גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עזבו את הגירעון עכשיו

עכשיו צריך לעודד צמיחה. ויכוח על מינון על חצי נקודת האחוז הוא ויכוח מיותר

א. תמונת מצב

2010-2011 היו שנים טובות לכלכלת ישראל, עם קצב צמיחה שנתי של 4.7%. ואולם כבר בתחילת 2012 החלה ההאטה, והצמיחה תעמוד השנה על כ-2.5% בלבד. זו הסיבה ששיעור האבטלה צפוי לעלות לכ-7.5%, הייצוא בקיפאון, הגירעון במאזן התשלומים יגיע ליותר מ-4 מיליארד דולר, והגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 3%-4% אחוזי תוצר. להערכתי, 2013 צפויה להיות שנה קשה נוספת, עם אותו קצב צמיחה נמוך ושיעור אבטלה שעלול לטפס לכ-8%.

לא כך חשבו כלכלני האוצר וכלכלני בנק ישראל לפני שנתיים. אז הם ראו צמיחה של יותר מ-4%, והעריכו שהגירעון יכול לרדת אפילו ל-1.5% תוצר ב-2013. המציאות טפחה על פניהם. הם טוענים שאירופה אשמה. אני טוען, שאולי יש לאירופה חלק באשמה, אבל בעיקר עשינו זאת לעצמנו, באמצעות השקל החזק שהוריד את רווחיות הייצור ודיכא את הפעילות במשק. זהו תהליך ארוך, שהחל עוד בסוף 2006. התרענו מפניו, אך רק עכשיו מתגלה קצה הקרחון של הבעיה.

בינתיים החלה לפני שנה מחאה חברתית, שנרגעה קצת - אך חזרה עתה. יישום דוח טרכטנברג עולה הרבה כסף שאינו בנמצא, כמובן, בתקופת האטה. גם למעט שהחלו ליישם אין מקורות תקציביים. אם לא יעשו דבר, יפעל הטייס האוטומטי, והגירעון החזוי בתקציב ל-2013 יעמוד על כ-4% תוצר.

ב. החלטת הממשלה

לאור מצב זה אימצה הממשלה את הצעת ראש הממשלה ושר האוצר, להעמיד את יעד הגירעון על 3% תוצר ל-2013, ולא להפחיתו ל-1.5%. נגיד בנק ישראל התנגד, אבל הסכים ליעד של 2.5% - פער של חצי נקודת אחוז בלבד - כדי להראות שנשמרת הירידה ביעד הגירעון.

לדעתי, הקפאת יעד הגירעון בשנה השנייה שבה המשק צפוי להיות בתוואי של האטה משמעותית בצמיחה, הינה החלטה כלכלית נכונה, חשובה ואמיצה; במיוחד לאחר פרסום שיעור האבטלה - 7.1% - רמה גבוהה מאוד למשק שחלק משמעותי מאוכלוסייתו בגיל העבודה כלל אינו נמצא עדיין בכוח העבודה.

נראה שהביקורת על צעדו של ראש הממשלה נובעת מהפנמה איטית מדי של כלכלנים רבים בישראל ובעולם, כי המשק הישראלי מצוי בתוואי מסוכן של האטה מתמשכת. ההאטה אינה נובעת רק מהמשבר באירופה, אלא נוצרה גם מכיוון שכדאיות הייצור במשק נמוכה מאוד זה כמה שנים.

התוצאה הבלתי-נמנעת היא עלייה בשיעור האבטלה, קיפאון בייצוא וגירעון משמעותי במאזן התשלומים, בקצב של 4 מיליארד דולר בשנה. לכן, לעת הזו, הממשלה חייבת לבצע מדיניות כלכלית "אנטי מחזורית". כלומר, כאשר המשק בהאטה וההכנסות ממסים אינן גדלות כצפוי, יש לאפשר הגדלת הגירעון ולא להעלות מסים (להוציא מס על שכר גבוה במיוחד, שכנראה לא יפגע בפעילות).

