בלוג ששווה 200 מיליון דולר; אתרים שמעדכנים הרבה יותר מהר מכל מדיה אחרת; ובעיקר, זירת המפגש של כל מי שרוצה לדעת משהו על טכנולוגיה וגאדג'טים. הבלוגים הטכנולוגיים הצליחו לייצר עידן חדש בסיקור עולם הטכנולוגיה, ועם הרבה תעוזה, חוצפה ודחף לעצמאות הצליחו לדחוק הצידה את העיתונות המסורתית. הם יצרו סביבם מערכת אקולוגית מורחבת של קוראים - גם אלה שמגיעים ישירות מהתחום וגם אלה שנשבו בקסמה של התעשייה ורוצים להתעדכן בנעשה בה.
תופעת הבלוגים הטכנולוגיים אינה חדשה, אך בתקופה האחרונה היא עוברת שינוי מהותי, כשמצד אחד קרנם של הבלוגים עלתה מבחינה כלכלית, ומנגד רבים מהם מחליפים ידיים.
נתחיל מהסוף: לפני כ-3 שבועות פרסמו סוכנות הידיעות רויטרס והעיתון "ניו-יורק טיימס" כי רשת החדשות CNN צפויה לרכוש את בלוג הטכנולוגיה המוביל Mashable בכ-200 מיליון דולר.
על אף שהודעה רשמית עדיין לא פורסמה, שני הצדדים מכחישים, והסכום נראה אסטרונומי למדי - יש היגיון בעסקה. CNN מצדה רוצה לחזק את תחום התוכן באתרי האינטרנט שלה, ו-Mashable הוא בהחלט אחד מהבלוגים החזקים בתחום האינטרנט.
מאחורי Mashable עומד הסקוטי פיט קשמור, שהקים את האתר ב-2005, כשהיה בן 19 בלבד. האתר, שבו קשמור משמש כמנכ"ל, נהנה מתעבורה של 20 מיליון גולשים שונים בחודש.
בשונה מהבלוג הפופולרי טק קראנץ', שמתמקד בעיקר בקהילת הסטארט-אפים העולמית, עיקר תשומת-הלב של Mashable הוא בתחום המדיה החברתית.
קשמור עצמו נחשב לאחד השמות המבטיחים בעולם המדיה הדיגיטלית, ובעבר נבחר על-ידי מגזין "פורבס" לאחד מ-25 המפורסמים המובילים באינטרנט, ולאחרונה אף דורג במקום הראשון ברשימת המנכ"לים המשפיעים ברשת שהרכיב רויטרס, ועקף את אופרה ווינפרי, רופרט מרדוק, מייקל דל ומנכ"לים של חברות כמו "פורבס", בסט ביי, זינגה ולינקדאין.
רכישת הבלוג הטכנולוגי על-ידי CNN תהיה המשך ישיר לשיתוף-הפעולה בין שתי החברות, במסגרתו כותב קשמור טור טכנולוגי לאתר של CNN.
באם תצא לפועל עסקת CNN-Mashable, היא תהיה התפתחות מעשית בנקודת המפנה שאירעה לפני שנה וחצי. אז רכשה חברת האינטרנט הוותיקה AOL את הבלוג טק קראנץ', שהקים וערך מייקל ארינגטון, תמורת 25 מיליון דולר.
בהמשך הוסיפה AOL ורכשה גם את בלוג החדשות Huffington Post ב-300 מיליון דולר, ומינתה את המייסדת-עורכת שלו, אריאנה האפינגטון, למנהלת התוכן ב-AOL ולבוסית של ארינגטון.
משם, כך נראה, הכול השתבש. ארינגטון בז לניהול התאגידי של AOL ועזב את הבלוג שנה לאחר מכן כשהקים קרן הון סיכון בשם CrunchFund. בעקבותיו עזבו כתבים ועורכים בכירים את הבלוג - כשחלקם משתלבים בבלוג טכנולוגיה חדש בשם PandoDaily, שהקימה עורכת בכירה לשעבר בטק קראנץ', שרה לייסי.
אין זה המקרה היחיד שבו AOL רוכשת בלוג טכנולוגיה ומוצאת את עצמה עם תחרות חדשה מצד עובדים שפרשו. בנובמבר 2011 הוקם הבלוג הטכנולוגי The Verge על-ידי בכירים באתר Engadget, שנרכש ב-2005 על-ידי AOL (ושהוקם בעצמו על-ידי יוצאי בלוג אחר Gizmodo).
