קצבת הזקנה הממוצעת שמשלמות קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, עמיתים, המנוהלות על-ידי יואב בן-אור, עמדה ב-2011 על 4,471 שקל לחודש. הקצבאות שולמו לכ-158 אלף מקבלי קצבת זקנה מהקרנות הגירעוניות לשעבר.
נתונים אלה מספקים לנו הצצה לא שגרתית, הגם שמוגבלת, למאפייני ההכנסה החודשית של האוכלוסייה המבוגרת בישראל לאחר צאתה לגמלאות, בהתייחס לאוכלוסייה שעבדה לאורך שנות חייה וחסכה לאורך תקופת העבודה. הנתונים מכניסים לפרופורציה לא מנחמת, שלפיה גם גמלאים שחסכו לפנסיה נאבקים לספק לעצמם רמת חיים נאותה לאחר הפרישה - אם הם נסמכים רק על ההכנסה ממנה בגמלאות.
מנתוני עמיתים עולה, שקרן הפנסיה מבטחים הוותיקה חילקה ב-2011 פנסיית זקנה ממוצעת של כ-3,978 שקל בלבד לכ-78,802 פנסיונרים. במקפת הוותיקה דובר על קצבה חודשית של כ-5,006 שקל לחודש, בקג"מ 3,953 שקל לחודש, בקרן בניין 2,641 שקל לחודש, בחקלאים 1,744 שקל לחודש, באגד 6,805 שקל לחודש (הגמלאות הממוצעות הגבוהות ביותר מקרב מקבלי הקצבאות בעמיתים), בהדסה 5,671 שקל לחודש, ובקרן נתיב מדובר בקצבת זקנה חודשית של כ-5,969 שקל בממוצע.
החיסכון הפנסיוני נועד לספק לפורשים מעבודה קיום בכבוד ללא שכר קבוע, תוך שמירה על רמת החיים שהייתה להם קודם הפרישה, כשברקע המדינה מנסה באופן עקבי להקטין את הנטל הפנסיוני הרובץ עליה, ולהעבירו אל כתפי החוסכים. קרנות הפנסיה הוותיקות נסגרו בינואר 1995 לכניסת עמיתים חדשים, והקרנות הוותיקות הגירעוניות הולאמו ב-2003, ונכנסו להסדר (להלן "הקרנות שבהסדר").
בשמונה קרנות אלה נקבע ב-2003 שהזכויות של הפנסיונרים ייקבעו באופן הבא: עבור כל שנת ותק פעילה בקרן נצברים 2% פנסיה מהשכר הקובע בפרישה, ולא יותר מ-70% מהשכר הקובע עבור 35 שנות ותק פעיל, כאשר בקרנות הוותיקות יש כיום מנגנון איזון אקטוארי, שמשמעותו היא שישנה התאמה בין הנכסים של הקרן להתחייבויות שלה.
קצבת הזקנה בעמיתים מאפשרת לכל עמית בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, אשר צבר זכויות בקרן הפנסיה וזכאי לפנסיית מינימום (5% מאומדן השכר הממוצע במשק או צבירה של 120 חודשי ביטוח באחת הקרנות הוותיקות שבהסדר), לממש את זכויותיו, ולקבל הכנסה חודשית למשך כל ימי חייו (או לשאריו) מהרגע שהגיע לגיל פרישה.
"לא מודעים לחלק מהזכויות"
אביגיל הורוביץ מחברת "איתור הון" מציינת שמשמעות הנתונים מטרידה: "גם מי מהעובדים המבוגרים שחסך כל חייו לפנסיה זכאי בממוצע לקצבת זקנה נמוכה ביותר מקרן הפנסיה שלו, שברוב המקרים איננה מאפשרת קיום בכבוד". הורוביץ מסבירה כי במקרים רבים "לעמיתים היוצאים לפנסיה יש זכויות נוספות שהם אינם מודעים להן, ומסיבות טכניות, ככל הנראה, הם לא ייהנו מהן. זה לא רק בעמיתים, אלא גם בגופים נוספים, וחשוב שהחוסכים יוודאו שהם מקבלים את כל זכויותיהם".
לכאורה, בתוספת קצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי התמונה פחות מטרידה. קצבאות הזקנה בישראל ניתנות לכל פנסיונר, ונעות החל מכ-1,500 שקל ליחיד וכ-2,260 שקל לזוג (וצומחות בעוד כמה מאות שקלים בודדות לכל היותר עבור פנסיונרים עם הכנסה עבור תוספות שונות). בתוספת סכומים אלה ההכנסה החודשית הממוצעת של הפנסיונרים בעמיתים כבר קרבה לשיעור תחלופה פחות בעייתי (ביחס לשכר הממוצע במשק) ביחס לשכר הממוצע במשק.
ואולם, ללא קשר לשקלול קצבת הזקנה ושיעור התחלופה, הרי שנתוני עמיתים מציפים חשש אחר - הישחקות ריאלית של הקצבה החודשית הממוצעת של עמיתי הקרנות הוותיקות שבהסדר (ושמנוהלות על-ידי המדינה). עמיתים לא פרסמה באתר האינטרנט שלה את נתוני 2010, ואולם, מנתוני 2009 ו-2008 עולה כי הגידול הנומינלי בקצבאות זקנה לכ-160 אלף עמיתי הקרנות הללו היה בשיעור נמוך יותר מאשר עליית מדד המחירים לצרכן.
כך, בעוד שנתוני 2011 הציגו קצבה חודשית ממוצעת של כ-4,471 שקל לפנסיונר, נתוני 2009 ו-2008 הציגו קצבאות חודשיות ממוצעות של 4,207 שקל ו-4,179 שקל, בהתאמה. מדובר בגידול של כ-6.3% מ-2009 ובעלייה של 7% מסוף 2008. בשנים 2009, 2010 ו-2011 המדד עלה בכ-9.1%. כלומר, בשנים אלה נשחקו גמלאי הקרנות (בממוצע) בכ-2%.
מהנתונים עולה עוד כי הקרנות שבהסדר שילמו ב-2011 קצבאות נכות בהיקף ממוצע של כ-4,038 שקל לחודש ל-9,775 עמיתים נכים, לצד קצבה חודשית ממוצעת של כ-2,449 שקל ל-16,250 שארי מבוטח (חוסך שנפטר בטרם החל לקבל קצבאות זקנה), וקצבה חודשית של כ-2,897 שקל בממוצע ל-44,089 שארי פנסיונר.
כיום ישנו סך של כ-228 אלף איש המקבלים משמונה קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר קצבה חודשית (זקנה, נכות ושארים). מכאן שעמיתים שילמה נכון ל-2011 סכום של מעל ל-912 מיליון שקל מדי חודש - כ-4,004 שקל לכל אחד ממקבלי הקצבאות בקרנות. בעמיתים צופים כי בשנת 2043 ייפסקו דמי הגמולים בקרן והם יתאפסו.