מנגד, כאשר המשק בצמיחה מואצת וההכנסות ממסים גדלות, יש לאפשר צמצום הגירעון ולא להוריד מסים. תפקיד הממשלה לווסת את הפעילות במשק. כלומר, בזמן שהציבור לא צורך מספיק והעסקים לא משקיעים מספיק, הממשלה היא זו שצריכה להגדיל הוצאות ולעודד בכך את הפעילות במשק, למרות שהתוצאה היא עלייה זמנית של הגירעון. כאשר המשק בגאות, הציבור צורך הרבה וההשקעות פורחות, הממשלה צריכה לצמצם הוצאות כדי להקטין ביקושים ולמנוע אינפלציה. כל כך פשוט וכל כך הגיוני.

כדאי גם לזכור, שמדיניות הגירעון האופטימלית של גוש האירו בזמנו, כפי שמתבטאת באמנת מאסטריכט, הייתה להרשות בתקופה רגילה גירעון של 3% תוצר לכל היותר. ישראל המדינה הכמעט יחידה מבין המדינות המפותחות שעומדת בהחלטה זו. במרבית המדינות המפותחות שיעור הגירעון נע בין 5% תוצר ל-10% תוצר. נוסף על כך, לפני המשבר של 2008 דיברו על כך שהשיעור הסביר של יחס חוב לאומי לתוצר לאומי הוא 60% בקירוב. לאחר 2009 נהפך יחס חוב לתוצר של 75% לסביר ולמכובד ביותר.

ג. תוואי הצמיחה

חלק הארי של כלכלני המאקרו מסכימים תיאורטית עם מדיניות אנטי מחזורית בזמן האטה או מיתון, אבל במקרה הנוכחי הם עדיין לא מכירים בגודל הסכנה של האטה, ולכן העיקרון נהפך חשוב יותר מהמהות. בנק ישראל מסכים להגדלת הגירעון במצב שנוצר, אבל המלצתו היא על גירעון מרבי של 2.5% תוצר - ולא 3%.

באופן זה, לטענת הבנק, נוכל להראות לעולם - ואולי גם לעצמנו - שאנו מצויים בתוואי גירעון יורד. לדעתי, החשיבות המרכזית של המדיניות הכלכלית היא לעודד צמיחה. ויכוח על מינון בסדר גודל של חצי נקודת האחוז הוא ויכוח מיותר.

יותר מכך, ייתכן שכדאי להעלות את הגירעון אפילו ל-3.5% תוצר, לשם האצת תשתיות הרכבת התחתית בגוש דן והאצת התשתיות והחשמול של רכבת ישראל בקווים המרכזיים, כך שהפריפריה תתקרב הרבה מהר יותר למרכז, והאוכלוסייה הצעירה תוכל להתגורר במרחק של 20 דקות נסיעה בלבד ממרכז תל אביב, במחירי דיור סבירים (נמוכים ב-50% מהמחירים בגוש דן). אולי זה עדיף על בניית דירות להשכרה שיהפכו לסלאמס.

להערכתי, ב-2013 הצמיחה צפויה לרדת ל-2.5% במקום 4%, כלומר ירידה של 1.5 נקודות אחוז בתוואי הצמיחה. המדיניות הקלאסית שהייתה ב-2009 מאפשרת עלייה של 1.5 נקודות אחוז בגירעון. וזו בדיוק החלטת ראש הממשלה.

בממוצע, אם נצמח ב-4% לשנה ונשמור על גירעון של 2% תוצר, נגיע בתוך כ-10 שנים ליחס חוב תוצר של 60%. ואולם עתה, כדי לצאת מתוואי הצמיחה האיטי והמסוכן של המשק, נדרשת מדיניות משולבת של השקעות אגרסיביות, עם מדיניות מוניטרית מרחיבה. כלומר, חייבת להתבצע עכשיו הורדת הריבית מרמה של 2.25% לרמה של 1.5%.

סביר מאוד להניח שהורדת הריבית לרמה של 1.5% תביא לפיחות משמעותי בשקל. אבל זו בדיוק המדיניות הנחוצה עתה לכדי לעודד ייצור והשקעות. אנו לא חוששים מעלייה של האינפלציה בעקבות הפיחות. ראשית, עליית המחירים כתוצאה מפיחות היא תופעה חד פעמית, ואינה אינפלציה מתמשכת; שנית, צפויה בד בבד ירידה של מחירי דיור, שהשפעתה על מדד המחירים לצרכן צפויה להיות זהה להשפעת הפיחות. גם אם יהיה פיחות של כ-8% ב-2013, צפויה בעקבותיו עליית מחירים חד פעמית של פחות מ-1%. מנגד, ירידה במדד הדיור של כ-3% תביא לירידת מחירים חד פעמית דומה, כך שההשפעה נטו על מדד המחירים לצרכן תהיה מינימלית.

