גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גבולות הכוח של נשיא העליון

יש פער גדול בין תפיסת התפקיד השיפוטי של גרוניס לבין זו של אהרן ברק

פערים אידיאולוגיים עמוקים קיימים בין תפיסת התפקיד השיפוטי של הנשיא הנכנס של בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, לבין זו של שני קודמיו בתפקיד, ובעיקר תפיסתו של נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק.

לא היה צורך להמתין לשם כך לפסק דין המיעוט של השופט גרוניס בעניין חוק טל. הדבר ניכר היטב בפסקי דין קודמים שלו לא רק בתחום המשפט הציבורי (כגון תפיסתו כי יש לצמצם מאוד את השימוש בעילת אי-הסבירות לביקורת האקטים המינהליים, בפסק דינו בעניין צירוף חיים רמון לממשלה), אלא גם במשפט האזרחי.

דוגמאות לכך הן פסק דינו של הנשיא גרוניס בדיון הנוסף בעניין מלול, שבו תוך הדגשת שיקולי ודאות משפטית, הכריע את הכף לטובת חזרה לכלל השמרני, שלפיו אין לפסוק "פיצויי הסתברות" אלא במקרים יוצאי דופן; פסק דינו לאחרונה בסוגיית מסוימות חוזים, המסתייג משימוש בהוראות השלמה בחוק החוזים, בעלות מרקם "פתוח"; ועוד מקרים שבהם בולטת גישתו המרוסנת במיוחד לעניין מידת ההתערבות השיפוטית באקטים שלטוניים אחרים - של הרשות המבצעת או המחוקקת - או באקטים פרטיים (חוזים).

השפעה צנועה

הנשיא ברק ראה את בית המשפט העליון כשותף (מישני אך פעיל מאוד) לחקיקה, החופשי לפתח באופן תדיר למדי מבנים משפטיים חדשים, תוך הותרת חופש לרשות המחוקקת להגיב בהמשך, באמצעות חקיקה המתקנת את הנורמה השיפוטית.

דומה כי הנשיא גרוניס מעדיף ככל האפשר הימנעות מלכתחילה מפיתוח בדרך שיפוטית של נורמות חדשות בעלות תחולה רחבה, בהיעדר עוגן חקוק קונקרטי. אם הנשיא ברק שם דגש על קביעת כללים המקדמים צדק באמצעות שיקול-דעת שיפוטי נרחב - הנשיא גרוניס מעדיף שימת דגש על שיקולי יעילות, ברמה המהותית והדיונית. זאת, תוך העדפת נורמות המקדמות ודאות משפטית והבעת דאגה מפני כללים שיפוטיים הנושאים למעשה אופי יישומי סובייקטיבי.

אכן, אם הנשיא ברק ראה את מוקד השירות הציבורי של העליון בפיתוח נורמות משפטיות חדשות, איכותיות וערכיות יותר, כאשר בית המשפט משפיע על עיצוב החברה - הנשיא גרוניס רואה את עיקר תפקידו של בית המשפט במתן שירות יעיל ומהיר לאזרח, והנחייתו מראש באמצעות כללים "חדים" ככל הניתן.

לא כאן המקום להציע הערכה כללית לעניין הגישה המועדפת. אבקש להעיר מספר הערות לעניין מידת השפעתו של נשיא בית המשפט העליון בישראל, יהיה הנשיא אשר יהיה, על התפתחות המשפט.

בניגוד לדעות אשר ניתן למצוא מעת לעת בתקשורת, המציאות היא כי השפעתו של נשיא בית המשפט העליון בישראל, ככזה, על התפתחות הנורמות המשפטיות, היא צנועה למדי, וזאת לאור עקרונות-יסוד.

העצמאות השיפוטית היא אבן-יסוד בתורת השיפוט ובאתוס השיפוטי. לא רק שאין לנשיא סמכויות פורמליות כלשהן הנוגעות לתוכן פסק דינו של שופט בהרכב, אלא שגם לא יעלה על דעתו של נשיא לנסות ו"ללחוץ" על שופט ביחס לתוכן פסק הדין. שיח המבקש לשכנע אהדדי ברמה העניינית מתקיים, מטבע הדברים, כבכל גוף קולגיאלי אחר, אך זאת ותו לא.

השפעתו של נשיא על שופטי העליון נגזרת, בכל מקרה נתון לפי העניין, מהכריזמה האינטלקטואלית שלו, ולא ממעמדו כנשיא. יש לזכור כי סמכויותיו הפורמליות של הנשיא בכל הנוגע לשופטים בעליון הן בנושאים זניחים, כגון בענייני חופשות וכיו"ב. סמכות הנשיא לקביעת הרכבים, אשר היא בעייתית מבחינת תורת העצמאות השיפוטית, אינה ממומשת ככל הידוע אלא במקרים חריגים, ונקבעת בדרך-כלל בכלים מנהליים או טכניים.

לכן, כאשר מבקשים להעריך כיצד גישתו האידיאולוגית של הנשיא גרוניס תשפיע על חבריו לבית המשפט, התשובה החד-משמעית היא כי היא תשפיע ככל שיהיה בה כדי לשכנע שופט נתון ברמה העניינית. לא יותר מכך ולא פחות.

אכן, למצער בתחום האזרחי ניתן למצוא בשנים האחרונות גישה כללית שמרנית למדי של חלק ניכר משופטי בית המשפט העליון, בנושאים שונים (עניין הטעון ניתוח נפרד). ברם, לא קיימת גישה אחידה בנדון, וניתן להניח כי קו פלורליסטי זה יימשך. השפעה משמעותית יותר נתונה לנשיא בנושאים דיוניים, כגון אופן ניהול הדיונים, הפחתת התמריצים להגשת תובענות מסוגים כאלה או אחרים באמצעים דיוניים, וכיו"ב.

יעיל, ענייני ומנוסה

לעומת ההשפעה המוגבלת כלפי פנים, לנשיא בית המשפט העליון נתון תפקיד מרכזי בייצוג מערכת המשפט כלפי חוץ ודימויה, כמו גם תפקיד קריטי בהליכי בחירת שופטים. תחושת האחריות המערכתית מובילה לכך ששופטי העליון מצביעים בדרך-כלל בפועל כמקשה אחת, כאשר הטון נקבע על-ידי הנשיא.

לאור פיצול הוועדה לבחירת שופטים למספר קבוצות בעלות שאיפות שונות, הצבעת קבוצה הומוגנית של 3 חברים (הזוכה ככלל לגיבוי של לפחות אחד משני החברים מטעם לשכת עורכי הדין) היא בעלת משקל יחסי מוגבר.

לעניין בחירת שופטים לעליון, המשמעות היא קיום זכות וטו לשופטים. בהקשר זה נתונה אם כן למיהותו של נשיא העליון נפקות מיוחדת. גישתו השיפוטית של הנשיא עשויה גם להשפיע במידה מסוימת, מטבע הדברים, על מדיניותם של שופטי הערכאות הנמוכות, השואפים לקידום.

התקופה הקצרה יחסית של הכהונה אמנם אינה צפויה להקל על הטבעת החותם על-ידי הנשיא גרוניס, אולם כשופט יעיל, ענייני ומנוסה, ניתן להניח כי הוא יציב לעצמו יעדים ריאליים ויעמוד בהם.

הכותב הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדויין ושות'.

עוד כתבות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים