גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרויקט מיוחד: 2011 תהיה שנת מפנה בחגיגת השכר

(עדכון) - בשנת 2010 השתכרו מנהלי החברות הבורסאיות 2.83 מיליון שקל בממוצע בשנה - פי 27 מהשכר הממוצע במשק ■ המשכורות של 2011 יהיו כנראה מעט צנועות יותר ■ וגם: כיצד עשוי תיקון 16 לפגוע באופן מהותי בשכר כבר השנה?

עוד שנה עברה, ופרויקט שכר מנהלים נוסף של "גלובס" יוצא לדרך, בפעם ה-18. בניגוד למגמה שאפיינה את 2010, שאותה סיכמו המנהלים בחברות הציבוריות כשנת גאות נוספת עם שדרוג ריאלי ממוצע של כ-10% בעלות שכרם, המצב הלא פשוט בשווקים אשתקד יקשה על שבירת השיא ב-2011.

את 2010 סיכמו מנהלי החברות הבורסאיות עם עלות שכר שנתית ממוצעת של 2.83 מיליון שקל, המשקפת עלות שכר חודשית של 236 אלף שקל - מספר המשקף שכר גבוה פי 27 מהשכר הממוצע במשק.

מנתוני השכר ב-2010 ניתן לראות כי הגודל בהחלט קובע: הפער בנתוני השכר בקרב מנהלי 100 החברות הגדולות בתל אביב ביחס ל-2009 גדול יותר, ועומד על קרוב ל-15%, עם עלות שכר שנתית ממוצעת של לא פחות מ-6.85 מיליון שקל (571 אלף שקל בחודש). בקרב חברות המעו"ף נתון זה רושם עליית מדרגה נוספת, ומגיע לשכר ממוצע שנתי של כ-12 מיליון שקל, כמיליון שקל לחודש - זינוק של 30% ביחס ל-2009.

כאמור, המספרים הללו לא צפויים לחזור על עצמם ב-2011. החודשים האחרונים, ששילבו אירועים דרמטיים מבחינת שוק ההון, הן ברמה הגלובלית והן ברמה המקומית, באו קרוב לוודאי לידי ביטוי בתלוש שכר הבכירים בשנה החולפת, וצפויים להתבטא ביתר שאת בשנה הנוכחית, 2012.

השנה האחרונה הייתה אחת המורכבות והמאתגרות בזירה העולמית, וגדושה בדרמות פיננסיות, שהמרכזית שבהן נוגעת למשבר החובות התופחים באירופה, שאתו מתקשים ראשי האיחוד האירופי להתמודד. בעולם הגלובלי שבו אנו חיים, מתקשות מרבית החברות להתחמק מההשלכות של התמונה הפיננסית העגומה בעולם.

השפעות הרגולציה ותיקון 16

לצד ההאטה בפעילותן העסקית, נדרשות החברות המקומיות להתמודד עם מתקפה רגולטורית בלתי פוסקת, המתרחשת בד בבד עם שינויים בהרגלי הצריכה מאז פרצה המחאה החברתית בחודשי הקיץ. כל אלה חוברים יחד לפגיעה בפעילותן השוטפת של החברות, ונפגעות בולטות הן חברות הפיננסים (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות), התקשורת והקמעונות, שבלטו בשנים קודמות בתשלומי שכר ומענקים נדיבים למנהליהן.

אלמנט מהותי נוסף שצפוי לפגוע בשכר הבכירים בשנים הבאות הוא תיקון 16 לחוק החברות, שבחודשים האחרונים כבר טרפד כמה מהסכמי ההעסקה הנדיבים במשק (בחברות גזית גלוב, הכשרת הישוב, סאני ועוד). תיקון 16, שנועד להגביל את כוחם של בעלי שליטה ובעלי העניין בחברות הציבוריות, קוצב את תקופת הסכם העסקתם לשלוש שנים, ובעיקר, דורש אישור רוב מקרב בעלי מניות המיעוט לתנאי ההעסקה.

כוחם של בעלי מניות המיעוט בא לידי ביטוי במקרים לא מעטים, שבהם נדרשו לאחרונה בעלי השליטה ומקורביהם להפחית את תנאי ההעסקה שאותם ביקשו לעצמם, או לחלופין, סיימו את תפקידיהם בחברה, בעקבות כישלונם להגיע להסכמות מול דעת המיעוט.

מי שהוביל את צמרת מקבלי השכר ב-2010 היה דוד עזריאלי, בעל השליטה בקבוצת הנדל"ן הנושאת את שמו, עם שכר בעלות כוללת של כ-25 מיליון שקל (עלות שכר חודשית של כ-2.1 מיליון שקל). עוד שניים שחצו רף העלות של 20 מיליון שקל היו ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, ועקיבא מוזס, מנכ"ל החברה הבת כיל. כל זאת, כשב-2010 רף הכניסה לרשימת 20 מקבלי השכר הגבוה עמד על 10 מיליון שקל.

הדוחות הכספיים הראשונים לסיכום שנת 2011, שפרסמו חברות בורסאיות עד כה, מבליטים בצמרת מקבלי השכר בכירים במערכת הבנקאית: דב קוטלר, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, וחיים פריילכמן, מנכ"ל בנק אגוד, עם עלות שכר שנתית של כ-5 מיליון שקל כל אחד.

