המפץ הגדול בשוק התקשורת מעורר דיון ער אודות התחרות הצפויה בעולם הטלוויזיה וההשפעה של שינוי כזה על הוט ו-yes. יש סוגיה אחת חשובה שנעלמה מהדיון הציבורי: איך השידורים יעברו, מבחינה טכנית, על גבי האינטרנט? האם ניתן לספק שירות איכותי למשפחה שמחזיקה שניים, שלושה ואפילו ארבעה ממירים באיכות HD? ואיך עושים את כל זה כאשר מהירות הגלישה הממוצעת בישראל עומדת על 7 מגה ביט בשנייה?
במילים אחרות, כולנו נשמח לשלם פחות עבור הטלוויזיה שלנו וכמובן לשלם רק עבור הערוצים שאנחנו צופים בהם, אבל האם הטכנולוגיה הזו בשלה? דורי בן-משה, הארכיטקט והאסטרטג הראשי של חברת אלקטל-לוסנט לפתרונות מולטימדיה משוכנע שהמודל החדש - שכולל העברת שידורי טלוויזיה על-גבי האינטרנט - מוכיח את עצמו ומתאים לספקי שירותים חדשים שרוצים להיכנס לתחום.
- האם יש היתכנות למודל של העברת שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט? ניתן לספק שירות כזה במהירויות שקיימות היום, על גבי התשתיות הקיימות?
"קודם כל, אשאל לאיזה מהירויות אתה מתכוון. אם אנחנו מדברים על עד 5 מגה אז לא. בגלל שאנחנו מדברים על עד 10 מגה, ואת זה להרבה מהאנשים יש בבית, אז בשילוב עם הטלוויזיה הדיגיטלית - DTT - זה בהחלט אפשרי, בעיקר מפני שאתה לא סומך אך ורק על האינטרנט. הערוצים הציבוריים שרובנו צופים בהם יעברו על גבי הטלוויזיה הדיגיטלית כלומר באוויר ורק היתר יעברו על גבי האינטרנט. למי שיש 10 מגה בהחלט יכול לקבל אותם גם ב-HD".
- גם במקרה שיש לי שניים או שלושה טלוויזיות בבית?
"למעט מאוד מהאנשים יש היום שלושה ממירים בארץ. הממוצע היום הוא 2 ומשהו. בסופו של דבר יקרה תהליך דומה למה שקורה עכשיו למשל בורייזון בארה"ב, שם אנשים פחות משלמים על תוכן ויותר על האינטרנט. כלומר מחירי השירותים הולכים ויורדים. רוחב הפס גדל והם רוצים לקבל יותר ויותר. מה זה אומר? שבסופו של דבר אתה רוצה שברגע שיש לך רוחב פס יותר גדול תוכל - על גבי 3 טלוויזיות בבית - גם לראות משהו וגם להקליט משהו והכול ב-HD. אתה לא תעשה את זה על תכנים שלא קנית כמו שיש לי היום 20 ערוצים של HD נורא יפים. כמה באמת אנחנו רואים מתוך כל הערוצים שאנחנו משלמים עליהם? אפס".
- מה עם ספקי שירות שאין להם תשתית? הם יוכלו לפקח על איכות השידור?
"יש שני פתרונות. יש בשוק מוצרים שאפשר לנטר באמצעותם את הרשת כדי לבדוק בכל דקה ודקה את האיכות של הקו ושל הווידיאו ולראות ולפעול בהתאם. לפעול בהתאם זה הצד השני של המתרס וזאת הסיבה העיקרית שהמודל הזה כן יצבור תאוצה. מדובר בטכנולוגיה של אדפטיב סטרימינג, שבלעדיה כל המודל הזה לא יעבוד. הטכנולוגיה הזו לא רק חיה ובועטת היא פשוט מאפשרת לעשות דברים שלא היו אפשריים עד לפני שנתיים שלוש".
- איך זה עובד?
"זה אומר שלכל תוכן עושים קידוד. כל תוכן מקודד במספר רזולוציות בו זמנית. כשאתה רואה טלוויזיה אם רוחב הפס פתאום יורד, זה בגלל שהאינטרנט פועל על בסיס מאמץ מיטבי (Best effort). המערכת, אוטומטית, מזרימה את התוכן בדרגה אחת פחות מבחינת איכות. לך כלקוח זה שקוף כי שום דבר לא נעצר. פשוט איכות השידור של התוכן יורדת דרגה, אם איכות הקו צונחת. במילים אחרות, אם יש לך קו של 10 מגה והוא פתוח לגמרי ואתה מקבל מהירות אופטימלית של 8 ופתאום כל העולם מתחבר והמהירות יורדת ל-4 מגה, אתה לא תרגיש מבחינת חוויית הצפייה שום דבר כי הכול ממשיך חלק.
"אם יש לך טלוויזיה של 50 אינצ' יכול להיות שתראה קצת ירידה באיכות אבל הסרט ימשיך כרגיל. וברגע שהרוחב פס יחזור ל-8 זה יעלה אוטומטית. זה נקרא אדפטיב סטרימינג. זרימת המידע עושה אדפטציה לאיכות הקו שיש באותו הרגע. זו טכנולוגיה שמאפשרת פשוט את כל המודל הזה".
- זה מה שמאפשר למפעילים לאמץ מודל של העברת שידורי טלוויזיה באופן מלא על גבי הרשת, כפי שהיה עד לפני כמה שנים?
"נכון. משתי סיבות. אם אתה רוצה IPTV טהור שזה אומר את כל התחנות שאנשים צופים בהם כמו ערוץ 2 בפריים טיים זה אומר רייטינג של 20% שזה 400-500 אלף בתי אב - אתה חייב שבעצם תהיה לך תשתית מתאימה. תשתית IP מתאימה לספק את הצורך הזה אבל בתוספת האלטרנטיבה של העברת שידורים ציבוריים שהצפייה בהם נעשית בהיקפים גדולים במכה אחת. השילוב עם הטלוויזיה הדיגיטלית הוא הכרחי כדי לא להעמיס על הרשת. בעצם על-ידי מודל שהוא לא פיור IP אלא היברידי שזה אומר DTT פלוס IP אתה מספק חוויית שירות מאוד טובה".
- זה המודל שתופס תאוצה בעולם?
"נכון. במדינות שבהן יש תשתיות סיבים אופטיים יש פחות בעייתיות ואז ניתן לראות שמודלים קלאסיים של IPTV מלא חוזרים לתמונה. במדינות שבהן יש פחות תשתיות רשת שמאפשרות פיור IP, המודל ההיברידי תופס תאוצה בצורה רחבה. יותר ויותר צרכנים עוברים לטלוויזיה החדשה ולא רוצים לשלם עבור מה שהם לא צורכים.
"אם אנחנו רוצים את המשחק של צ'לסי נגד ברצלונה, נקנה רק אותו ולא את כל הערוץ שממילא לא צופים בו וזו המהפכה בצריכה. אגב כל האקו סיסטם משתנה כי ספקי התוכן היום מתחילים להבין שיש להם את האפשרות להרוויח ממשחק כדורגל כמו שהם לא הרוויחו בעבר ולכן הם יסכימו למכור את הזכויות לשידור פר צפייה כמו שהם לא מסכימים היום".