גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוועדה המסדרת של אדמונד לוי

הדוח בנושא הבנייה הישראלית בשטחים מכופף את כללי המשפט הבינלאומי

הדיאלוג החוקתי המתקיים בצמרת הפירמידה המשטרית, בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, עלה לדיון לפני חודשים אחדים, בעקבות פרסום תזכיר חוק יסוד: החקיקה על-ידי שר המשפטים יעקב נאמן.

בלי לנקוט עמדה לגבי ההסדרים הכלולים באותה הצעת חוק, באשר ליכולתו של הפרלמנט להתגבר על פסקי דין של בית המשפט העליון שיפסלו סעיפי חקיקה, הדיאלוג עצמו הוא ראוי, חיובי, ומהווה עיקרון בסיסי במשטר הדמוקרטי הישראלי.

הכנסת רשאית לחוקק חוקים בכל תחומי המשפט, למעט תחום אחד: משפט בינלאומי. לכנסת אין סמכות חקיקה של כללי משפט בינלאומי, והממשלה מהווה פרשן של הדין הבינלאומי הקיים, ותו לא. לכל היותר, היא יכולה להיות שותפה ביצירת "הגירסה הישראלית" של כללי המשפט הבינלאומי. דהיינו, האופן שבו מבינה מדינת ישראל את הכללים ומיישמת אותם על מצבים שבמציאות.

אולם בתחום הפרשנות, לבית המשפט העליון שמור מעמד בכורה. הטיפול שהעניק העליון לסוגיות בוערות בתחום המשפט הבינלאומי הציל את ישראל לא פעם ממפולת בזירה הבינלאומית, ופסיקות בג"ץ בעניין גדר ההפרדה לעומת החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג מהווה דוגמה לכך.

בג"ץ פסל אמנם חלקים מתוואי גדר ההפרדה, שפגעו באופן לא מידתי בזכויות של פלסטינים, אך הכיר בצורך הביטחוני של ישראל ובזכותה להקים גדר בעומק השטח. יוקרתו הבינלאומית של בג"ץ הישראלי היוותה משקל-נגד לפסיקת בית הדין הבינלאומי, שהתיישר לפי הנרטיב הפלסטיני של "גדר האפרטהייד".

משפט בינלאומי משלה

אלא שכעת החליטה המדינה להתחכם: במקום בית המשפט, ואפילו במקום משרד המשפטים, המקיים דיאלוג נמשך מול העליון בסוגיות של פרשנות המשפט הבינלאומי על המצב הישראלי, אפרופו ההתמשכות רבת-השנים של התפיסה הלוחמנית בשטחי יהודה ושומרון - ראתה הממשלה לנכון לעקוף מנגנונים אלה, וליצור לה משפט בינלאומי משלה, על-ידי ועדת המשפטנים בראשות השופט בדימוס אדמונד לוי.

לוי היה שופט מצוין בבית המשפט העליון, אולם הוא איננו מומחה למשפט בינלאומי. למעשה, פסק הדין העיקרי שבו עסק לוי בנושא זה - פרשת ההתנתקות - הציב אותו כמי שמחזיק בתפיסה משפטית שאין לה שותפים בעולם המשפט הישראלי, לא בקרב עמיתיו השופטים, לא באקדמיה ולא בין משפטני המדינה.

באותו פסק דין, שבו היה לוי בדעת מיעוט מול 10 מחבריו לעליון, הוא ביקש לקבוע כי בית המשפט העליון רשאי להורות למדינה להימנע מביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון, בין היתר לאור "הזכות ההיסטורית" וההבטחה הבינלאומית הגלומה בהצהרת בלפור לעם היהודי.

את אותה גישה חריגה וקיצונית הדגים לוי בדוח שהוגש לממשלה לפני כחודש, בנושא הבנייה הישראלית במאחזים הלא חוקיים בשטחים. מלכתחילה נראתה הקמת הוועדה חשודה: לוי, שהיה חבר הליכוד ופעיל פוליטי בטרם מינויו לשיפוט בשנות ה-70, אמר עם פרישתו כי איננו חפץ להשתלב במערכות הציבוריות, וברצונו "להיעלם אל הצללים".

