גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גבולות הכוח של נשיא העליון

יש פער גדול בין תפיסת התפקיד השיפוטי של גרוניס לבין זו של אהרן ברק

פערים אידיאולוגיים עמוקים קיימים בין תפיסת התפקיד השיפוטי של הנשיא הנכנס של בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, לבין זו של שני קודמיו בתפקיד, ובעיקר תפיסתו של נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק.

לא היה צורך להמתין לשם כך לפסק דין המיעוט של השופט גרוניס בעניין חוק טל. הדבר ניכר היטב בפסקי דין קודמים שלו לא רק בתחום המשפט הציבורי (כגון תפיסתו כי יש לצמצם מאוד את השימוש בעילת אי-הסבירות לביקורת האקטים המינהליים, בפסק דינו בעניין צירוף חיים רמון לממשלה), אלא גם במשפט האזרחי.

דוגמאות לכך הן פסק דינו של הנשיא גרוניס בדיון הנוסף בעניין מלול, שבו תוך הדגשת שיקולי ודאות משפטית, הכריע את הכף לטובת חזרה לכלל השמרני, שלפיו אין לפסוק "פיצויי הסתברות" אלא במקרים יוצאי דופן; פסק דינו לאחרונה בסוגיית מסוימות חוזים, המסתייג משימוש בהוראות השלמה בחוק החוזים, בעלות מרקם "פתוח"; ועוד מקרים שבהם בולטת גישתו המרוסנת במיוחד לעניין מידת ההתערבות השיפוטית באקטים שלטוניים אחרים - של הרשות המבצעת או המחוקקת - או באקטים פרטיים (חוזים).

השפעה צנועה

הנשיא ברק ראה את בית המשפט העליון כשותף (מישני אך פעיל מאוד) לחקיקה, החופשי לפתח באופן תדיר למדי מבנים משפטיים חדשים, תוך הותרת חופש לרשות המחוקקת להגיב בהמשך, באמצעות חקיקה המתקנת את הנורמה השיפוטית.

דומה כי הנשיא גרוניס מעדיף ככל האפשר הימנעות מלכתחילה מפיתוח בדרך שיפוטית של נורמות חדשות בעלות תחולה רחבה, בהיעדר עוגן חקוק קונקרטי. אם הנשיא ברק שם דגש על קביעת כללים המקדמים צדק באמצעות שיקול-דעת שיפוטי נרחב - הנשיא גרוניס מעדיף שימת דגש על שיקולי יעילות, ברמה המהותית והדיונית. זאת, תוך העדפת נורמות המקדמות ודאות משפטית והבעת דאגה מפני כללים שיפוטיים הנושאים למעשה אופי יישומי סובייקטיבי.

אכן, אם הנשיא ברק ראה את מוקד השירות הציבורי של העליון בפיתוח נורמות משפטיות חדשות, איכותיות וערכיות יותר, כאשר בית המשפט משפיע על עיצוב החברה - הנשיא גרוניס רואה את עיקר תפקידו של בית המשפט במתן שירות יעיל ומהיר לאזרח, והנחייתו מראש באמצעות כללים "חדים" ככל הניתן.

לא כאן המקום להציע הערכה כללית לעניין הגישה המועדפת. אבקש להעיר מספר הערות לעניין מידת השפעתו של נשיא בית המשפט העליון בישראל, יהיה הנשיא אשר יהיה, על התפתחות המשפט.

בניגוד לדעות אשר ניתן למצוא מעת לעת בתקשורת, המציאות היא כי השפעתו של נשיא בית המשפט העליון בישראל, ככזה, על התפתחות הנורמות המשפטיות, היא צנועה למדי, וזאת לאור עקרונות-יסוד.

