שר המשפטים, יעקב נאמן, הפתיע את ציבור עורכי הדין כשאמר בפתיחת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת כי הוא אינו מתכוון להאריך את תקופת ההתמחות למתמחים בעריכת דין לשנתיים, וזו תישאר שנה אחת בלבד.
עורכי דין רבים סבורים כי החלטתו של נאמן היא טעות, שכן הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים תסייע בצמצומו של שוק עריכת הדין הרווי, ותוציא לשוק עורכי דין בעלי הכשרה טובה יותר. אחד מעורכי הדין שמתנגד למהלך של נאמן הוא שוקי חורש, שותף בכיר במשרד ש. הורוביץ, ממשרדי עורכי הדין הגדולים והחשובים בארץ.
לדברי עו"ד חורש, כשהוא התמחה בעריכת דין, ההתמחות נמשכה שנתיים, והיה לכך ערך רב. "רמת ההתמקצעות הנדרשת היום מעורכי דין, והרזולוציה הקיימת בענפי המשפט השונים, מגבירות את הצורך בהתמחות יסודית וארוכה יותר".
לדבריו, משרד ש. הורוביץ פותר את בעיית ההתמחות הקצרה מדי "בעזרת צוותים ייעודיים, שמאפשרים את המשך ההתמקצעות של עורכי הדין הצעירים, גם לאחר סיום ההתמחות".
לצמוח מתוך המשרד
בשנים האחרונות גדל משרד ש. הורוביץ באופן עקבי, והשנה הוא צירף לשורותיו 8 עורכי דין חדשים, שכולם התמחו במשרד. בנוסף, המשרד קידם 4 עורכי דין לשותפות בפירמה. לאחר צירוף עורכי הדין והשותפים החדשים מונה המשרד 121 עורכי דין, מתוכם 35 שותפים.
לדברי חורש, "פירמת ש. הורוביץ מודעת היטב לכך שהמשאב העיקרי שלה הוא כוח-האדם האיכותי המרכיב אותה, ולכן היא משקיעה במשאב זה רבות, מטפחת ומקדמת אותו".
- האם קיימת מדיניות מסודרת לטווח ארוך, של קליטת עורכי דין ושותפים במשרד?
חורש: "כל החלטה, בין ביחס לקליטת עורכי דין ובין ביחס לקליטת שותפים, נשקלת בכובד-ראש בישיבות השותפים, כאשר אנו בוחנים את הצרכים הייחודיים בכל מחלקה, היקף העבודה הצפוי והיכולות הייחודיות של כל מועמד.
"למעשה, התהליך מתחיל בשלב מוקדם יותר. המשרד משקיע משאבים משמעותיים באיתור סטודנטים מובילים ואיכותיים באוניברסיטאות בארץ, כדי להבטיח שיתמחו אצלנו. לאחר הליך איתור קפדני ויסודי בשלב ההתמחות, ולאחר ההשקעה הרבה בהכשרת כל מתמחה (במיוחד נוכח שיטת ההצמדה הייחודית למשרדנו), המגמה היא לצמוח מתוך המשרד ולקלוט כעורכי דין אותם מתמחים מצטיינים של המשרד שהתבלטו מבחינה מקצועית ואישית.
"בד-בבד, וכדי להתמודד עם המשימות הרבות בתחומי המשפט השונים, אנו קולטים בשנים האחרונות גם עורכי דין מצטיינים, בעיקר כאלה שהתמחו בבית המשפט העליון. כל השותפים הצעירים המשתלבים בפירמה הם עורכי דין שצמחו והתפתחו במשרד וביססו את מעמדם ויכולותיהם, המקצועיות והאישיות, במחלקות השונות".
לא חוששים מעורכי דין זרים
- עד לאן שואפת הפירמה לגדול?
"השאיפה לגדול אינה מטרה בפני עצמה. הפירמה תגדל בהתאם לצרכים המקצועיים, ורק באופן שיבטיח כי היא תוכל להמשיך ולתת ללקוחותיה שירותים מקצוענים ומצוינים ברמת המיומנות שבה פעלנו עד היום.
"הפירמה גדלה באופן עקבי ומתון, כמעט בכל פרמטר. אנו פועלים לכך שגם בעתיד נמשיך לשמור על ייחודנו המקצועי, ואנו צופים כי גם בעתיד נמשיך להימנות עם המשרדים הגדולים בישראל.
- מה הם התחומים שבהם מרחיבה הפירמה את פעילותה? מהו הבולט שבהם?