נראה כי גם במצב של עמידה ביעד 3% גירעון תידרש העלאת מסים מסוימת, אבל עיקר המאמץ צריך להיות בהאצת ההשקעות בענפי המשק. הורדת הריבית ותמריצים ישירים לגידול בהשקעות הם שיאפשרו חזרה לצמיחה מהירה. רק צמיחה מהירה תאפשר הורדת החוב הלאומי מ-75% תוצר כיום לכ-60% תוצר בתוך כ-10 שנים. מדיניות של בלימת הצמיחה תביא בהכרח להגדלת יחס חוב תוצר.

למדינת ישראל אסור להיות בתוואי של האטה בצמיחה ושיעור אבטלה גבוה בזמן שרבים מאוד אפילו אינם חלק מכוח העבודה. אילו האוכלוסייה של חרדים ונשים ערביות (שאינה מהווה עדיין חלק מכוח העבודה) הייתה מצטרפת עכשיו לכוח העבודה, ומכיוון שאין כיום למשק תעסוקה בעבור אוכלוסייה זו - שיעור האבטלה עלול היה לזנק לתחום של 10%-15%.

הבעיה היא לא כמה חוב אנחנו מעבירים לדורות הבאים, אלא כמה נכסים נטו ("מלאי ההון" בניכוי החוב) נעביר לדור הבא. הדור הבא יעדיף תמיד חוב קצת יותר גדול, אבל עם הרבה יותר נכסים, על פני מצב של חוב קטן ומעט נכסים. מדיניות של הקטנת הגירעון בתקופת האטה עלולה להביא לירידת הנכסים נטו לדור הבא - ואת זה הרי אף אחד לא רוצה.

הכותב הוא מנכ"ל מודלים כלכליים בע"מ

גירעון ממשלתי

עוד כתבות

שוק המשכנתאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שוק המשכנתאות בחודש מרץ חזר לרמות מלפני המלחמה

מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש מרץ נלקחו משכנאות בהיקף של 6.23 מיליארד שקל ● היקף משכנתה ממוצעת שנלקחה במרץ הגיע ל-918 אלף שקל

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

טהראן, אמצע חודש  אפריל / צילום: ap, Vahid Salemi

דיווח: ישראל חיסלה בתוך איראן איש משמרות המהפכה

כתב איראן אינטרנשיונל דיווח כי ישראל חיסלה קצין במשמרות המהפכה שהיה מעורב בניסיון פיגוע נגד יהודים בגרמניה ● בסוף דצמבר דווח כי מספר חשודים נעצרו בחשד לניסיון פיגוע בברלין

התקיפה הישראלית מכריחה את איראן לחשוב מחדש על מערכות ההגנה שלה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איראן צריכה לשנות את מערכות ההגנה שלה כדי להתמודד עם ישראל ואיך היא יכולה להתחמק מהסקנציות שהוטלו עליה, ולמה סטודנטים אמריקאים מצטרפים למחאות נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

מייסדי איילנד , מייק פיי (משמאל) ודן אמיגה / צילום: MKJ photography

השווי הוכפל בתוך חצי שנה: חד הקרן איילנד מקבל תג מחיר של 3 מיליארד דולר

חברת איילנד מגייסת לפי שווי של 3 מיליארד דולר ● החברה עוסקת באבטחת מידע לדפדפנים, בעיקר כרום, במקומות עבודה ● רק לפני חצי שנה גייסה איילנד לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה עמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבאה, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

השקל מתחזק מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

השקל מזנק בכ-2% מול המטבעות הזרים; אלו הסיבות

ברקע למגעים בעסקת החטופים השקל מתחזק בחדות הבוקר (ג'), בהמשך למגמה אמש ● למרות האופטימיות, הכלכלנים הבכירים מזהירים כי התנודתיות בשוק המט"ח המקומי צפויה להימשך

