בצה"ל עוקבים באחרונה אחרי אחת מזירות הקרב הבוערות ביותר במזרח התיכון. מדובר במלחמת הסלולר, שפרצה בעקבות כניסתן של שתי שחקניות חדשות - הוט מובייל (מירס לשעבר) וגולן טלקום.
אל"מ אורי פרץ, מפקד מרכז חושן, אחראי על נושא התקשורת בצבא. לפני חודשיים בלבד זכתה סלקום במכרז של צה"ל, אחרי שהציעה תעריף של 5.6 אגורות לדקה ומגוון רחב של הטבות לבעלי תפקידים. האם המפץ הגדול הפך את המכרז של צה"ל ללא רלוונטי? פרץ ואנשיו עסקו בימים האחרונים בשורה של סימולציות כדי לבדוק שהתעריפים שמקבל הצבא עדיין טובים ביחס לחבילות שמציעות שימוש ללא הגבלה תמורת 100 שקל.
"אנחנו לא מוטרדים"
- אל"מ פרץ, אתם לא חושש מכך שהפסדתם במלחמת התעריפים?
"האמת היא שהופתעתי לטובה ממה שקורה בשוק, אבל אני לא יודע אם רמת המחירים שאנחנו רואים היום תהיה רלוונטית בעוד כמה חודשים".
- אולי כדאי לכם לבקש מסלקום שתעביר את צה"ל לחבילה בלתי מוגבלת?
"עשיתי טבלת השוואה מאוד פרטנית למחירים שהשגנו לפני כמה חודשים. גילינו שאנחנו במצב טוב ביחס לחבילות הכול כלול שיש היום בשוק, בעיקר בגלל מאפייני השימוש שלנו. אנחנו לא מוטרדים".
- תסביר.
"המכרז שלנו כולל מכשירים שהחברות לא נותנות בתוכניות החדשות. אנחנו נותנים שירות שהחברות החדשות לא נותנות. אנחנו נותנים דיבורית לרכב. יש מעטפת שלמה שאם אתה מתמחר אותה היא טובה יותר מההצעות של הוט מובייל וגולן טלקום. אנחנו שבעי רצון מהתוצאה ואנחנו מרוצים מסלקום".
- היה לכם חשוב לעבוד עם חברה ותיקה עם איתנות פיננסית?
"אני לא אתייחס לנושא של איתנות פיננסית של החברות הסלולריות. אני רק אומר שאני לא רוצה מצב שחברה שעובדת איתי תפסיד, תיתן אפס דמי שימוש ובסופו של דבר תנסה לפצות על ההפסדים האלה בצורה אחרת".
- זו הסיבה שבחרתם לא לכלול את מירס במכרז?
"ההחלטה לא היתה לגבי מירס באופן ממוקד".
- אבל בנית מכרז שבסופו של דבר נבנה כך שמירס לא תוכל להתמודד בו?
"הרצון שלנו היה להכניס את צה"ל לחברות יציבות, חברות שיש להן ניסיון בהפעלת דור 3 ומעלה עם מכשירים מתקדמים ועם מערכת שכבר רצה. ברקע עמדו כמה חברות, ביניהן מירס, אבל גם אחרות. כל ה-MVNO (מפעילות וירטואליות) שאתה מכיר שהיום מתחילות לצוץ, ואתה שומע גם מה קורה שם בשוק, עזוב את המחירים, תראה את רמת השירות, תראה את כל הסוגיה של ניוד המספרים, צה"ל לא רצה לקחת את כל 90 אלף המנויים שלו ולהעביר אותם לחברה שרק מתחילה את דרכה.
"דרשנו ניסיון לא גדול. בתנאי הסף דרשנו 9-10 חודשי ניסיון מהחברה בהפעלת מערכת מהסוג הזה. דרשנו שלחברה יהיו מינימום 360 אלף מנויים. לדעתנו אלה תנאי סף סבירים. כשאתה הולך לקנות מקרר בבית, אתה הולך וקונה מחברה שרק אתמול פתחה את המפעל שלה? אתה הולך לחברה שאתה מתרשם שיש לה ניסיון, יש לה מוצרים שכבר הוכיחו את העצם בשטח. על הרקע הזה נבנו תנאי הסף. בפעם הבאה, בעוד שלוש שנים, צה"ל יכול באופן תיאורטי לעשות מכרז נוסף. אם חברת מירס תתייצב ויהיו לה גם מערכות, גם כמות אתרים וכל מה שצריך מחברה יציבה".
תהליך של שנים
בוא נדבר על הרשת הסלולרית הצבאית 'ורד הרים'. אתם מתכוונים להישאר איתה באותם תדרים, שהחברות המסחריות היו שמחות לקבל?
"נשתמש בתדרים האלה, אבל לא במשך הרבה שנים. אני לא רוצה להגיד לך שום דבר לגבי התדר עצמו, מה ייעשה איתו וכו', אבל אנחנו מוציאים לדרך פרויקט חדש על הרשתות הקיימות. המשמעות היא שנפעיל רשת סלולרית מוצפנת, על התשתית של החברות המסחריות שקיימות היום בשוק".
- ואז לא תצטרכו רשת משלכם?
"נכון. זה בגדול הרעיון. ככל שהפרויקט הזה יבשיל, לאט לאט הוא ייתר את הצורך במערכת תדרים בטווח הארוך. צריך להגיד גם שמערכת התדרים בעיקרה היא מערכת שמשמשת את הכוחות המבצעיים והיא פרוסה בעיקר בחזיתות השונות".
- ושם לא בטוח בכלל שיש לך קליטה.
"לכן אני אומר, שצריך לראות פה השלבים של התפתחות. אנחנו לא נוכל להגיד, בטח שלא ביום הראשון, שיש רשת סלולר צבאית ואין 'ורד הרים'. יש איזה שלב של התפתחות עד שזה יגיע למצב שבו נוכל להיפטר לגמרי מהצורך בשימוש בוורד הרים. זה לא יקרה מחר בבוקר".
- איך אתה מתייחס לטענות שלפיהן סמארטפונים עשויים לפגוע בפעילות של מערכת כיפת ברזל?
"אלו לא נושאים שהם בתחום אחריותי וסמכותי אבל אני יכול להגיד לך שזה נושא לא פשוט. כשאתה בא ואומר שזה עשוי לפגוע במערכת מסוימת, קשה להוכיח דברים כאלה, עד שזה לא קורה הלכה למעשה. כשאתה בא לשר התקשורת ואומר, 'תדר כזה או אחר יפגע לנו באיזו שהיא מערכת', בחיי היום יום כשהשמש זורחת, קשה להמחיש את זה.
"אני חייב להגיד, שהצבא עשה מהלכים בשנים האחרונות וניסה באמת לפנות דברים לטובת האזרחות. מההיכרות שלי עשינו לא מעט צעדים, כדי לא להיתפס ככאלה שמחזיקים איזה שהוא משאב ציבורי. אנחנו מבינים שבעולם האזרחי יש התפתחויות אבל לטנגו צריך שניים, בסוף כולם חיים באותה אמבטיה של תדרים וצריך לחלק, להסתדר".