חברת אולטרה שייפ לא תוכל להעביר לידי איש העסקים יוסף גורביץ' את המניות שהקצתה לו בעסקת רכש שאושרה בחודש פברואר השנה, עד לתום ההליך המשפטי המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין זה, ושאותו יזמו בעלות המיעוט בחברה, החברות מטרת מיזוג חברות, אפסווינג קפיטל ואסיה פיתוח - כך הורה ביום חמישי האחרון שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, שקיבל את בקשת הערעור של 3 החברות על החלטת השופט חאלד כבוב שלא להקפיא את הוצאתה לפועל של "עסקת גורביץ'".
3 החברות מחזיקות ביחד ב-19% ממניות אולטרה שייפ. לפני כחודש וחצי אישר דירקטוריון אולטרה שייפ עסקה להקצאת 24.99% ממניות החברה לגורביץ'. 3 החברות טענו כי שיעור זה נבחר כדי להימנע מהבאת עסקת המכירה לאישור האסיפה הכללית, מאחר שכל עסקת הקצאת מניות מסך של 25% ומעלה, צריכה לעבור לאישור האסיפה.
לטענת החברות, הדירקטורים הפרו את חובת האמונים שלהם, מאחר שאישרו את עסקת גורביץ' בחיפזון וללא הליך תחרותי ראוי, כדי למנוע מהן להשיג שליטה בחברה.
הצדדים גם הגישו לבית המשפט המחוזי חוות-דעת נוגדות: מצד החברות הוגשה חוות-דעת של פרופ' אסף חמדני ופרופ' שרון חנס, ואילו מצד אולטרה שייפ הוגשה חוות-דעת של עו"ד דידי לחמן-מסר.
השופט הנדל הורה להקפיא את העסקה, ואולם נוכח התחזית שמשיכת סכום המכירה - 4 מיליון דולר - מקופת החברה תעמיד אותה בקשי נזילות, הורה להותיר את הסכום בקופת החברה. במקביל הגדיל את גובה הערבות שהפקידו החברות בתחילת ההליך מ-100 אלף ל-250 אלף שקל.
עסקה בחיפזון
"מעל התנהלותם של חברי הדירקטוריון, בכל הנוגע לאישור עסקת גורביץ', מרחפים סימני שאלה רבים", כתב השופט הנדל. "העסקה אושרה בחיפזון רב, תוך ימים בודדים. הדירקטורים לא ביקשו את עצתם של אנשי מקצוע אובייקטיביים, ובמקום זאת נסמכו על מומחים שעבדו במקביל עם גורביץ' וחברות אחרות שבשליטתו.
"הדירקטוריון אף בחר במתווה של 24.99%, במטרה להימנע ככל האפשר מהבאת העסקה לאישור האסיפה הכללית. משקלם המצטבר של הממצאים הללו מעיד לכל הפחות על חשש כי מעל לפעולות הדירקטורים ריחף צילו של עניין אישי, אינטרס אישי או לפחות אי-מילוי תפקידם כמתחייב".
עוד קבע הנדל כי "אין די בכך שהעסקה משקפת הסכמה רצונית בין הדירקטורים לבין גורביץ'. רצונם - אפילו החופשי - של הדירקטורים, בכל הכבוד, איננו חזות הכול. הדירקטורים חבים בחובת זהירות ובחובת אמונים כלפי החברה ובעלי המניות שלה.
"דעתי היא שנוכח ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי, מתעורר חשש כי פעולות הדירקטורים אינן עומדות באמות המידה של הדין. קיים סיכוי גבוה לכך שבדיקה קפדנית וזהירה עלולה להצביע על פגמים מהותיים שנפלו באישור העסקה".
לדברי הנדל, החשש כי מדובר למעשה בעסקה שנכרתה על יסוד "הצעה פרטית מהותית", נובע מנסיבותיו המיוחדות של המקרה ולא רק מהנתון המספרי של 24.99%.
"לא המספר לבדו הוא שמעורר סימני שאלה, אלא התמונה הכוללת: היעדר הליך תחרותי, התמקדות תמוהה בהצעת רכש אחת בלבד; מבנה ההון וההחזקות של בעלי העניין בחברה - אלה הביאוני למסקנה שמתקיים חשש לכך שהעסקה בוצעה שלא בתנאי שוק, ולכך שגורביץ' ביקש להשיג באמצעות העסקה שליטה מהותית על המתרחש בחברה", ציין. (רע"א 1896/12).