מטה אמזון. זונחת חוזים למשרדים או אינה מחדשת אותם / צילום: Shutterstock, Tada Images

ענקיות הטק מצמצמות שטחים, וזו מכה נוספת לנדל"ן המניב

הצמצום הזה מהווה ניגוד חריף לאחר שנים שבהן החברות רק הגדילו את השטחים

החלפת בתים. ''להיכנס לחופשה שונה מאורח החיים שלך'' / צילום: Shutterstock

36 פעמים החלפנו דירה: האנשים שיוצאים לחופשה בחינם

בעלי נכסים ואפילו שוכרים מחליפים דירות ומוצאים את עצמם בחופשה חלומית בבית של מישהו אחר ● מה היתרונות ומה הסכנות, ולמה צריך לשים לב

אקסל / אילוסטרציה: Shutterstock

כך הבינה המלאכותית תעזור לכם להשתמש באקסל

מיקרוסופט החלה להכניס כלי AI לתוכנת האקסל ● בקרוב תוכלו לקבל ניתוחי מגמות ותובנות על הנתונים שלכם, לייצר נוסחאות בקלות בעזרת טקסט, ולקבל דגש על מה שחשוב לכם

מדפי סופר / צילום: טלי בודנובסקי

הגל נמשך: עליות מחירים במוצרי טרה וקוקה קולה

מוצרי החלב הלא מפוקחים של טרה, ביניהם מעדנים, משקאות חלב וגבינות, יתייקרו בשיעור ממוצע של כ-3.2% ● המשקאות הממותקים והמשקאות האלכוהוליים של החברה המרכזית למשקאות יתייקרו בשיעור של כ-4.5%

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

וושינגטון. מעמד משפטי מיוחד

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה. זו הסיבה

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה ● אתונה, פריז, רומא ואחרות מגבילות את גובה הבנייה כדי לשמור על הנוף ● איך זה עובד ומהם יוצאי הדופן?

עוד עלייה במחירי הדלק / צילום: איל יצהר

מתקרב ל-8 שקלים לליטר: מחיר הדלק יעלה בחצות

הדלק שוב מתייקר ומתקרב לשיא כל הזמנים: 7.90 שקלים לליטר - עלייה של 18 אגורות לעומת מחירו באפריל ● במצטבר, מתחילת שנת 2024 עלה מחיר ליטר בנזין ב-96 אגורות ● מעבר לתנודות במחירי הנפט ושער הדולר, סיבה נוספת לקפיצת המחירים היא החלטת שר האוצר סמוטריץ' להחזיר את מס הבלו על הדלק לרמתו המלאה

פרויקט TLV במתחם השוק הסיטונאי בת''א, על קרקע שתנובה מכרה / צילום: טל איז׳ק

מבית שמש ועד צומת מורשה: הכירו את האקזיטים הנדל"ניים המפתיעים

מכירת קרקעות על ידי חברה תעשייתית חושפת לרוב ערך חבוי, הגבוה לעיתים אף מזה של פעילותה המסורתית – מה שמוביל לא פעם לזינוק במניה ● אנליסט נדל"ן: "בעסקה שכזו מקבלת המוכרת תזרים מזומנים משמעותי שיכול לסייע לה בהגדלת הייצור, ואף לבצע רכישות" ● סיור בין אקזיטים נדל"ניים מפתיעים שנרשמו בבית שמש, ירושלים, לוד, תל אביב ובצומת מורשה

נתן חץ / צילום: תמר מצפי

אלוני חץ רושמת עוד הפסדי שיערוך של 400 מיליון שקל

בשנה וחצי האחרונות מניית אלוני חץ איבדה כ-60% מערכה, כשהחברה רושמת הפסדי שיערוך של יותר מ-3 מיליארד שקל

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

הפקולטה לניהול. אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני / צילום: Shutterstock

לדבר לעצמכם, לעשות במקום לנוח ולהתמקד בכאן ועכשיו: אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני

בחצי השנה האחרונה אנו חווים ימים מורכבים וזקוקים יותר מתמיד לכלים שיסייעו לנו לפתח חוסן אישי, חברתי, קהילתי וארגוני ● כך תעשו את זה נכון