בנוסף, בסוף השנה שעברה נרכש הבלוג הטכנולוגי ReadWriteWeb על-ידי חברת SAY Media, ובפברואר השנה רכש הבלוג GigaOM, אחד המוכרים בענף, את אתר חדשות המדיה הדיגיטלית paidContent.
"לקטנים יש מקום לצמוח"
איילת נוף, מייסדת ומנכ"לית משותפת של חברת השיווק הדיגיטלי בלונד 2.0, מביעה מעט חשש מרכישות של אתרים כמו טק קראנץ', ReadWriteWeb וזו האפשרית של Mashable. "זה קצת מדאיג. אני מקווה שזה לא יגביל את הבלוגים האלה מבחינת כתיבה, שהרי הם צריכים להיות יותר אחראיים ופחות להגיד כל מה שהם רוצים. זה כמו סטארט-אפ מדליק שפתאום רוכשים אותו, והוא הופך להיות חלק מתאגיד ומאבד קצת מהאותנטיות שאפיינה אותו".
אורלי יקואל, בלוגרית ויועצת לממשק/חוויית משתמש ולאסטרטגית שיווק, מאמינה כי הרכישות עשויות בעיקר לסייע לבלוגים הקטנים יותר. "הרכישות האלה אומרות לבלוגים הקטנים שיש להם אפשרות לצמוח. אני מאמינה שהרבה מהטראפיק של הבלוגים הגדולים משתנה בעקבות הרכישות. ואם לא הטראפיק, אז קהל היעד. לכן, חלק מהטראפיק עובר לבלוגים הקטנים יותר, בין היתר כי אנשים כבר לא בהכרח מאמינים שהם יקבלו את אותה איכות של תוכן שקיבלו עד היום מבלוג כמו טק קראנץ' אחרי ש-AOL רכשה אותו".
נקודת אור נוספת לטובת הבלוגים הקטנים, לדברי יקואל, היא העובדה שלגודל יש מחיר. "היום התוכן יורד כל-כך מהר מעמוד הבית של טק קראנץ' שקשה לתפוס את תשומת-הלב. בגלל זה יש מקום ובמה לבלוגים קטנים כדי לפרסם את החדשות בקצב נורמלי יחסית".
אבל מה הופך את הבלוגים הטכנולוגיים לסחורה כל-כך חמה? לדברי נוף, הפופולריות שחווים הבלוגים הטכנולוגיים בשנים האחרונות נובעת מכך שהם נתפסים כיותר אמינים.
"בעבר אנשים לא היו מסתכלים על בלוגר כעיתונאי, אבל היום הבלוגים הפכו למשהו הרבה יותר ממוסד", אומרת נוף ומוסיפה כי "קשה היום לעיתונות המסורתית להתחרות בבלוגים, כי החדשות שם עולות מאוד מהר. זו אחת הסיבות ש-CNN מתעניינים ב-Mashable - הדיווח בבלוגים הוא יותר בזמן אמת לעומת CNN, שלהערכתי, יש שם יותר ביורוקרטיה מסורבלת עד שמפרסמים סיפור".
מעבר לכך, היא אומרת, "CNN נחשב למותג יותר קונסרבטיבי, ישן ומסורתי, בעוד ש-Mashable נחשב ליותר מגניב, מדליק וצעיר".
יקואל מוסיפה כי "הבלוגים כבר הפכו לאתרי מדיה לכל דבר, והם כבר לא קטנים ואינטימיים כמו פעם, וכך גם החדשים שבהם. שרה לייסי, למשל, לא רוצה ש-PandoDaily יישאר בלוג קטן, והיא מכוונת להיות מעצמת מדיה. אבל הרעיון הוא לא להיות כפוף למישהו שיגיד לך מה לכתוב. אני לא יודעת עד כמה AOL מעורבת בתוכן ועד כמה אנשי טק קראנץ' חופשיים, אבל אני מאמינה שיש השפעה כשמישהו קונה אותך. זה קצת דומה לעיתון".
מייסד VentureBeat: "אנחנו לא מחפשים למכור"
עם ניסיון רב-שנים בבלוגוספירה הטכנולוגית, מסתכל ד"ר מאט מרשל, המייסד והעורך הראשי של הבלוג VentureBeat, ומבין היטב את המניעים שהובילו את עמיתיו בבלוגים המובילים לוותר על המושכות, להסתכל על הכסף הגדול ולמכור.
