עסק בישהטור פורסם בגיליון יוני של מגזין "פירמה"
איפשהו בשנות ה-80, כששודרה הסדרה "שושלת" בערוץ 1, לצופה הממוצע לא נותר מה לעשות כשקברניטי התוכנית החליטו לפתע להחליף את השחקנית שגילמה במשך כמה עונות את דמותה של פאלון בשחקנית אחרת. כך היה גם עם דמותו של סטיבן, כשהשחקן הוחלף באמצע הסדרה בשחקן אחר, וכך גם עם דמויות אחרות.
בעת ההיא, הנראית כעת כהיסטוריה רחוקה, ההפקה לא הייתה מחויבת להסברים, ואילו לצופה הפשוט לא היו הכלים ליצור קשר עם ההפקה כדי לברר מה עלה בגורלם של השחקנים האהובים ומדוע בוצע השינוי, והוא הסתפק ב"ככה" כתשובה.
ולמה אני מספר לכם את זה? לפני כמה שנים, כשפייסבוק הייתה בחיתוליה, והגולשים התבקשו לציין בפרופיל שלהם, בין שאר תחביביהם, שמות של סדרות טלוויזיה שהם אוהבים, חיפשתי את העמוד של "שושלת" כדי לתייג אותו בעמוד שלי.
אלא שעמוד כזה לא היה קיים אז. לא התעצלתי ופתחתי אחד בעצמי תחת השם "Dynasty". למחרת כבר עשו לו לייק כ-100 אנשים. ביום שאחרי כבר עקבו אחריו כ-2,000 איש.
פתאום הרגשתי שאחריות כבדה מוטלת על כתפיי. דאגתי לכתוב בעמוד סטטוסים ברוח הסדרה, לשים לינקים לקטעים מיו-טיוב, וכך, במשך כמה שבועות, כל לינק וכל סטטוס שפרסמתי בעמוד של הסדרה המיתולוגית קיבל מאות לייקים.
קצב הגידול של העמוד היה מטאורי והוכפל מדי יום. אלא שיום אחד, מישהו ב-CBS, מחזיקת הזכויות על הסדרה, התעורר, פנה להנהלת פייסבוק, וזו הפקיעה מידיי את ניהול העמוד והעבירה אותו למי שהעבירה, וכל זאת ללא כל הודעה, סליחה, תודה, כלום.
ומדוע אני מספר לכם את אחד הסיפורים היותר מביכים שיכולתי לחשוף כאן? כי הגישה הזו של פייסבוק, שהחלה כבר בימיה אז, והמשיכה גם לאחר מכן עד היום, היא זו שהביאה לתחושת הרוויה מהאתר המפלצתי (ואני בכלל לא מדבר על המניה המתרסקת שלה. היי, הזהרתי בטור הקודם לא להתקרב למניה הזו).
אם ניזכר לאורך השנים, הרי שפייסבוק נוהגת מדי שנה לכפות עלינו שינוי עיצובי או תוכני מרחיק לכת, שהאחרון שבהם היה הטיימליין הכושל.
אך זה לא היה הסימן היחיד לגישתה המתנשאת של פייסבוק: אם ביקשתם לשנות אי-פעם את שם דפי המעריצים (Fan pages) שפתחתם בעבר באנגלית (בתקופה שפשוט לא היה אפשר לתת שם בעברית), תגלו כי גם היום הדבר אינו אפשרי.
מדוע? ככה. אין סיבה. כעת מנסה פייסבוק להוכיח למשקיעים שלה כי עדיין לא מאוחר להשקיע במנייתה הצוללת, והיא מנסה להגדיל את קופתה באמצעות קידום סטטוסים של בתי עסק תמורת תשלום (28 שקל עבור חשיפה של עד 2,800 משתמשים ו-79 שקל עבור חשיפה בפני 11 אלף גולשים).
לגישה הזו של פייסבוק יש שם - "פאניקה". גם מארק צוקרברג לא היה רוצה לקרוא סטטוסים של בתי עסק, וגם בתי העסק כבר הבינו שהישועה לא תגיע בהכרח מהפייסבוק.
אז מה צופן העתיד? פעם נוספת אני לא איש של בשורות, אלא בסך-הכול בחור קצת גיי, שמבקש שמישהו בערוץ 1 יצדיק את האגרה שאזרחי ישראל הפראיירים משלמים, ובמקום התוכניות הגרועות ישים לפחות את "שושלת" בשידור חוזר.
בכל זאת, אם כבר פייסבוק מחליטים להיות רעים אלינו, שילמדו דבר או שניים מאלקסיס.
הכותב הוא עורך מגזין הלייף סטייל "F/O/D".
