בשבוע שעבר חתם שר האוצר, יובל שטייניץ, על צו שמסדיר את פעילותם של עורכי דין זרים בישראל מכוח חוק עורכי דין זרים. הצו מסיר חסמים שמנעו מעורכי דין זרים לעבוד בישראל ומתיר שיתופי-פעולה בין פירמות מקומיות וזרות, והוא ייכנס לתוקפו בעוד כחודש.
על רקע צו זאת ועל רקע הגידול בכמות עורכי הדין בישראל, התכנסו כמה מראשי המשרדים הגדולים בכנס לשכת עורכי הדין באילת, כדי לדון בשאלות - לאן מועדות פני המקצוע, ומה תהיה השפעת צו עורכי הדין הזרים על השוק המקומי.
עו"ד יודי לוי, שותף מנהל במשרד גולדפרב, זליגמן ושות', אמר כי הוא "אינו רואה משרדי עורכי דין אמריקנים גדולים שיפתחו בארץ סניפים, אחרי שיראו את המציאות בישראל ואת הכלכלה הישראלית".
לדברי עו"ד לוי, המשרדים האמריקנים ניזונים מלקוחות ישראלים יותר מכפי שהם שולחים לקוחות אמריקנים לארץ, "ולכן האינטרס שלהם הוא לא להפוך להיות מתחרה למשרדים שמפנים אליהם עבודה לתיקים".
קיטוב דרמטי בין קטנים לגדולים
לגבי הגידול בכמות עורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים בארץ, ציין לוי כי אנו נעים לעבר העולם המערבי מבחינת ההתפתחות שלנו, ולכן אנו צפויים לראות גידול נוסף של משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל.
עם זאת, לוי אמר כי "בהתחשב במגבלה הטבעית של הכלכלה הישראלית - המדינה קטנה, משרדים גדולים נוגעים יותר ויותר בסוגיות של ניגוד עניינים, ולכן הגדלים שאנו רואים במערב-אירופה, אנגליה וארה"ב - אנו לא נגיע אליהם, אבל אני יכול לראות משרדי עורכי דין שעוברים את 200 עורכי דין".
עו"ד מוריאל מטלון, השותף המנהל במשרד גורניצקי ושות', אמר כי "הקיטוב הדרמטי" שבין עורכי הדין במשרדים הגדולים לעורכי הדין במשרדים הקטנים ימשיך לגדול בשנים הקרובות.
"בהנחה שלא יחול שינוי ב'כרטיס הכניסה למקצוע', התהליך ב-10 השנים הקרובות ימשיך להיות של קיטוב דרמטי - עורכי הדין במשרדים הקטנים יתקשו להתקיים, ורמת הרווחיות שלהם תהיה נמוכה מאוד, ומהצד השני משרדים גדולים ימשיכו לגדול", אמר.
עו"ד גיורא ארדינסט, ראש משרד ארדינסט, בן-נתן ושות', ציין כי הוא אינו חושב שהמשרדים המובילים בארץ נופלים ברמתם מהמשרדים הגדולים בארה"ב ובאירופה. "פערי שכרי-הטרחה (בין הארץ לחו"ל) הם מדהימים לפעמים. ההבדל בתעריפים בין כתיבת תשקיף להנפקה בבורסה לבין תשקיף להנפקה בנאסד"ק הוא עצום ובלתי נסבל", אמר.