"אני חושב שזה הליך מסורתי וטבעי. הרבה מהאתרים האלה נוסדו לפני 6-7 שנים, ואחרי תקופה ממושכת שבה הם צברו מאסה רצינית של גולשים ודפים נצפים, זה הכין את הקרקע לרכישות", מסביר מרשל, 45, בראיון בלעדי ל"גלובס", במסגרת ביקור ראשון שערך בישראל בשבוע שעבר, כשהתארח במרתון יזמות של חברת הייעוץ האסטרטגי Bootcamp Ventures.
אך מרשל ממהר להבהיר כי VentureBeat ממש לא מועמדת למכירה. "אנחנו יותר צעירים, רווחיים, לא עייפים, יש לנו הרבה מוטיבציה, ואנחנו לא מחפשים למכור. יתרה מזאת, הכפלנו את הטראפיק שלנו בשנה שעברה".
מצד שני, הכסף תמיד מדבר, ומכירה היא עדיין אופציה ריאלית בעתיד. "באיזשהו שלב אני רוצה שהצוות שלי באתר יתוגמל", הוא מסביר.
נותנים לכותבים את הבמה
מרשל ו-VentureBeat קצת שונים בנוף של הבלוגים הטכנולוגיים. הם אמנם מתרכזים יותר בהון סיכון לצד אינטרנט וטכנולוגיה, אך הבידול שלהם מגיע בעיקר מההתנהלות הארגונית של המושך בחוטים.
בעוד שטק קראנץ' מזוהה מאז ומעולם עם מייקל ארינגטון, Mashable עם פיט קשמור ו-GigaOM קרויה על שם מייסדה אום מאליק, ב-VentureBeat הפרופיל של המייסד והעורך הרבה יותר נמוך. "אני מעדיף לתת לכותבים של VentureBeat לקבל את הבמה ואת הפוקוס מאשר לקדם את 'מאט מרשל' כמותג", הוא אומר.
מרשל הקים את VentureBeatאחרי שנים כעיתונאי של המדיה המסורתית ב"וול סטריט ג'ורנל" וב-San Jose Mercury News, שיושבים בתוך הסיליקון ואלי ומעורים בתעשייה.
"יש שוני גדול בין מדיה מסורתית לבלוגים", הוא אומר ומסביר: "עיתונאי ממערכת 'מרקורי ניוז' הגיע לבקר אצלנו במערכת. הוא הסתכל על המחשבים שלנו ותהה מאיפה השגנו את המחשבים החדשים האלה. הם עדיין משתמשים במחשבים מיושנים של לפני 15 שנה. גם ההתנהלות עצמה שונה בין עיתון לבלוג. בבלוג אין תחרות מי מקבל את הכותרת הראשית כמו בשער של העיתון, וגם הביצועים נמדדים אחרת: בעיתון - לפי כמות ואיכות הסיפורים, בעוד בבלוגים זה נמדד לפי טראפיק וכמות השיחות שהסיפור יצר".
בשנים האחרונות ראה מרשל לנגד עיניו איך הקהל הולך ומגלה עניין גובר בתעשיית הטכנולוגיה. "אני בעצמי לא גיק אלא בחור נורמלי שמגלה עניין בתחום כעיתונאי. אני מוצא יותר ויותר אנשים נורמליים קוראים את VentureBeat. בסופו של דבר, אנשים צריכים לדעת על איך הטכנולוגיה משפיעה על חייהם, אילו החלטות הם צריכים לקחת בנושא ואפילו רק כדי להישאר בעניינים בנוגע לאפליקציות חדשות".
עמדת המפתח שבה הוא מחזיק בתעשיית הטכנולוגיה מאפשרת לו לחוות דעה על הסיפורים החמים בענף: את ההצלחה של פייסבוק בשוק המניות הוא רואה כסיפור בטוח ויציב בדומה לזה של גוגל, ולא נפילה והתרסקות כמו זו שסופגת גרופון.
"הרשת כבר קיימת כמה שנים טובות ומראה את האיכויות שלה, כולל נקודות טובות לעתיד, כמו העובדה שהם רק עכשיו מכניסים את אלמנט הפרסום לסלולר. אצל גרופון אתה לא רואה שום התפתחות עתידית, אלא מודל כלכלי עם סימן שאלה גדול באשר למשך הזמן שהם יצליחו להחזיק איתו מעמד".
שם חם נוסף בתחום האינטרנט הוא הרשת החברתית Pinterest שצוברת תאוצה במהירות. "זה מוצר מאוד מעניין, שכרגע סובב בעיקר סביב תחומי עניין כמו עיצוב ולייף סטייל. הקונספט נראה מבטיח, ונצטרך לראות איך החברה הקטנה הזאת, שכרגע מועסקים בה רק 12 עובדים, תתפתח בהמשך", אומר מרשל.