נושפים בעורפם יו"ר בנק אגוד, זאב אבלס, ואירית איזקסון, יו"ר ישראכרט, עם עלות שכר שנתית של כ-4 מיליון שקל כלא אחד, כשביניהם ניצבת אילנה קאופמן, מנכ"לית חברת האופנה גולף מקבוצת כלל תעשיות, עם עלות שכר דומה.

אז כן, השכר הממוצע של מנהלי החברות הציבוריות ב-2011 אולי לא ישבור שיאים, ואולי אף נמצא במגמת ירידה, אך למרות השנה המאתגרת בשווקים בחו"ל והקשיים בשוק המקומי, לא צריך לדאוג להם. הם עדיין מרוויחים היטב.

מקבלי השכר הגבוה עד כה
מקבלי השכר הגבוה ב 2010

פרשנות / שי שלו: ריח של שינוי באוויר

כבר 17 שנים עוקב "גלובס" אחר השתוללות שכר המנהלים. שנים שבהן זינקה עלות השכר השנתית הממוצעת של מנהל חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בת"א בשיעור של 134% - מ-1.21 מיליון שקל ב-1994 ל-2.83 מיליון שקל ב-2010.

במונחי עלות שכר חודשית מדובר ב-236 אלף שקל, מכובד לכל הדעות. אם מבודדים את שכרם של מנהלי 25 החברות הגדולות בבורסה המקומית, מתקבלים כבר מספרים מדהימים באמת: בשנת 2010 עמדה עלות השכר הממוצעת של מנהל בחברה הנסחרת במדד המעו"ף על מיליון שקל. בחודש.

מבט על ציר הזמן מלמד, כי כמעט לא הייתה שנה מאז תחילת המעקב, שבה לא רשם שכרם הממוצע של המנהלים בחברות הציבוריות עלייה, ובחלק מהשנים מדובר אף בזינוק דו-ספרתי.

במצב עניינים זה נדרשנו מדי שנה, בתאריך זה פחות או יותר, להוריד מהבוידעם את שק הקלישאות החבוטות אודות "תגמול שערורייתי", "שכר ללא עונש", וכמובן "היעדר הקשר בין שכר הבכירים לתוצאות שמספקות החברות המנוהלות על-ידם".

אבל בתחילת 2012, בפעם הראשונה, יש ריח של שינוי באוויר. אנחנו לא מדברים רק על ההאטה במשק, שפוגעת בתוצאות החברות הציבוריות וצפויה להכות ברכיב הבונוסים של המנהלים הבכירים ב-2011 וכנראה שגם בשנה הנוכחית. גורמים משמעותיים בהרבה להפחתה שאנו צופים בשכר הבכירים, הם שניים: המחאה החברתית שפרצה בקיץ האחרון; ותיקון 16 לחוק החברות, שנכנס לתוקף בשלהי השנה החולפת, ומעניק בידי בעלי מניות המיעוט את הכוח לאשר או לפסול את שכרם של בעלי השליטה בחברות הציבוריות.

המחאה נגד יוקר המחייה, שהוציאה רבבות ישראלים לרחובות, סימנה כמטרה גם את הטייקונים ובכירי המגזר העסקי. היא שמה את התנהלותם של אלו במרכז הדיון הציבורי, גם בכל הקשור לסכומי העתק שמשולמים כשכר להם ולמנהלי החברות שבשליטתם.

הורדת הפרופיל התקשורתי שגזרו על עצמם בעלי ההון הגדולים מאז פרוץ המחאה, צפויה לבוא לידי ביטוי גם בהפחתה משמעותית בתנאי ההעסקה הנדיבים, שבהם נהגו לתגמל מנהלים בחברות שבשליטתם, אשר נמנו דרך קבע עם צמרת בעלי השכר הגבוה במשק.

באשר לתיקון 16 לחוק החברות - תוצאותיו כבר נראות בשטח, והן צפויות לזעזע את טבלת שכר הבכירים החל מהשנה הנוכחית. התיקון, שאותו יזמה רשות ני"ע, נועד להגביל את כוחם של בעלי השליטה בחברות הציבוריות, ובין היתר קובע כי הרוב הנדרש לאישור הסכם העסקה של מי מהם, הוא יותר מ-50% מקרב בעלי מניות המיעוט.

מהסכמי העסקה של מנהלים-בעלי שליטה, שכבר הגיעו להצבעה באסיפות הכלליות, ניתן ללמוד כי רובם הגדול של בעלי החברות הציבוריות (שהם חלק משמעותי ממקבלי השכר הגבוה) יוכלו בעתיד רק לחלום על הסכמי ההעסקה המפנקים שאליהם התרגלו.

רבים מהם כבר נדרשו להפחתה משמעותית בשכרם, ואחרים אף נאלצו להתפטר משלא קיבלו את אישור האסיפה הכללית. חלקם ממשיכים לנהל ללא תמורה. תיקון 16 מסתמן כזה שיכניס בסופו של דבר קצת היגיון בשיגעון של שכר המנהלים, שיטמיע מנגנוני תגמול הגיוניים, מבוססי הצלחה - כאלו שיהיו מקובלים גם על בעלי מניות המיעוט, קרי הציבור.

עוד כתבות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי