בית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון קבע לאחרונה כי במצב בו בן זוג מבריח נכסים ומנצל אמון של הצד השני בו, קיימת הצדקה לחלוקת רכוש לא שוויונית של הנכסים לטובת הצד הנפגע. בכך הפעיל בית המשפט את סעיף 8 לחוק יחסי ממון, המתיר זאת.
פסק הדין ניתן במקרה של בבני זוג שהיו נשואים במשך 30 שנה, ושעלו ארצה ממדינות חבר העמים יחד עם משפחתו של הבעל. כאשר עלו נישואיהם על שרטון, נדרש בית המשפט להכריע בענייני הרכוש והזכויות שצברו.
הבעל טען כי כנהוג בעדה אליה משתייכים הצדדים, הוריו הביאו עימם תכשיטים ורכוש רב בשווי של כחצי מליון דולר, שבאמצעותו נצברו נכסיהם של הצדדים. בין הנכסים: דירה ששימשה אותם בתחילת חייהם המשותפים וכיום משמשת כקליניקה של הבעל, רופא שיניים במקצועו; בית פרטי בו מתגוררים בני הזוג, אותו רשם הבעל על שם אימו; חשבונות בנק, חסכונות, קופות גמל, קרנות וזכויות פנסיוניות.
האישה מצידה, באמצעות עו"ד רות דיין-וולפנר, טענה, כי הבעל תמיד ניהל את העניינים הכספיים, וכי יש לו 7 חשבונות בנק שונים. עוד טענה האישה כי הקליניקה שלו מרוויחה יפה מאוד בניגוד לטענות הבעל על הפסדים, כי הוא שותף בחברת ניקיון, וכי את הבית הפרטי בו הם מתגוררים הוא רשם על שם אמו, ללא ידיעתה ולצרכי מס בלבד.
לאחר שמיעת הצדדים ובדיקת הראיות, שנטו לרעת הבעל, כמו גם הפער הרב בפוטנציאל ההשתכרות בין הצדדים, קבעה השופטת, ד"ר ורדה בן-שחר, כי מדובר במקרה המצדיק את הפעלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון המתיר חלוקה לא שוויונית בין בני הזוג.
בהתאם לכך קבע בית המשפט כי האישה זכאית ל-70% מערכה של הדירה שרשומה על שם שני הצדדים; זכויותיה הסוציאליות של האישה לא יאוזנו אלא יוותרו בידיה; ואילו זכויותיו הסוציאליות והפנסיוניות של הבעל יאוזנו בין הצדדים. בנוסף, חויב הבעל לשלם לאישה דמי שימוש בגין התקופה בה השתמש בדירתם המשותפת כמרפאת השיניים שלו.
בית המשפט קיבל את טענת האישה לגבי חשבונות הבנק וקבע כי כלל הכספים, הזכויות, החשבונות, קופת הגמל, קרנות השתלמות, החסכונות, חשבונות בנק הרשומים על שם הבעל - הם ברי-איזון והאישה זכאית למחצית משוויים.
לעניין הבית הפרטי, קבע בית המשפט כי למרות שרישום הזכויות אצל רשם המקרקעין מהווה ראיה חותכת לתוכנו ולאמיתות הרישום, על בית המשפט להעדיף את האמת ולתקן את המעוות. לכן, בשל אופי ההתנהלות הכספית של המשפחה, יחולק שווי הבית שליש לכל אחד מהשותפים - האישה, הבעל ואימו.
לדברי עו"ד דיין-וולפנר, רק במקרים נדירים קובע בית המשפט כי הרישום בטאבו אינו משקף את האמת. במקרה הנ"ל נקבע כי האישה עמדה בנטל הכבד המוטל עליה והוכיחה כי הרישום אינו משקף את האמת.
בשולי הדברים, בית המשפט ציין עוד כי הבעל ניצל את אמונה של האישה, אשר סמכה עליו שינהל את עניינה הכספיים של המשפחה, כדי לנשל אותה מרכושה וזכויותיה. בכך, כאמור, יש הצדקה להפעלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון.
עוד חייב בית המשפט את הבעל, בשל התנהלותו, בהוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין גבוהים - 40,000 שקל.