המשך כהונתה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך, מוטל בספק. זאת, לאור החלטה יוצאת דופן בחריפותה שכתב נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, בעניינה של אלשיך, בפרשת "הפרוטוקול המשופץ", שנחשפה ב"גלובס".
עותק החלטתו של גולדברג הגיע לידי "גלובס" ונחשף כאן לראשונה. הנציב, המותח ביקורת חריפה על התנהלותה של אלשיך בפרשת הפרוטוקול ובהתנהלות מולו במסגרת בירור התלונה, החליט כי התלונה מוצדקת במספר סעיפים.
"אין בידי להעדיף את גירסתה של השופטת אלשיך בנושא תיקון הפרוטוקול", כתב גולדברג. "מכל מקום, גם אם היה בידי לקבוע כן, ברור הוא שכל תיקון בהחלטה חייב לעמוד בדרישות הדין".
בנוסף נמתחה ביקורת חריפה גם על עורכי הדין שחתמו על עצומת התמיכה באלשיך, כולל עשרות עורכי דין המופיעים בפניה בשיגרה, וכן על דוברת בתי המשפט, בשל תגובות סותרות שהוציאה לתקשורת בעקבות חשיפת הפרשה.
36 תוספות ושינויים
הפרשה עוסקת בדיון שהתקיים באולמה של אלשיך בספטמבר 2011, בעניין כינוס נכסיו של אברהם יעקובסון, שחובותיו עומדים על כ-36 מיליון שקל, והנושה העיקרי שלו הוא בנק הפועלים. עו"ד רפאל ארגז נשוי לנושה נוספת של יעקובסון, ובאותו דיון ביקש להתמנות למנהל מיוחד בתיק.
הדיאלוג בין אלשיך לארגז בדיון היה חריף, ולאחר שאמרה לו שאם יטען, יחויב בהוצאות, משך ארגז את בקשתו. בהמשך הדיון התפתח דין ודברים סוער באולם, נוכח טענתה של אלשיך כי ארגז הסתיר ממנה מידע בדבר עמדתו המעודכנת של בנק הפועלים בתיק.
אלשיך הכתיבה לפרוטוקול דברים חריפים נגד ארגז, ואף הודיעה כי הפרוטוקול ישמש לצורך הגשת תלונה נגדו לוועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, מטעם הנהלת בתי המשפט.
אלא שעותק הפרוטוקול שצורף לתלונה כלל 36 שינויים ותוספות ביחס לפרוטוקול המקורי, שעותק מנו קיבל ארגז ממזכירתה של אלשיך, כחצי שעה לאחר תום הדיון. לכן יכול היה ארגז לערוך השוואה מפורטת בין הפרוטוקול המקורי לזה ה"משופץ", ובעקבות זאת פנתה הלשכה להנהלת בתי המשפט וביקשה הבהרות לכך.
לאחר שוועדת האתיקה המחוזית גנזה את תלונתה של אלשיך נגד ארגז, הגיש יו"ר ועד המחוז, עו"ד אפרים נוה, תלונה מטעם המחוז נגד אלשיך לנציב תלונות הציבור על שופטים.
תקלת מחשוב?
במהלך בירור התלונה, שארך כ-4 חודשים, העבירה אלשיך לגולדברג את תגובותיה הכתובות ב-9 מועדים שונים, וזאת לצד פגישת "שימוע" שקיים עמה הנציב גולדברג לפני כחודש, ושאליה הגיעה ביחד עם עמיתתה, השופטת מיכל רובינשטיין מהמחוזי בתל-אביב.
אלשיך טענה כי הנציב כלל איננו מוסמך לברר את התלונה, שכן מדובר בנושאים שניתן להגיש עליהם ערעור, ואולם הנציב דחה עמדתה זו. "אף אם מדובר בעניין הניתן לערעור, כאשר מדובר בעניין הנוגע להתנהגותו של שופט, לרבות דרך ניהול משפט, מוסמך הנציב לברר את התלונה", כתב.
