גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עזבו את הגירעון עכשיו

עכשיו צריך לעודד צמיחה. ויכוח על מינון על חצי נקודת האחוז הוא ויכוח מיותר

א. תמונת מצב

2010-2011 היו שנים טובות לכלכלת ישראל, עם קצב צמיחה שנתי של 4.7%. ואולם כבר בתחילת 2012 החלה ההאטה, והצמיחה תעמוד השנה על כ-2.5% בלבד. זו הסיבה ששיעור האבטלה צפוי לעלות לכ-7.5%, הייצוא בקיפאון, הגירעון במאזן התשלומים יגיע ליותר מ-4 מיליארד דולר, והגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 3%-4% אחוזי תוצר. להערכתי, 2013 צפויה להיות שנה קשה נוספת, עם אותו קצב צמיחה נמוך ושיעור אבטלה שעלול לטפס לכ-8%.

לא כך חשבו כלכלני האוצר וכלכלני בנק ישראל לפני שנתיים. אז הם ראו צמיחה של יותר מ-4%, והעריכו שהגירעון יכול לרדת אפילו ל-1.5% תוצר ב-2013. המציאות טפחה על פניהם. הם טוענים שאירופה אשמה. אני טוען, שאולי יש לאירופה חלק באשמה, אבל בעיקר עשינו זאת לעצמנו, באמצעות השקל החזק שהוריד את רווחיות הייצור ודיכא את הפעילות במשק. זהו תהליך ארוך, שהחל עוד בסוף 2006. התרענו מפניו, אך רק עכשיו מתגלה קצה הקרחון של הבעיה.

בינתיים החלה לפני שנה מחאה חברתית, שנרגעה קצת - אך חזרה עתה. יישום דוח טרכטנברג עולה הרבה כסף שאינו בנמצא, כמובן, בתקופת האטה. גם למעט שהחלו ליישם אין מקורות תקציביים. אם לא יעשו דבר, יפעל הטייס האוטומטי, והגירעון החזוי בתקציב ל-2013 יעמוד על כ-4% תוצר.

ב. החלטת הממשלה

לאור מצב זה אימצה הממשלה את הצעת ראש הממשלה ושר האוצר, להעמיד את יעד הגירעון על 3% תוצר ל-2013, ולא להפחיתו ל-1.5%. נגיד בנק ישראל התנגד, אבל הסכים ליעד של 2.5% - פער של חצי נקודת אחוז בלבד - כדי להראות שנשמרת הירידה ביעד הגירעון.

לדעתי, הקפאת יעד הגירעון בשנה השנייה שבה המשק צפוי להיות בתוואי של האטה משמעותית בצמיחה, הינה החלטה כלכלית נכונה, חשובה ואמיצה; במיוחד לאחר פרסום שיעור האבטלה - 7.1% - רמה גבוהה מאוד למשק שחלק משמעותי מאוכלוסייתו בגיל העבודה כלל אינו נמצא עדיין בכוח העבודה.

נראה שהביקורת על צעדו של ראש הממשלה נובעת מהפנמה איטית מדי של כלכלנים רבים בישראל ובעולם, כי המשק הישראלי מצוי בתוואי מסוכן של האטה מתמשכת. ההאטה אינה נובעת רק מהמשבר באירופה, אלא נוצרה גם מכיוון שכדאיות הייצור במשק נמוכה מאוד זה כמה שנים.

התוצאה הבלתי-נמנעת היא עלייה בשיעור האבטלה, קיפאון בייצוא וגירעון משמעותי במאזן התשלומים, בקצב של 4 מיליארד דולר בשנה. לכן, לעת הזו, הממשלה חייבת לבצע מדיניות כלכלית "אנטי מחזורית". כלומר, כאשר המשק בהאטה וההכנסות ממסים אינן גדלות כצפוי, יש לאפשר הגדלת הגירעון ולא להעלות מסים (להוציא מס על שכר גבוה במיוחד, שכנראה לא יפגע בפעילות).

מנגד, כאשר המשק בצמיחה מואצת וההכנסות ממסים גדלות, יש לאפשר צמצום הגירעון ולא להוריד מסים. תפקיד הממשלה לווסת את הפעילות במשק. כלומר, בזמן שהציבור לא צורך מספיק והעסקים לא משקיעים מספיק, הממשלה היא זו שצריכה להגדיל הוצאות ולעודד בכך את הפעילות במשק, למרות שהתוצאה היא עלייה זמנית של הגירעון. כאשר המשק בגאות, הציבור צורך הרבה וההשקעות פורחות, הממשלה צריכה לצמצם הוצאות כדי להקטין ביקושים ולמנוע אינפלציה. כל כך פשוט וכל כך הגיוני.

כדאי גם לזכור, שמדיניות הגירעון האופטימלית של גוש האירו בזמנו, כפי שמתבטאת באמנת מאסטריכט, הייתה להרשות בתקופה רגילה גירעון של 3% תוצר לכל היותר. ישראל המדינה הכמעט יחידה מבין המדינות המפותחות שעומדת בהחלטה זו. במרבית המדינות המפותחות שיעור הגירעון נע בין 5% תוצר ל-10% תוצר. נוסף על כך, לפני המשבר של 2008 דיברו על כך שהשיעור הסביר של יחס חוב לאומי לתוצר לאומי הוא 60% בקירוב. לאחר 2009 נהפך יחס חוב לתוצר של 75% לסביר ולמכובד ביותר.

