שנה לאחר חרם הקוטג', הוועדה לבחינת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה (ועדת קדמי) מפרסמת היום (ב') את המלצותיה באופן רשמי. לפי ממצאיה, בשנים 2008-2010 היו מחירי מוצרי המזון והצריכה בישראל גבוהים ב-10%-20% מאשר במדינות OECD.
הסיבות העיקריות לכך, לפי חברי הוועדה, הן ריכוזיות גבוהה במקטעי האספקה והקמעונאות, קשרים בעייתיים בין ספקים לקמעונאים והעדר שקיפות במחירים לצרכן. ההמלצות יועמדו להערות הציבור עד 14 ביוני, ולאחר מכן יובאו לאישור הממשלה.
ביום שני הקרוב יקיים יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, דיון בדוח. "המסקנות מאשרות את מה שכולנו מרגישים בקופות בסופרים. עם ישראל משלם מס ריכוזיות ומס מונופולים גם על מוצרי המזון", אמר. לדבריו, "מסתבר שהעם לא צועק סתם".
מקום חמישי בריכוזיות
לטענת הוועדה, כתוצאה מהריכוזיות, יש בשוק תחרות מצומצמת בין מעט שחקנים, ואין לחץ להורדת מחירים או לריסונם. כמו כן, נטען, העלייה במחירי התשומות הועברה במלואה לצרכנים.
עם זאת, הוועדה מציינת כי אין פתרון קסם למצב בשוק המזון, וכי "יש צורך בשורה של פעולות להגברת הלחץ התחרותי והעברת הכוח מהספקים אל הצרכנים".
מבדיקת הוועדה עולה כי לא תמיד היה פה יקר: ב-2005 היו המחירים בשוק המקומי זולים ב-10%-20% מאשר במדינות ה-OECD. אלא שבעוד שבאותן מדינות עלו מחירי המזון בין 2005 ל-2011 בשיעור שנתי של 3.2%, בישראל הם קפצו ב-5%.
הנתונים הללו מעידים על כך שיצרנים ויבואנים בישראל העלו מחירים ללא קשר לעלייה בתשומות, וכי הריכוזיות החריגה בשוק הישראלי אפשרה להן לנהוג כך.
נתוני הוועדה תומכים בכך: בהשוואת מחירים שקיימה ב-22 קטגוריות מזון, עם כמה מדינות ב-OECD (ארה"ב, צרפת, בריטניה, פינלנד, פורטוגל וניו-זילנד), נמצא כי ב-2010 הייתה ישראל הריכוזית ביותר ב-11 קטגוריות והשנייה בריכוזיות ב-5 קטגוריות נוספות.
השוק ריכוזי לא רק ברמת היצרנים אלא גם ברמת רשתות השיווק. מאז רכישת קלאבמרקט על-ידי שופרסל ב-2009, השוק מדורג חמישי מבחינת הריכוזיות, אחרי ניו-זילנד, אוסטרליה, שווייץ ופינלנד.
להגביל את הרשתות בחוק
הוועדה מצאה עוד כי בין היצרנים לרשתות השיווק קיימים קשרים וחוזים "בלתי הוגנים" שהעצימו את כוחם של הספקים הגדולים ברשתות והגבילו את התחרות בשוק.
הוועדה מציעה חקיקה שתחיל איסורים והגבלות על רשתות השיווק, כגון איסור על ספקים להתערב בקביעת מספרם או זהותם של ספקים מתחרים ברשת; איסור על רכישת שטחי מדף על-ידי ספקים; איסור על הספקים לסדר את הסחורה במדפי הרשתות; איסור על אפליית קמעונאים בתמריצים הניתנים על-ידי הספקים; איסור על קביעת הסדרים המקבעים נתח שוק של ספק; איסור על קביעת הסדרים הקובעים מחיר מינימום; וכן איסור על הסדרים הקובעים בלעדיות במבצעים (לרשת או למוצר של ספק מסוים).
הוועדה הגישה המלצות שמטרתן לפתוח את השוק לתחרות ובעיקר למנוע את התפתחות הרשתות הגדולות, שופרסל ומגה, המפעילות כל אחת מאות סניפים (לפני 3 שנים הן החזיקו יחד 64% מהשוק).
הוועדה מציעה להפחית חסמים רגולטוריים לפתיחת חנויות של מתחרים חדשים באזורים עם ריכוזיות גבוהה ולתת, למשל, הקלות ברישוי לקמעונאיות מזון חדשות.
עוד היא מציעה לאסור על הרשתות הגדולות להרחיב את שטחי המסחר שלהן באזורים שבהם פחות מ-4 רשתות מתחרות או באזורים שבהם הן מחזיקות בנתח של יותר מ-40%, בדומה לחוק הבריטי. הוועדה ממליצה גם לבחון הסדרים כובלים באמצעות הסכמי הנדל"ן, שלעתים מונעים כניסת מתחרים.
הוועדה ממליצה לעודד כניסת שחקנים חדשים לקמעונאות המזון, להעניק תמריצים לקמעונאים מקוונים כדי לסייע להקמתם ולאפשר הליך רישום מזורז לקמעונאים שאינם מתחום המזון לשם קבלת היתר לעסוק בתחום זה. המלצה נוספת היא לסייע לחקלאים בהקמת שוקי איכרים ולגבש תוכנית לעידוד יוזמות מקומיות כמו פיתוח מרכזי מכירת מזון סיטונאיים בקרבת הערים.
לחייב בדיווח רווחיות
בתחום יצרני המזון, הוועדה ממליצה להגביר את התחרות על-ידי עידוד עסקים קטנים בענף המזון, הענקת הקלות ביבוא מקביל של מוצרי מזון וצריכה והפחתת חסמי כניסה לכניסת שחקנים נוספים למקטע הקמעונאי.
הוועדה ממליצה עוד להחיל חובת דיווח על רווחיות של מוצרים מסוימים, ואם יתברר כי הרווחיות אינה סבירה, הוא יוכנס לפיקוח לתקופה של שנתיים. כמו כן המליצו חברי הוועדה להקצות שטח מדף ולהבליט מוצרים שבפיקוח מחירים. המלצה אחרת היא לעודד מותגים פרטיים באמצעות עידוד פיתוח עסקים קטנים והסרת מכסים.
כדי לעודד שקיפות במחירים לצרכן, מציעה הוועדה ליצור כלי להשוואת מחירים, שיהיה שקוף ונגיש לצרכן, וכן לבצע סקרי מחירים.
22
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
