אושר: בתוך חודש עורכי דין זרים יוכלו לפעול בישראל

טלטלה בשוק עריכת הדין המקומי: שר האוצר, יובל שטייניץ, חתם היום (ד') על צו שמסדיר את פעילותם של עורכי דין זרים בישראל מכוח חוק עורכי דין זרים. הצו מסיר חסמים שמנעו מעורכי דין זרים לעבוד בישראל ומתיר שיתופי-פעולה בין פירמות מקומיות וזרות. הצו ייכנס לתוקפו 30 ימים מיום פרסומו ברשומות.

בספטמבר אשתקד נכנס לתוקפו תיקון לחוק לשכת עורכי הדין, המסדיר את עבודת עורכי הדין הזרים בישראל. זאת, לאחר שביולי 2009 אושרה בוועדת חוקה של הכנסת ההצעה לתקן את חוק לשכת עורכי הדין, במסגרת חוק ההסדרים ל-2009-2010, כך שיותר למשרדי עורכי דין זרים לפתוח סניפים בישראל ולספק שירותים משפטיים הנוגעים לדין זר.

הרפורמה כוללת מתן אפשרות לעורכי דין ישראליים לעסוק בשותפות עם עורכי דין זרים ומשרדים זרים. הצו עליו חתם האוצר יאפשר את כניסת תיקון החוק לתוקף.

יישום הצו יגדיל את החשיפה של המשק הישראלי לפירמות עורכי דין בינלאומיות וללקוחותיהן העסקיים, וכמו כן יאפשר יספק רשת ביטחון ללקוחות הישראליים של עורכי דין זרים. עורך דין זר יהיה חייב בחובות אתיות, כאשר חלק מתנאי הכניסה של פירמות זרות יהיו מנגנוני ביטוח בגובה של 2 מיליון שקל.

שירותים משפטיים לדין הזר

חוק לשכת עורכי הדין, במתכונתו הקודמת, ייחד שורה של פעולות בתחום השירותים המשפטיים - בהם ייצוג בבתי המשפט ובפני גופים מנהליים, הכנת מסמכים משפטיים ומתן ייעוץ משפטי - רק לעורך דין שהוסמך לעריכת דין בישראל. מעבר לכך, אסר החוק על עורכי דין לשתף בהכנסותיהם את מי שאינו עורך דין. המשמעות: עורך דין ישראלי לא יכול היה לעסוק במקצוע כחלק ממשרד עורכי דין זר, ועורך דין זר אינו יכול להיות שותף במשרד עורכי דין ישראלי.

חלק מהחסמים האלה בחוק, הוסרו עם תיקונו. מרגע כניסתו לתוקף של התיקון, עם כניסתו לתוקף של הצו שנחתם היום, יותר לעורכי דין זרים לתת שירותים משפטיים בישראל בכל הנוגע לדין הזר במדינה שבה הוסמכו ולמשפט הבינלאומי, בתנאי שהם בעלי רישיון לעריכת דין ממדינה זרה, ובעלי ניסיון מעשי של שנתיים בעריכת-דין או בתפקיד שיפוטי במדינה הזרה. בנוסף, עורך הדין הזר יוכל לייצג במשא-ומתן לגבי חוקי המדינה שבה הוסמך, ולטפל בעריכת חוזים, שעליהם יחול הדין הזר. עם זאת, עורך הדין הזר לא יוכל לייצג בבית משפט בישראל.

פיקוח של הלשכה

התיקון לחוק סימן מהפכה משמעותית בשוק עריכת הדין ועורר מחלוקת בקרב עורכי הדין באשר לצורך בו. לשכת עורכי הדין התנגדה למהלך פתיחת השוק לעורכי הדין הזרים. החשש היה כי "עלייתם" של עורכי הדין הזרים לארץ תגביר עוד יותר את התחרות האגרסיבית הקיימת כיום בשוק עריכת הדין בישראל, והנפגעים יהיו עורכי הדין הישראליים.

במסגרת המאבק בתיקון, עתרה הלשכה לבג"ץ בבקשה להורות שלא לכלול את התיקון בחוק ההסדרים. העתירה נדחתה בנימוק שמדובר בעתירה מוקדמת, אך במסגרת תיקון החוק ניתנו סמכויות נרחבות ללשכה, ביניהן הסמכות לרשום ולפקח על עורכי הדין הזרים שיפעלו בישראל, על-פי כללים שתקבע.

"הגברת היכולת לתת שירות ללקוח"

עו"ד אילן בומבך אומר כי השינוי החקיקתי עם חתימת שר האוצר על הצו, שמסדיר פעילות של עורכי דין זרים בישראל, "מהווה מהפכה חיובית לשוק. הוא מפנים ומטמיע את ההבנה שלמעשה אנחנו בכפר גלובלי אחד. השינוי הזה מרחיב את אפשרויות שיתופי-הפעולה ומגשים בצורה מיטבית את חופש העיסוק. זה גם מאוד נכון שעורכי דין זרים לא ייצגו בישראל בבתי המשפט על-פי הדין הישראלי, ולכן לדעתי נמצא איזון ראוי".

לדברי בומבך, השינוי לא יגביר את הטענות על הצפת שוק עריכת הדין וללא יפגע בעורכי הדין הישראליים. "מכיוון שמדובר במומחיות בדין הזר, אני לא חושב שהטענות הללו רלבנטיות כאן", הוא מסביר. "לדעתי אין מספיק מומחיות בדין הזר בישראל, כדי לספק את הצרכים הנדרשים ללקוחות. אנחנו צריכים לחשוב על טובת הלקוחות, וגם טובת עורכי הדין לא תיפגע כאן, כי החוק מרחיב את האפשרות של עורכי הדין לתת שירות ללקוחותיהם. ישנם מקרים שצריך מומחים לדין הזר, וישנה בעיה לעבוד בשיתוף-פעולה עם עורכי דין זרים. כעת התיקון מביא עמו בשורה, לפיה ניתן להעסיק במשרדים ישראלים עורכי דין זרים ולשתף פעולה. אני לא חושב שזו הגברת התחרות, אלא הגברת היכולת לתת שירות ללקוח".

זרים בתוכנו

* עורכי דין זרים יוכלו לתת שירותים משפטיים בישראל בכל הנוגע לדין הזר.

* עורכי דין זרים יוכלו לייצג לקוחות במשא-ומתן לגבי חוקי המדינה שבה הוסמכו.

* עורכי דין זרים יוכלו לטפל בעריכת חוזים שעליהם חל הדין הזר.

* עורך הדין הזר לא יוכל לייצג בבית משפט בישראל.