גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש: התנהלות הבעל מצדיקה שינוי רישום דירה בטאבו

בית המשפט לענייני משפחה הפעיל את הסעיף בחוק יחסי ממון המתיר חלוקת רכוש באופן לא שוויוני, לאחר שקבע כי הבעל נישל את אשתו מזכויותיה

בית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון קבע לאחרונה כי במצב בו בן זוג מבריח נכסים ומנצל אמון של הצד השני בו, קיימת הצדקה לחלוקת רכוש לא שוויונית של הנכסים לטובת הצד הנפגע. בכך הפעיל בית המשפט את סעיף 8 לחוק יחסי ממון, המתיר זאת.

פסק הדין ניתן במקרה של בבני זוג שהיו נשואים במשך 30 שנה, ושעלו ארצה ממדינות חבר העמים יחד עם משפחתו של הבעל. כאשר עלו נישואיהם על שרטון, נדרש בית המשפט להכריע בענייני הרכוש והזכויות שצברו.

הבעל טען כי כנהוג בעדה אליה משתייכים הצדדים, הוריו הביאו עימם תכשיטים ורכוש רב בשווי של כחצי מליון דולר, שבאמצעותו נצברו נכסיהם של הצדדים. בין הנכסים: דירה ששימשה אותם בתחילת חייהם המשותפים וכיום משמשת כקליניקה של הבעל, רופא שיניים במקצועו; בית פרטי בו מתגוררים בני הזוג, אותו רשם הבעל על שם אימו; חשבונות בנק, חסכונות, קופות גמל, קרנות וזכויות פנסיוניות.

האישה מצידה, באמצעות עו"ד רות דיין-וולפנר, טענה, כי הבעל תמיד ניהל את העניינים הכספיים, וכי יש לו 7 חשבונות בנק שונים. עוד טענה האישה כי הקליניקה שלו מרוויחה יפה מאוד בניגוד לטענות הבעל על הפסדים, כי הוא שותף בחברת ניקיון, וכי את הבית הפרטי בו הם מתגוררים הוא רשם על שם אמו, ללא ידיעתה ולצרכי מס בלבד.

לאחר שמיעת הצדדים ובדיקת הראיות, שנטו לרעת הבעל, כמו גם הפער הרב בפוטנציאל ההשתכרות בין הצדדים, קבעה השופטת, ד"ר ורדה בן-שחר, כי מדובר במקרה המצדיק את הפעלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון המתיר חלוקה לא שוויונית בין בני הזוג.

בהתאם לכך קבע בית המשפט כי האישה זכאית ל-70% מערכה של הדירה שרשומה על שם שני הצדדים; זכויותיה הסוציאליות של האישה לא יאוזנו אלא יוותרו בידיה; ואילו זכויותיו הסוציאליות והפנסיוניות של הבעל יאוזנו בין הצדדים. בנוסף, חויב הבעל לשלם לאישה דמי שימוש בגין התקופה בה השתמש בדירתם המשותפת כמרפאת השיניים שלו.

בית המשפט קיבל את טענת האישה לגבי חשבונות הבנק וקבע כי כלל הכספים, הזכויות, החשבונות, קופת הגמל, קרנות השתלמות, החסכונות, חשבונות בנק הרשומים על שם הבעל - הם ברי-איזון והאישה זכאית למחצית משוויים.

לעניין הבית הפרטי, קבע בית המשפט כי למרות שרישום הזכויות אצל רשם המקרקעין מהווה ראיה חותכת לתוכנו ולאמיתות הרישום, על בית המשפט להעדיף את האמת ולתקן את המעוות. לכן, בשל אופי ההתנהלות הכספית של המשפחה, יחולק שווי הבית שליש לכל אחד מהשותפים - האישה, הבעל ואימו.

לדברי עו"ד דיין-וולפנר, רק במקרים נדירים קובע בית המשפט כי הרישום בטאבו אינו משקף את האמת. במקרה הנ"ל נקבע כי האישה עמדה בנטל הכבד המוטל עליה והוכיחה כי הרישום אינו משקף את האמת.

בשולי הדברים, בית המשפט ציין עוד כי הבעל ניצל את אמונה של האישה, אשר סמכה עליו שינהל את עניינה הכספיים של המשפחה, כדי לנשל אותה מרכושה וזכויותיה. בכך, כאמור, יש הצדקה להפעלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון.

עוד חייב בית המשפט את הבעל, בשל התנהלותו, בהוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין גבוהים - 40,000 שקל.

עוד כתבות

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

בדרך לאישור: הושגו הסכמות על תקציב הביטחון שיעמוד על 112 מיליארד שקל

הדיונים לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 נמשכו אל תוך הלילה: המחלוקת המרכזית בדיונים בין משרד האוצר לממשלה היתה גובה תקציב הביטחון, שאושר כעת ● סמוטריץ' הסיר מהצעת התקציב את השינויים שהיו אמורים לחול על תנאי הפנסיה והמיסוי במערכת הביטחון בתמורה להסכמת צה"ל לקבל על עצמו התייעלות בסיסית בתקציב הביטחון

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור