שנה שנייה ברציפות שבמקום להחליף מסמכי תכניות עבודה לקיץ עם הרכז הראשון שלה, במכבי ת"א מחליפים מכתבים עם עורכי הדין שלו. בלי קשר לצבע המדים שילבש יוגב אוחיון בעונה הבאה ובלי קשר לשלל הכותרות והספינים המשפטיים שעפים בתקשורת, יש עובדה אחת שאין עליה עוררין: פעם נוספת מגיעה מכבי ת"א עם שחקן בכיר להתדיינות משפטית על ניסוחי חוזה. ג'רמי פארגו בשנה שעברה ואוחיון השנה. מבלי להיכנס לטיעונים המשפטיים, לכאורה מישהו בצד של השחקנים (סוכן, עו"ד) הגיע למסקנה שההסכם שנחתם בין המועדון ללקוח אינו סגור הרמטית. המשמעות היא, שלהבנתם, השחקן יכול להשתחרר מהחוזה בין אם בצורה ישירה (סעיף מפורש המאפשר זאת) או בצורה עקיפה (דרך בוררות).
מי שחושב שהבעיה מתחילה ונגמרת במשפטנים טועה. על פי ההתפתחויות האחרונות בענייניהם של פארגו, אוחיון, הנדריקס ואולי לנגפורד - הבעיה היא האקלים הכלכלי החדש בענף. אקלים, שבו החוזה הוא בגדר המלצה בלבד, ומה שיותר חשוב לכל שחקן בינוני פלוס הוא שיימצא מי שיהיה מוכן לשים עליו סכום של שבע ספרות בדולרים, סכומים שמכבי ת"א לא מוכנה לשלם לכוכבים שלה.
שאלת אוחיון לא עוסקת בסוגיית 'מי אשם': האם זה אוחיון שהסתנוור מהכסף הגדול בחוץ והחליט שמכבי כבר קטנה עליו; או מכבי שיודעת שאין לה יכולת להתמודד עם הצעות כאלו מעבר לים, אבל שנה אחרי שנה מפסידה שחקנים כי לא דואגת לסגור אותם על פלומבה. טרנס מוריס, צ'אק אידסון, ריצ'רד הנדריקס, ג'רמי פארגו (ואולי אוחיון) אלו רק חלק מהשחקנים, שעברו במכבי בחמש השנים האחרונות ושאחרי עונה או שתיים בקבוצה, הכפילו את שכרם בפי שניים עד פי ארבעה אחרי שקיבלו הצעה בקבוצה אחרת. פארגו אפילו לא קיבל יותר כסף אלא עזב כדי להגשים חלום.
***
השאלה של מכבי, אם כך, היא מה עושים. איך לא מגיעים בכל קיץ לסחרור הזה שגורם לבניית הקבוצה מחדש. הדרך של מכבי צריכה להיות מאוד פשוטה: סעיף שחרור גבוה בלי התניות. בלי בערך. חצי מיליון עד מיליון דולר. שחקן שירצה לעבור יידע בדיוק מה הוא צריך, לא יהיה מקום לפרשנות. תשים את הכסף, שלום שלום. בספרד זה עובד מצוין. מינסוטה טימברוולבס לא יכלה לפני שנתיים לפדות את ריקי רוביו מבדאלונה למרות שנבחר על-ידה בדראפט כי סעיף השחרור שלו בחובנטוד בדאלונה עמד על 5 מיליון אירו. רק אחרי שעבר לברצלונה וסעיף השחרור שלו ירד לאזור המיליון אירו הוא הגיע למינסוטה וגם זה אחרי ששילם את רוב הכסף מכיסו. רוצים ללכת? אין בעיה. תביא את הכסף.
מהצד השני, ברור שזה לא עובד ככה בעולם מושלם: מכבי עומדת בבעיה מול סוכני שחקנים, שלא מוכנים לסנדל את הטאלנט שלהם תחת סעיף שחרור מטורף (אף סוכן לא יסכים שמכבי תשים סעיף שחרור אסטרונומי על שחקן שלו), כזה שימנע מהם להשיג ללקוח שלהם ולהם, עוד כמה דולרים אחרי עונה מוצלחת. מה עושים? אחרי עוד פעם או שתיים כאלו של נטישת כוכב בקיץ, במכבי יבינו שסוכני השחקנים והשחקנים לא מנהלים את ההצגה. הרי מהי האלטרנטיבה של סוכן שמייצג שחקן ישראלי - לתת לטאלנט שלו לדשדש בין ירושלים וגלבוע/גליל תמורת 100-120 אלף דולר לעונה, או לסדר לו חוזה עם פי שניים כסף במכבי ולאלץ להיכנע לסעיף שחרור גבוה שיוציא לילד כל מחשבה על נטישה כשתגיע שיחת טלפון מפתיעה מערבות סיביר.