ג. תוואי הצמיחה

חלק הארי של כלכלני המאקרו מסכימים תיאורטית עם מדיניות אנטי מחזורית בזמן האטה או מיתון, אבל במקרה הנוכחי הם עדיין לא מכירים בגודל הסכנה של האטה, ולכן העיקרון נהפך חשוב יותר מהמהות. בנק ישראל מסכים להגדלת הגירעון במצב שנוצר, אבל המלצתו היא על גירעון מרבי של 2.5% תוצר - ולא 3%.

באופן זה, לטענת הבנק, נוכל להראות לעולם - ואולי גם לעצמנו - שאנו מצויים בתוואי גירעון יורד. לדעתי, החשיבות המרכזית של המדיניות הכלכלית היא לעודד צמיחה. ויכוח על מינון בסדר גודל של חצי נקודת האחוז הוא ויכוח מיותר.

יותר מכך, ייתכן שכדאי להעלות את הגירעון אפילו ל-3.5% תוצר, לשם האצת תשתיות הרכבת התחתית בגוש דן והאצת התשתיות והחשמול של רכבת ישראל בקווים המרכזיים, כך שהפריפריה תתקרב הרבה מהר יותר למרכז, והאוכלוסייה הצעירה תוכל להתגורר במרחק של 20 דקות נסיעה בלבד ממרכז תל אביב, במחירי דיור סבירים (נמוכים ב-50% מהמחירים בגוש דן). אולי זה עדיף על בניית דירות להשכרה שיהפכו לסלאמס.

להערכתי, ב-2013 הצמיחה צפויה לרדת ל-2.5% במקום 4%, כלומר ירידה של 1.5 נקודות אחוז בתוואי הצמיחה. המדיניות הקלאסית שהייתה ב-2009 מאפשרת עלייה של 1.5 נקודות אחוז בגירעון. וזו בדיוק החלטת ראש הממשלה.

בממוצע, אם נצמח ב-4% לשנה ונשמור על גירעון של 2% תוצר, נגיע בתוך כ-10 שנים ליחס חוב תוצר של 60%. ואולם עתה, כדי לצאת מתוואי הצמיחה האיטי והמסוכן של המשק, נדרשת מדיניות משולבת של השקעות אגרסיביות, עם מדיניות מוניטרית מרחיבה. כלומר, חייבת להתבצע עכשיו הורדת הריבית מרמה של 2.25% לרמה של 1.5%.

סביר מאוד להניח שהורדת הריבית לרמה של 1.5% תביא לפיחות משמעותי בשקל. אבל זו בדיוק המדיניות הנחוצה עתה לכדי לעודד ייצור והשקעות. אנו לא חוששים מעלייה של האינפלציה בעקבות הפיחות. ראשית, עליית המחירים כתוצאה מפיחות היא תופעה חד פעמית, ואינה אינפלציה מתמשכת; שנית, צפויה בד בבד ירידה של מחירי דיור, שהשפעתה על מדד המחירים לצרכן צפויה להיות זהה להשפעת הפיחות. גם אם יהיה פיחות של כ-8% ב-2013, צפויה בעקבותיו עליית מחירים חד פעמית של פחות מ-1%. מנגד, ירידה במדד הדיור של כ-3% תביא לירידת מחירים חד פעמית דומה, כך שההשפעה נטו על מדד המחירים לצרכן תהיה מינימלית.

נראה כי גם במצב של עמידה ביעד 3% גירעון תידרש העלאת מסים מסוימת, אבל עיקר המאמץ צריך להיות בהאצת ההשקעות בענפי המשק. הורדת הריבית ותמריצים ישירים לגידול בהשקעות הם שיאפשרו חזרה לצמיחה מהירה. רק צמיחה מהירה תאפשר הורדת החוב הלאומי מ-75% תוצר כיום לכ-60% תוצר בתוך כ-10 שנים. מדיניות של בלימת הצמיחה תביא בהכרח להגדלת יחס חוב תוצר.

למדינת ישראל אסור להיות בתוואי של האטה בצמיחה ושיעור אבטלה גבוה בזמן שרבים מאוד אפילו אינם חלק מכוח העבודה. אילו האוכלוסייה של חרדים ונשים ערביות (שאינה מהווה עדיין חלק מכוח העבודה) הייתה מצטרפת עכשיו לכוח העבודה, ומכיוון שאין כיום למשק תעסוקה בעבור אוכלוסייה זו - שיעור האבטלה עלול היה לזנק לתחום של 10%-15%.

הבעיה היא לא כמה חוב אנחנו מעבירים לדורות הבאים, אלא כמה נכסים נטו ("מלאי ההון" בניכוי החוב) נעביר לדור הבא. הדור הבא יעדיף תמיד חוב קצת יותר גדול, אבל עם הרבה יותר נכסים, על פני מצב של חוב קטן ומעט נכסים. מדיניות של הקטנת הגירעון בתקופת האטה עלולה להביא לירידת הנכסים נטו לדור הבא - ואת זה הרי אף אחד לא רוצה.

הכותב הוא מנכ"ל מודלים כלכליים בע"מ

גירעון ממשלתי

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"