משחרר את "הרווחים הכלואים": שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, הודיע היום (ג'), כי החליט לקבוע הוראת שעה בנושא הרווחים ה"כלואים", שעל פי ההערכות הגיעו ל-100 מיליארד שקלים, במסגרתה יאומץ המודל הליניארי להקלה במס על חברות אשר מעוניינות להוציא כספים שנצברו אצלן אל מחוץ למדינה. על פי מודל זה, ככל שסכום הכסף שירצו החברות להוציא יהיה גבוהה יותר, כך אחוז מס החברות שידרשו לשלם יהיה נמוך יותר. שיעור מס החברות המרבי שייגבה מאותן חברות יהיה 12%, במקום 25% כפי שהיו אמורות לשלם על פי הדין החל עליהן.
על פי המודל, שהומלץ וקודם על-ידי מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, ככל שחברה תפשיר יותר רווחים כלואים, כך היא תשלם פחות מס. הוראת השעה אם תיחתם, תקבע כי חברות שקיבלו פטור ממס בהתאם לחוק הישן לעידוד השקעות הון, יחלו לשלם מס בגין אותם רווחים על פי המתווה החדש שקרוי "מודל ליניארי". ככל שחברה תשחרר יותר הון למיסוי כך היא תמוסה פחות על פי החוק החדש משנת 2011 שגובה המס בו עומד על 6%-12% בלבד.
ההערכות הגסות אומרות, כי בתרחיש דמיוני בו יחולקו כל 100 מיליארד השקלים שנצברו בחברות ויוצאו אל מחות לישראל, חיסכון המס לחברות יהיה בממוצע כ-16 מיליארד שקלים. זהו לכאורה חיסרון הכיס שייגרם למדינה בעקבות "המתנה" שמוענקת לחברות, אך מנגד מבקשים גורמים באוצר וברשות המסים להדגיש כי גם בתרחיש דמיוני שכזה המדינה יוצאת עם ידה על העליונה כיוון שהיא תגבה לקופתה 5 מיליארד שקל ויותר, שכיום אינה גובה.
מומחה מס מוביל מסביר, כי המדינה עשתה פה ויתור משמעותי: "על כל שקל שייגבה המדינה יוצאת מופסדת, כיוון שהיא מבקשת כיום מס חברות מופחת במקום מס מלא שהייתה מקבלת אם הייתה קצת סבלנית. המדינה לקחה פה הלוואה בזול".
בנוסף, הוראת השעה קובעת כי רכישת חברות בחו"ל על ידי חברות הנהנות מהטבות חוק עידוד השקעות הון לא יחשב כדיבידנד. הוראת השעה אינה מחייבת חברות לחלק דיבידנד בפועל אשר בגינו יש לשלם מס נוסף בשיעור של 15%, עליו אין הטבה, ומאפשרת לחברות להשאיר את רווחיהם בחברה ללא הגבלה עתידית בגין השימוש בכספים.
"רווח כלוא" הינו רווח שקיבל פטור ממס עד למועד חלוקתו או הוצאתו בנסיבות מסוימות. הנחת הבסיס הייתה כי רווחים אלו יושקעו בפעילות נוספת בישראל, אך התברר כי החברות אינן מוציאות אותן בשל רצונם להימנע מתשלום המס.
בדין הישן נקבעו מסלולי הטבות שונים בהתאם לאופי המפעל ולמיקומו מבחינה גיאוגרפית כך שחברות תעשייתיות נהנו מפטור ממס בגין הכנסותיהם למשך תקופות שנעו בין 10- 15 שנה. הפטור נועד לעודד חברות להשקיע את רווחיהם במפעלים בישראל ובכך להגדיל את כושר הייצור ואת היקף התעסוקה. עם זאת, הפטור הוגבל עד לשלב בו החברה החליטה לחלקו כדיבידנד לבעלי מניותיה. חברה המשלמת דיבידנד נדרשת לשלם את מס החברות ממנו הופטרה בשיעור של 10%-25%, זאת בנוסף ל-15% מס במקור בגין דיבידנד.
עם השנים התברר כי החברות נמנעות, כמעט בכל מחיר, מחלוקת דיבידנד לבעלי המניות, כדי שלא לוותר על פטור המס שקיבלו. כתוצאה מכך, החברות צוברות עשרות מיליארדי שקלים שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק, ואף אינם מחולקים לבעלי המניות. כספים אלו מכונים "רווחים כלואים".
באוצר סברו כי המצב שבו חקיקת המס משפיעה על החברות אינו רצוי מבחינה כלכלית לטובת המשק, ובמקביל הכנסות המדינה ממיסוי אותם רווחים נדחות בשנים ארוכות ונשחקות.
בכדי לעודד חברות לשלם את המס בגין הרווחים ה"פטורים", הוחלט לתמרץ חברות בהוראת שעה להפשיר רווחים אלה. משמעות המהלך הינה שחברות יחזירו את מס החברות בגין אותם רווחים פטורים, תוך קביעת הנחה שתשקף את שיעור המס בדומה לחוק החדש שנכנס לתוקפו החל משנת 2011. ההנחה המוצעת במס החברות מהווה מעין היוון של המס אותו החברה אמורה להחזיר למדינה במועד בלתי ידוע בעתיד.
בשנת 2010 הוקמה על ידי שר האוצר ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל האוצר, לבחינת החוק לעידוד השקעות הון. הוועדה המליצה בין היתר על צמצום הטבות המס לחברות בבעלות ממשלתית מלאה, חברות העוסקות בכריית מחצבים וביטול כללי של הפטור ממס לחברות וזאת באמצעות קביעת שיעור מס אחיד ומופחת על כלל הכנסות החברה. יודגש כי החוק החדש שנחקק בעקבות ההמלצות מפחית באופן משמעותי את הטבות המס לכלל החברות במשק ערב תיקונו. יחד עם זאת, המלצות הוועדה לא פגעו רטרואקטיבית בהטבות המס להן היו זכאיות החברות לפי הדין הישן.
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ אמר כי "סוגיית הרווחים הפטורים הכלואים הינה נחלת העבר ואינה רלוונטית בחוק החדש. להערכתנו יישום המהלך עדיף הן לאזרחי ישראל והן לחברות מאי יישומו, משום שהצלחת המהלך מחד תסיר את חוסר הוודאות ברמת החברות ותביא להכנסות ממסים גבוהות יותר מהשארת המצב הנוכחי על כנו".
"הפטור נועד לעודד חברות להשקיע את רווחיהם במפעלים בישראל ובכך להגדיל את כושר הייצור ואת היקף התעסוקה" אמרו במשרד האוצר, "החברות נמנעות מתשלום דיבידנד וצוברות רווחי עתק. הכנסות המדינה ממיסוי אותם רווחים נדחות בשנים ארוכות ונשחקות".
עם זאת, האוצר לא מתכוון לחייב את החברות בחלוקת דיבידנד שיכול להוסיף עוד מיסים לממשלה ולהוציא כספים נוספים מכספות התאגידים. אם יחלקו הפירמות דיבידנד ישלמו עליו מס כרגיל בשיעור של 15%.
שטייניץ אמר היום, כי לדעתו "המהלך עדיף הן לאזרחי ישראל והן לחברות מאי יישומו, משום שהצלחת המהלך מחד תסיר את חוסר הוודאות ברמת החברות ותביא להכנסות ממסים גבוהות יותר מהשארת המצב הנוכחי על כנו".