תראו מי שמדבר: אלישע ינאי, מר מוטורולה, יו"ר, פעם שנייה, של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ותראו מה שהוא אומר: "כשהמדינה שולחת חברות בינלאומיות לפריפריה ומספרת להם שמדובר באפס מס, היא לא מספרת להן שבעצם מדובר בדחייה של מס" ("כלכליסט", היום).
במילים אחרות, לא די שהמדינה, התחמנית הזאת, "שולחת" לפריפריה חברות רב-לאומיות תמימות, לא מקצועיות, לא מתוחכמות, חסרות ניסיון גלובלי, נעדרות מנהלים ויועצים מקצועיים, עורכי דין ורואי חשבון, מפסגת האלפיון העליון של המקצוע והשכר - היא, המדינה בנבזותה הרבה, גם מסתירה מהן את האמת, מרמה את הילדים הקטנים התמים הזכים הללו.
הממזרה הזאת, "המדינה", עובדת על החברות בעיניים, מספרת להן כאילו ייהנו מ"אפס מס", אבל בעצם מסתירה, וכדבריו "לא מספרת", שבסך-הכול זו דחייה של מסים, שפעם, כשיוציאו מפה את הכסף הגדול של הרווחים או ירצו לחלק אותו, הם יצטרכו לשלם מס!
הנה החדשנות הנסתרת של הוראות המס בחוק עידוד השקעות הון הקודם (שהיה תקף במשך שנים רבות, עד ששונה, לפני פחות משנתיים), שבמסגרתו נהנו החברות הגדולות מהטבות של מיליארדים רבים, מגלה אלישע ינאי עכשיו, רק עכשיו.
ורק כי נחשפה לאור השמש התוכנית העקומה של שר האוצר יובל שטייניץ ומנהל רשות המסים, דורון ארבלי, להעניק הקלות מס מפליגות בדיעבד, ולא על-פי התנאים שנחתמו במקור, לתאגידי ענק כמו אינטל, טבע, צ'ק פוינט, כיל, ישקר ועוד. תוכנית שהתחברה, בלוח הזמנים המסודר של היקום, להודעתה של אינטל כי החליטה שלא להקים את המפעל שלה בישראל - והביאה להתפרצות יצרים בענף.
לא סיפרו לו
על חובת תשלום המס על רווחים נצברים יוצאים, שהוסתרה על-ידי המדינה והתגלתה לאלישע ינאי, מוותיקי, ראשוני ונערצי תעשיית ההיי-טק והחברות הרב-לאומיות שהקימו חברות-בנות בישראל, אפשר רק לצעוק: אאוריקה! מהיום אולי נוסיף לו שם חיבה, ארכימדס.
מוטורולה ישראל הוקמה ב-1964. זו הייתה הפעם הראשונה שמוטורולה הקימה חברה-בת מחוץ לארה"ב. ינאי, מהנדס חשמל בוגר הטכניון, הצטרף לחברה ב-1970. הוא היה מוטורולה - מנהל מחלקות, סגן נשיא מוטורולה העולמית, 20 שנה מנכ"ל, נשיא, סגן נשיא מוטורולה העולמית. הוא הקים מרכזי פיתוח ומפעלים, גם בפריפריה. לפני כשנתיים וחצי הודיע כי החליט לעזוב, על רקע הגעתו לגיל פרישה.
לאורך השנים היה יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה (בין 2004 ל-2008, והשנה נבחר שוב לתפקיד), ישב בחבר הנאמנים של הטכניון, כיהן כיו"ר פורום "חינוך 2000", היה מהמכובדים והמוערכים שהתייצבו בפני נשיאים, ראשי ממשלה ושרים והשמיעו את דבר בעלי העניין בענף האלקטרוניקה והתוכנה ובחברות הגלובליות שהקימו מפעלים בישראל. מוטורולה העולמית ראתה בו גם שר חוץ מוצלח ביותר.
הוא הוביל את הפרויקט של אספקת מערכות קשר לאולימפיאדה ביוון, את הפיתוח והאספקה של מאות אלפי מסופונים אלחוטיים ממוחשבים לרשות הדואר האמריקנית ולחברות השילוח הבינלאומיות פדקס, יו.פי.אס ועוד ועוד.
לכל אורך הדרך קיבל, כמובן, גם פרסים ואותות הוקרה. ביניהם פרס רוטשילד ב-1980, פרס התעשייה מהתאחדות התעשיינים, פרס מפעל חיים על תרומה לחינוך ולתעשיית ההיי-טק בישראל מטעם שר התקשורת ואות הוקרה אישי של שר התמ"ת.
וראו זה פלא - מתברר כי כל הזמן הזה הוא והמנהלים הדגולים של החברות הגלובליות שבנו בישראל, שקיבלו תמיכות ועידוד ממלכתי מסיבי כדי להרחיב את המפעלים בפריפריה - בכלל לא ידעו.
עורכי הדין ורואי החשבון שלהם לא סיפרו להם, גם לא החשבים ומנהלי הכספים שלהם בישראל ובעולם, שיש במדינת ישראל חוקי מס כתובים ומחייבים גם לחברות רב-לאומיות. אולי עוד הרבה דברים חשובים ועקרוניים כאלה ינאי לא ידע. מי יודע. כך או כך, אף פעם לא מאוחר לגלות דברים חדשים.