בשנת 2011 נחקרו 104 חשודים בעבירות של הלבנת הון ב-66 תיקי חקירה שונים, ושני חשודים בעבירות מימון טרור; הוגשו 15 כתבי אישום נגד 54 נאשמים בהלבנת הון ו-3 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות מימון טרור; הורשעו 13 נאשמים בעבירות הלבנת הון, ושניים נוספים בעבירות מימון טרור; נתפסו רכוש וכספים בשווי של יותר מ-133 מיליון שקל; וחולט רכוש בשווי של כ-11 מיליון שקל על-פי החוק לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
כך עולה מהדוח השנתי לשנת 2011 שפירסמה היום (א') הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. הדוח סוקר את אופן פעילות הרשות, עיקרי פעילותה בשנת 2011, שיתופי-פעולה בארץ ובעולם, התפתחויות בתחום ועוד.
לראשונה השנה כולל הדוח גם נתונים סטטיסטיים הקשורים לפעילותה השוטפת של הרשות בשנה החולפת, בהם נתונים המתייחסים לתחומי הפשיעה שבהם נעשה שימוש בהלבנת הון ובדרכי הלבנת ההון, נתונים אודות היקף המידע הנכנס לרשות מהגופים הפיננסיים, מידע המועבר על-פי דין מהרשות לגורמי האכיפה, פעילויות ופורומים בינלאומיים שבהם השתתפו נציגי הרשות, וכן מגמות ושינויים בתחום הלבנת הון ומימון טרור.
מהדוח עולה, בין היתר, כי כ-15% מהתיקים המודיעיניים שהועברו אשתקד לשב"כ ולמשטרה מהרשות לאיסור הלבנת הון וטרור עסקו בארגוני פשיעה. אחוז דומה של תיקי חקירה עסקו במימון טרור, וכ-14% עסקו בהימורים, לרבות הימורים בלתי חוקיים באינטרנט. נושאים מרכזיים נוספים שטופלו במסגרת איסוף חומר מודיעיני והעברתו לרשויות הרלבנטיות היו חשד לשוחד, סחר בסמים וחשבוניות פיקטיביות.
שימוש ב"ישות-קש"
הדוח כולל גם ניתוח התפלגות דפוסי הפעולה העיקריים להלבנת הון ומימון טרור - כיצד בוצעו העבירות, כפי שאותרו במהלך עיבוד המידע לתיקים המודיעיניים שהופצו ב-2011.
מהנתונים עולה כי ניהול חשבונות-קש עבור אחרים, או שימוש ב"ישות-קש" ובהעברות בינלאומיות, הם דרכי פעולה מרכזיות המשמשות חשודים בהלבנת הון ובמימון טרור.
דפוס הפעולה העברייני כלל ב-22% מהמקרים הפקדות במזומן ובמט"ח; וב-16% ו-14% מהמקרים ניהול חשבונות-קש והעברות בינלאומיות, בהתאמה. בנוסף, פעלו עברייני הלבנת ההון בעסקי יהלומים וקבוצות כדורגל, תוך שימוש בחשבונות-קש ובמלביני הון מקצועיים ועוד.
עוד עולה מהדוח כי הרשות לאיסור הלבנת הון יזמה בעצמה חקירות בחשד להלבנת הון ולמימון טרור, ולא פעלה רק בעקבות מידע שקיבלה מהמשטרה, מהשב"כ או מרשות המסים.
על-פי חוק איסור מימון טרור, גופים מסוימים, בהם הבנקים וגופים פיננסיים, חייבים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעולות שמבוצעות בחשבונות לקוחותיהם. הדיווחים מחולקים לשניים: "דיווח רגיל" ו"דיווח בלתי רגיל" על פעילויות חריגות או מעוררות חשד.
חקירות פיננסיות שקטות
מהדוח עולה כי בשנת 2011 קיבלה הרשות 1.165 מיליון דיווחים רגילים. לאחר עלייה של כ-26% במספר הדיווחים שהתקבלו בשנים 2008-2007 , נשמרת יציבות במספר הדיווחים שהתקבלו בשנים 2011-2008.
המקורות למרבית הדיווחים הרגילים הם מערכת הבנקאית (81%), נותני שירותי מטבע (כ-13%), ומנהלי תיקים (כ-4%).
בנוסף, בשנת 2011 התקבלו ברשות כ-37,000 דיווחים "בלתי רגילים" מכלל הגורמים המחויבים בדיווח. מהדוח עולה כי חלה עלייה רציפה של מספר הדיווחים ה"בלתי רגילים" בשנים 2011-2007; וכי נרשם גידול של כ-29% בממוצע שנתי, כלומר, גידול של 167% על פני כלל התקופה.
המקור למרבית הדיווחים ה"בלתי רגילים" הוא המערכת הבנקאית. 87% מהדיווחים בממוצע על פני כל התקופה. עם זאת, חלה ירידה מסוימת בנתח היחסי של הדיווחים ה"בלתי רגילים" מהמערכת הבנקאית לאורך השנים, לצד עלייה של היקף הדיווחים ה"בלתי רגילים" שהתקבלו מהגורמים המדווחים האחרים, בעיקר חברות ביטוח, בנק הדואר וחברות כרטיסי האשראי. כמו כן, אשתקד התקבלו ברשות 2,300 דיווחי מכס, אך בשנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה גם בהיקף הדיווחים מהמכס.
הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור מציינת עתה עשור להיווסדה. בעשור זה היא תרמה לגיבוש התשתית החוקית והמנהלית של המשטר לאיסור הלבנת ההון ומימון טרור בישראל, להקמת מערכות מידע מהמתקדמות בעולם שסייעו לגופי האכיפה - באמצעות מתן מידע מודיעיני ייחודי שלא היה קיים בעבר - ליזום ולסייע בחקירות פיננסיות סבוכות.
פול לנדס: "ישראל תעמוד בפני ביקורת בינלאומית מקיפה"
מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, בירך על הוצאת הדוח השנתי ואמר כי "פעילותה של הרשות והישגיה ראויים לשבח, וזוכים להכרה מקצועית נרחבת בפורומים בינלאומיים. פעילות זו תרמה להתקדמות הרבה בעמידתה של ישראל בסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור בעשור האחרון, והם מציבים את ישראל בחזית אחת עם שאר המדינות המפותחות בעולם במאבק בפשיעה המאורגנת ובטרור חוצי הגבולות".
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד פול לנדס, אמר כי הוא "מקווה שדוח זה ישמש כלי עזר לגופים השונים, הן במשרדי הממשלה והן בסקטור הפרטי, במאבק המשולב נגד הלבנת הון ומימון טרור, שלו שותפה ישראל במסגרת היותה חלק מן הקהילייה הבינלאומית".
לנדס ציין כי "בחודשים הקרובים ישראל תעמוד בפני ביקורת בינלאומית מקיפה. כל הגופים העוסקים בתחום נרתמים לפעול לשיפור הרגולציה ואפקטיביות המשטר בישראל, לשם הבטחת עמידתה בסטנדרטים הבינלאומיים".
