"החלטנו שאנחנו פותחים פרק חדש עם הצרכנים, שחובת ההוכחה עלינו, וההוכחות הראשונות כבר נמצאות על המדפים. אחרי שחטפנו וסבלנו - למדנו" - כך אמר היום (א') מנכ"ל קבוצת תנובה, אריק שור, בכנס מזון בעידן החדש שערכה התאחדות התעשיינים, כשנה לאחר מחאת הקוטג' שהופנתה תחילה בעיקר כלפי יצרנית החלב.
לדברי שור, "הבנו שאנחנו חלק אינטגרלי הדוק וחזק מהעם הזה, ואנחנו צריכים להבין את העם הזה. החלטנו שננוע לקראתו לאט ובזהירות, אך נדע מה לעשות".
"כשהגיעה המחאה הגדולה ב-2011, מחאת הקוטג' ואחריה המחאה נגד תנובה, חטפנו מהלומה לא פשוטה", המשיך שור. "אנחנו מונופול בחלב, בערך 71% נתח שוק. ראינו שלמרות שיש לנו הרבה מוצרים, יש פלחים מסוימים שלא מסופקים".
"רווחיות הענף לא עלתה"
בכנס שהתקיים בהשתתפות רבים מבכירי התעשיינים בארץ, הזהירו ראשי איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים מאימוץ ההמלצות של הוועדה לבחינת מחירי המזון בישראל בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי.
נשיא ההתאחדות, צבי אורן, הגדיר את ההמלצות כ"בעייתיות ומסוכנות". "הניסיון של ועדת קדמי להגביר את מעורבות הממשלה בתעשיית המזון לא ישים ולא אפשרי", אמר.
לדברי אורן, "אכן הייתה עלייה במחירי המזון, אך הרווחיות של תעשיית המזון לא עלתה בשנים אלה. הדרך היחידה והמהירה להוריד את מחירי המזון היא להוריד את המע"מ על מוצרי המזון, ולהשוות אותו למדינות ה-OECD.
"לטובת התחרות בענף המזון יש לעשות למפעלים הקטנים העדפה מתקנת, אך חשוב לעשות את זה בצורה אחראית ושקולה, ולא כפי שהמליצה ועדת קדמי - למנוע מיזוגים של חברות מזון. מצב זה יפגע בראש ובראשונה ביצרנים הקטנים".
יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל קבוצת שטראוס, גדי לסין, קרא אף הוא לפעול להורדת המע"מ כדי להוריד את יוקר המחיה: "כשהמחירים גבוהים - הצרכנים קונים פחות, ולכן גם ליצרנים לא כדאי שהמחירים יהיו גבוהים. מחירי המזון בארץ לא גבוהים בהשוואה לשאר מדינות העולם. הבאנו לכך סימוכין, אך שוב ושוב סירבו להאמין לנו ולפרסם את הנתונים", אמר.
לסין ביקר את אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת קדמי על הרחבת היבוא של מוצרי מזון כדי לחשוף את המשק לתחרות ולהורדת מחירים, ואמר: "פתיחת הגבולות והורדת המכסים היא סיסמה נחמדה, אבל יש לבחון מה יהיו השלכותיה לטווח הארוך".
חומרי הגלם מתייקרים
מנתונים שהציגה היום התאחדות התעשיינים עולה כי כ-60 אלף איש מועסקים בתעשיית המזון בישראל, והם מהווים 17% מכלל המועסקים בתעשייה. ב-2011 הסתכם הפדיון של תעשיית המזון בכ-62 מיליארד שקל, ובמהלך שנה זו נקלטו במפעלי המזון כ-300 עובדים.
באיגוד תעשיות המזון הצביעו היום על עלייה מתמשכת במחיר חומרי הגלם; התייקרות של תשומות; הרחבת היבוא והקטנת התמיכה הממשלתית לחקלאים וזאת, כשבמקביל בקרב הצרכנים מתפתח צפי להורדת מחירים.
מנתונים שהציג לסין עולה כי התייקרות התשומות כוללת עלייה בתעריפי הארנונה וזינוק במחירי המים והחשמל בשיעורים של עשרות אחוזים בין 2009 ל-2011.
לדברי לסין, בין השנים 2000 ל-2011 חלה עלייה של 180% בהיקף היבוא של מזון לישראל, וזאת בניגוד לטענות כי מחירי המזון בישראל גבוהים - משום שאין יבוא שמאיץ את התחרות עם ייצור מקומי.