"נכון להיום, הפירמה פועלת כמעט בכל תחום של המשפט המסחרי והאזרחי, כך שגודלה וההתמחות בתחומים השונים עושים אותה ל- One stop shop בכל תחומי עיסוקה, ובמיוחד בתחום הליטיגציה, שבו המשרד מדורג במשך השנים האחרונות בקבוצת איכות בפני עצמה. המשרד הרחיב את פעילותו בשנים האחרונות בתחומים של איכות הסביבה, וביצר עוד יותר את מעמדו בתחומי תשתיות, קניין רוחני על כל גווניו, תאגידים, בנקאות ומימון, תקשורת ומיסוי".
לפני כחודשיים חתם שר האוצר, יובל שטייניץ, על צו להסדרת פעילותם של עורכי דין זרים בישראל. הצו החדש הסיר חסמים שמנעו מהם לעבוד בישראל והתיר שיתופי-פעולה בין פירמות מקומיות לזרות.
הצו הוא המשך המגמה של פתיחת השוק הישראלי לעורכי דין זרים, שהחלה בחקיקת חוק עורכי דין זרים. מגמה שנגדה יצאה לשכת עורכי הדין, מחשש ש"עלייתם" של עורכי דין זרים לישראל תגביר עוד יותר את התחרות האגרסיבית בשוק עריכת הדין ותפגע קשות בעורכי הדין הישראליים.
חורש אינו חושש מכניסת עורכי דין זרים לישראל, ולדבריו השפעת הצו תהיה קטנה. "התיקון מתייחס למתן שירותים ביחס לדין הזר, ולא לייצוג בבתי המשפט השונים, כך שהשפעתו מוגבלת. גם פערי שכר-הטרחה המשמעותיים ביותר בין שכר-הטרחה המקובל בארץ, לזה של צפון אמריקה ואירופה - לא יעודדו פירמות בינלאומיות לפתח את פעילותן בארץ".
- האם השינוי בצו יגביר את שיתופי-הפעולה בין משרדים ישראליים לזרים?
"הרבה לפני התיקון המדובר, התבצע ומתבצע קשר מקצועי של משרדנו עם משרדים מובילים בינלאומיים. משרדנו הוא היחיד בישראל המשתייך לארגון ה-Lex Mundi, הכולל את המשרדים הפרטיים המובילים בעולם, שיש לו נציגויות ב-165 מדינות. שיתופי-פעולה ייחודיים כאלה הם דרך העבודה הנכונה והיעילה, היום וגם בעתיד".
עורכי הדין והשותפים החדשים
4 השותפים החדשים במשרד ש. הורוביץ הם עורכי הדין נועם בליי, אוהד בן-יהודה, אוריאל פרינץ ואופיר קפלן.
עו"ד בליי מתמחה בליטיגציה ובייעוץ בתחום הקניין הרוחני, בדגש על תחום הפטנטים וסימני המסחר. עם הלקוחות הבולטים שבהם טיפל נמנות חברות טבע וישקר וכן אוניברסיטאות וחברות למסחור הקניין הרוחני שלהן. בליי השתתף, בין היתר, בייצוגה של טבע בהליכי התנגדות לרישום פטנטים של חברות תרופות רב-לאומיות ובמתן ייעוץ לטבע בסוגיות שונות בתחום הפטנטים.
עו"ד בן-יהודה מתמחה בליטיגציה מסחרית, בין היתר בתחומי האנרגיה והתשתיות. עם הלקוחות שבהם מטפל בן-יהודה נמנות חברות אנרגיה דוגמת פז וחברות תשתית דוגמת אשטרום ואורתם-מליבו.
עו"ד פרינץ מתמחה בליטיגציה מסחרית ובתובענות ייצוגיות. הוא מטפל במגוון לקוחות, ביניהם קבוצת שפיר - בתחום התשתיות; חברת חשמל וחברת פז.
עו"ד קפלן מתמחה בתחום המיסוי לחברות וליחידים. עם הלקוחות הבולטים שבהם טיפל נמנות רדימיקס, שופרסל וחברת החשמל. קפלן הוא חבר בוועדות המסים השונות של לשכת עורכי הדין ופרסם מאמרים רבים בנושא מיסוי בכתבי עת ובעיתונות. בעבר עבד במכון למסים ולייעוץ כלכלי.
נוסף לשותפים קלט ש. הורוביץ 8 עורכי דין שהצטרפו למשרד לאחר שהתמחו בו. השמונה הם: עורכי הדין הדר אביטל, גיתית אוסטרובסקי, גלעד ברגמן, גלעד גיא, טל גלזר, רוני פוליטי, מרים קוגן ועדי שלמה.