במהלך הבירור סיפקו אנשי מערכת המחשוב של הנהלת בתי המשפט, "נט המשפט", מידע מתוך המערכת הן לאלשיך עצמה והן לנציב. התברר כי לאחר שהדיון עצמו הסתיים בשעה 10:21, חידשה אלשיך את עריכת מסמך הפרוטוקול בשעה 10:27 והמשיכה בעריכתו במשך שעה, עד 11:27.
אלשיך מסרה לנציב כי עותק הפרוטוקול שקיבלו עורכי הדין מהמזכירות לאחר תום הדיון, היה טיוטה בלבד, החתומה ב"חתימה גרפית" ולא בחתימה אלקטרונית, כפי שנחתם פרוטוקול רשמי. ואולם, הנציב העלה בבירורו כי עד היום לא נחתם הפרוטוקול המדובר בחתימה אלקטרונית, וזאת בניגוד לגירסה הראשונה שמסרה לו אלשיך. כך גם מסר לנציב היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר.
אלשיך עצמה כתבה לגולדברג: "הפעלתי את אופציית החתימה, לאחר שערכתי הגהה של הפרוטוקול. אם, ובמקרה בשל תקלה או בעיה בתוכנה, לא נקלטה חתימתי במערכת, והמסמך נותר בלתי חתום, הרי שמדובר בתקלת מחשוב, שראוי לשאול אודותיה את אנשי המחשוב".
גולדברג שאל את הנהלת בתי המשפט אם ייתכן שאירעה תקלה שמנעה את קליטת חתימתה של אלשיך על הפרוטוקול המדובר, ואולם עו"ד לייזר השיב לו כי "אין בידינו מידע על תקלה כזו, היום או בעבר".
גולדברג שאל את אלשיך, בפגישתם פנים אל פנים, מדוע לא ציינה בפניו בתחילה כי אין בתיק פרוטוקול חתום בחתימה אלקטרונית. "אם לא כתבתי אז שגיתי", השיבה אלשיך. "אני לא יודעת למה לא כתבתי לך. אודה ואתוודה כי התקופה שעברה ועוברת עליי איננה מהקלות. לא הייתה לי כל כוונה להסתיר מידע כלשהו".
מסקנתו של גולדברג בהחלטה היא כי "התמיהה שהעליתי בפני כבוד השופטת בפגישה עמה, לא נתפוגגה".
שגגה של המזכירה
לבקשתה של אלשיך, כתבה גם מזכירתה מכתב לנציב, ובו קיבלה על עצמה את האחריות למסירת הפרוטוקול הראשוני לידיהם של עורכי הדין, בתום הדיון. "רק לאחר מעשה הוסבר לי שלא הייתי צריכה להוציא פרוטוקול מתיקיית הפרוטוקולים, ולכן החותמת 'מתאים למקור' שנתתי להם איננה על פרוטוקול מקורי", כתבה המזכירה.
אלשיך טענה עוד כי התעקשותם של עורכי הדין לקבל חותמת "נאמן למקור" על הפרוטוקול שקיבלו בתום הדיון, מלמדת כי "על ראש הגנב בוער הכובע", ואולם הנציב דוחה עמדתה זו. לדבריו, "מדובר בשגגה של מזכירת השופטת, ואולם אין בידי לקבל את תרעומת השופטת על עורכי דין. ניתן להניח כי עו"ד ארגז, שידע כי השופטת מצאה שיש להגיש תלונה עליו ללשכת עורכי הדין, היה מעוניין שיהיה בידו פרוטוקול מאומת".
בעקבות פרסום הפרשה בתקשורת והגשת התלונה לנציב, העבירה הנהלת בתי המשפט "דוח השתלשלות עניינים", שהכין אגף הביקורת הפנימית של הנהלת בתי המשפט, באשר לעבודת מערכת המחשוב, המזכירות והשופטים בפרשה.
ההנהלה ממליצה להחזיר את הכיתוב "טיוטה" לפרוטוקולים שמקבלים הצדדים בתום הדיונים בבתי המשפט, ולפני שהשופטים עורכים עליהם הגהות וחותמים אותם בחתימה אלקטרונית.