העצמאות השיפוטית היא אבן-יסוד בתורת השיפוט ובאתוס השיפוטי. לא רק שאין לנשיא סמכויות פורמליות כלשהן הנוגעות לתוכן פסק דינו של שופט בהרכב, אלא שגם לא יעלה על דעתו של נשיא לנסות ו"ללחוץ" על שופט ביחס לתוכן פסק הדין. שיח המבקש לשכנע אהדדי ברמה העניינית מתקיים, מטבע הדברים, כבכל גוף קולגיאלי אחר, אך זאת ותו לא.

השפעתו של נשיא על שופטי העליון נגזרת, בכל מקרה נתון לפי העניין, מהכריזמה האינטלקטואלית שלו, ולא ממעמדו כנשיא. יש לזכור כי סמכויותיו הפורמליות של הנשיא בכל הנוגע לשופטים בעליון הן בנושאים זניחים, כגון בענייני חופשות וכיו"ב. סמכות הנשיא לקביעת הרכבים, אשר היא בעייתית מבחינת תורת העצמאות השיפוטית, אינה ממומשת ככל הידוע אלא במקרים חריגים, ונקבעת בדרך-כלל בכלים מנהליים או טכניים.

לכן, כאשר מבקשים להעריך כיצד גישתו האידיאולוגית של הנשיא גרוניס תשפיע על חבריו לבית המשפט, התשובה החד-משמעית היא כי היא תשפיע ככל שיהיה בה כדי לשכנע שופט נתון ברמה העניינית. לא יותר מכך ולא פחות.

אכן, למצער בתחום האזרחי ניתן למצוא בשנים האחרונות גישה כללית שמרנית למדי של חלק ניכר משופטי בית המשפט העליון, בנושאים שונים (עניין הטעון ניתוח נפרד). ברם, לא קיימת גישה אחידה בנדון, וניתן להניח כי קו פלורליסטי זה יימשך. השפעה משמעותית יותר נתונה לנשיא בנושאים דיוניים, כגון אופן ניהול הדיונים, הפחתת התמריצים להגשת תובענות מסוגים כאלה או אחרים באמצעים דיוניים, וכיו"ב.

יעיל, ענייני ומנוסה

לעומת ההשפעה המוגבלת כלפי פנים, לנשיא בית המשפט העליון נתון תפקיד מרכזי בייצוג מערכת המשפט כלפי חוץ ודימויה, כמו גם תפקיד קריטי בהליכי בחירת שופטים. תחושת האחריות המערכתית מובילה לכך ששופטי העליון מצביעים בדרך-כלל בפועל כמקשה אחת, כאשר הטון נקבע על-ידי הנשיא.

לאור פיצול הוועדה לבחירת שופטים למספר קבוצות בעלות שאיפות שונות, הצבעת קבוצה הומוגנית של 3 חברים (הזוכה ככלל לגיבוי של לפחות אחד משני החברים מטעם לשכת עורכי הדין) היא בעלת משקל יחסי מוגבר.

לעניין בחירת שופטים לעליון, המשמעות היא קיום זכות וטו לשופטים. בהקשר זה נתונה אם כן למיהותו של נשיא העליון נפקות מיוחדת. גישתו השיפוטית של הנשיא עשויה גם להשפיע במידה מסוימת, מטבע הדברים, על מדיניותם של שופטי הערכאות הנמוכות, השואפים לקידום.

התקופה הקצרה יחסית של הכהונה אמנם אינה צפויה להקל על הטבעת החותם על-ידי הנשיא גרוניס, אולם כשופט יעיל, ענייני ומנוסה, ניתן להניח כי הוא יציב לעצמו יעדים ריאליים ויעמוד בהם.

הכותב הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדויין ושות'.

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

קניות אונליין / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אורמת קופצת בכ-4%

ת"א 35 עולה ב-0.3% ות"א 90 יורד ב-0.1% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

הבורסה בפרנקפורט, השבוע / צילום: Reuters

עליות באירופה; מגמה דומה בחוזים העתידיים בארה"ב

הדאקס מוסיף לערכו 0.3% ● הניקיי עלה ב-0.3% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה חיובית ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה