכר הבכירים, הם שניים: המחאה החברתית שפרצה בקיץ האחרון; ותיקון 16 לחוק החברות, שנכנס לתוקף בשלהי השנה החולפת, ומעניק בידי בעלי מניות המיעוט את הכוח לאשר או לפסול את שכרם של בעלי השליטה בחברות הציבוריות.

המחאה נגד יוקר המחייה, שהוציאה רבבות ישראלים לרחובות, סימנה כמטרה גם את הטייקונים ובכירי המגזר העסקי. היא שמה את התנהלותם של אלו במרכז הדיון הציבורי, גם בכל הקשור לסכומי העתק שמשולמים כשכר להם ולמנהלי החברות שבשליטתם.

הורדת הפרופיל התקשורתי שגזרו על עצמם בעלי ההון הגדולים מאז פרוץ המחאה, צפויה לבוא לידי ביטוי גם בהפחתה משמעותית בתנאי ההעסקה הנדיבים, שבהם נהגו לתגמל מנהלים בחברות שבשליטתם, אשר נמנו דרך קבע עם צמרת בעלי השכר הגבוה במשק.

באשר לתיקון 16 לחוק החברות - תוצאותיו כבר נראות בשטח, והן צפויות לזעזע את טבלת שכר הבכירים החל מהשנה הנוכחית. התיקון, שאותו יזמה רשות ני"ע, נועד להגביל את כוחם של בעלי השליטה בחברות הציבוריות, ובין היתר קובע כי הרוב הנדרש לאישור הסכם העסקה של מי מהם, הוא יותר מ-50% מקרב בעלי מניות המיעוט.

מהסכמי העסקה של מנהלים-בעלי שליטה, שכבר הגיעו להצבעה באסיפות הכלליות, ניתן ללמוד כי רובם הגדול של בעלי החברות הציבוריות (שהם חלק משמעותי ממקבלי השכר הגבוה) יוכלו בעתיד רק לחלום על הסכמי ההעסקה המפנקים שאליהם התרגלו.

רבים מהם כבר נדרשו להפחתה משמעותית בשכרם, ואחרים אף נאלצו להתפטר משלא קיבלו את אישור האסיפה הכללית. חלקם ממשיכים לנהל ללא תמורה. תיקון 16 מסתמן כזה שיכניס בסופו של דבר קצת היגיון בשיגעון של שכר המנהלים, שיטמיע מנגנוני תגמול הגיוניים, מבוססי הצלחה - כאלו שיהיו מקובלים גם על בעלי מניות המיעוט, קרי הציבור.

עוד כתבות

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"