תיקונים מהותיים
באשר לתיקונים שערכה אלשיך בפרוטוקול, קובע גולדברג כי בניגוד לטענתה, היא לא הסתפקה בתיקונים טכניים, ניסוחיים או סגנוניים, אלא כללה גם 4 תיקונים מהותיים, שהיו מכוונים להחמיר את ההתייחסות לעו"ד ארגז לצורך הגשת התלונה נגדו.
כך, למשל, הוסיפה את המשפט ביחס לארגז: "אין ספק כי הוא נהג כיוון שיש לו עניין אישי בבקשה, בהשארתם של הליכי הכינוס על כנם"; ביחס למילים "נגיעתו בתיק", הוסיפה את המילים "האישית מאוד" וכן את המילים "הכול מתוך אינטרס אישי"; וביחס למחלוקת על הודעת הבנק לבית המשפט הוסיפה את המילים "שאיננה בתיק".
"לא ניתן שלא להתרשם", קובע גולדברג, "כי בתיקונים האמורים הוחמרו הנסיבות להגשת התלונה ללשכה, לעומת הנוסח המקורי של הפרוטוקול. השופטת הוסיפה יסוד נפשי של כוונה או מניע למחדליו לכאורה של עו"ד ארגז, ובכך הוחמרה התלונה עליו. כך גם ההערה בנוסח השני, כי תגובת הבנק איננה מצויה בתיק, שמשמעותה שלא רק שעו"ד ארגז לא מסר לבית המשפט מידע רלוונטי שבידיעתו, אלא שמדובר במידע שאינו בתיק".
הנציב בירר וגילה כי בניגוד לטענתה, תגובת הבנק הייתה בתיק ונסרקה לתוכו 3 ימים לפני הדיון. גם את זאת לא ידעה אלשיך להסביר.
ביחס לסמכות שופט לתקן פרוטוקול או החלטה שניתנת בעת דיון באולם, שלל הנציב את גירסתה של השופטת: "כשניתנת החלטה, שאותה מקריא השופט באולם, בנוכחות הצדדים, אין זו החלטה סוג ב', שבידי השופט לשנותה כרצונו לאחר מכן. אני מתקשה לקבל מסקנה כי בשל כך שההחלטה לא נחתמה, אין נפקות משפטית לנוסח הראשון, וכי בדיון לא ניתנו כלל החלטות ולא ניתן פסק דין. בענייננו, נעשו גם תיקונים מהותיים, שחרגו מהמותר, נעשו ללא שמיעת טענות של עורכי הדין, ואף לא נומקו".
עצומה פסולה
גולדברג אינו מוצא מעורבות של השופטת או של אנשי לשכתה בגיבוש עצומת התמיכה באלשיך בעקבות חשיפת הפרשה, שעליה חתמו כ-100 עורכי דין, כולל עורכי דין בכירים המופיעים בפניה. ואולם, לדבריו, מדובר בתופעה שיש לעקור מהשורש, ואף לטפל בה בעתיד באמצעות ועדות האתיקה בלשכת עורכי הדין.
"מעבר לדיני הפסלות", כתב, "יש לדעתי לעקור באבה את התופעה של חתימת עורכי דין על מכתב תמיכה בשופט שנגדו מוגשת תלונה. לא ניתן להתעלם ממראית פני הדברים, כשלאחר המכתב מופיעים התומכים בפני אותו שופט, ולא ניתן להתעלם מתחושתו של עורך דין, שהופיע בפני אותו שופט ולא חתם על המכתב. ראוי שלשכת עורכי הדין תאסור על עורכי דין לחתום על עצומה שכזאת".
יו"ר ועד מחוז תל-אביב בלשכה, עו"ד אפרים נוה, שהגיש את התלונה נגד אלשיך, מסר: "אנו לומדים את החלטת הנציב, ואולם היא מדברת בעד עצמה".
מהנהלת בתי המשפט נמסר: "אנו לומדים את החלטת הנציב".