ההיעלמות של לוי לא החזיקה מעמד זמן רב. עם התגברות החיכוך בין העמדה השיפוטית שמציג בית המשפט העליון בסוגיות של בנייה ישראלית על קרקע פרטית פלסטינית - למשל בגבעת האולפנה ובמיגרון - לבין עמדת הממשלה שאותה מייצג משרד המשפטים, תוך מפגן חולשה מקצועית ומורך-לב מצד היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נחלץ לוי לסייע לממשלה לכופף את ידם של המוסדות המשפטיים בנושא זה.

ועדת לוי קובעת כי מעמדה של ישראל בשטחי יהודה ושומרון איננו מעמד של "כובש צבאי". זאת, מאחר שהמונח "כיבוש" מיועד לחול לתקופות קצרות בלבד. במילים אחרות, דווקא משך הזמן הארוך שבו מחזיקה ישראל בשטחים מוציא אותם ממעמד של "שטחים כבושים".

לדברי חברי הוועדה, לא ניתן להחיל את אמנת ז'נבה הרביעית על המתנחלים, ש"ביקשו להתיישב ביהודה ושומרון לא עקב כך שהוגלו או הועברו לשם בכפייה, אלא מחמת השקפת עולמם - יישוב ארץ ישראל". כיצד מתיישבת קביעה זו עם קבלת מדיניותה של ישראל לנמק הקמת התנחלויות ב"צורך צבאי"? ללוי פתרונים.

מכשירים בנייה בשטחים

מקומה של הצהרת בלפור איננו נפקד גם מהעיגון המשפטי שוועדת לוי מבקשת לתת להתנחלות הישראלית בשטחים. "אין לנו ספק כי מנקודת מבטו של המשפט הבינלאומי", כתבו לוי וחבריו לוועדה, עו"ד אלן בייקר והשופטת בדימוס תחיה שפירא, "הקמתם של יישובים יהודיים ביהודה ושומרון אינה לוקה באי-חוקיות".

איך לא רעדו האצבעות שהקלידו את המשפט הזה בדוח הוועדה? אין שום גורם רשמי אחר, לא בישראל ולא בעולם, המפרש את המשפט הבינלאומי כך, והשותף לתפיסה שההתנחלויות הישראליות הן חוקיות.

וכל זאת, כהקדמה לאופן שבו הוועדה מכשירה בנייה בשטחים, אפילו על קרקע הנמצאת בבעלות פלסטינית פרטית. הוועדה מכירה בכך שהמאחזים הלא חוקיים שהוקמו אינם מקיימים את כל התנאים הנדרשים להכרה ביישובים על-ידי מוסדות התכנון, ולפעמים אף לא מקיימים אף אחד מהתנאים.

את בעיית הדרישה לקבלת החלטת ממשלה מראש, לפני הקמת יישוב, פותר לוי באמצעות מנגנון "ההבטחה המינהלית", שניתנה כביכול באמצעות הקצאת קרקע ומשאבים להקמת המאחזים. את בעיית הבעלות על הקרקע הם פותרים בכך ש"זכותו של אדם לקניינו אינה זכות מוחלטת", ולפיכך "לא כל מי שמחזיק בקרקע הזולת דינו פינוי והריסה של מה שבנה".

דוח ועדת לוי חשף את הציניות שבעצם הקמת הוועדה, שמטרתה לכופף את כללי המשפט הבינלאומי החלים על ההתנחלויות והמאחזים, באופן שיהיה נוח לממשלה המכהנת. זה אינו משפט, זו פוליטיקה.

אם יובא הדוח כאסמכתא במסגרת הדיונים בבג"ץ, למשל בעניין מיגרון, מן הראוי ששופטי בג"ץ יתגברו על חוסר הנעימות האישי הכרוך בעימות עם עמיתם לשעבר, וישללו את תוקפו כמסמך משפטי או כבסיס למדיניות.

דפנה ברק-ארז מחכה לאולמרט?

אין לדעת אם אשכול תיקי השחיתות של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שמהם הורשע באישום אחד בלבד, יגיע בסופו של דבר אל שולחנם של שופטי בית המשפט העליון. אם כך יהיה, אפשר שבהרכב שידון בתיק תשב צעירת השופטים, פרופ' דפנה ברק-ארז.

עם מינויה לתפקיד, לפני כחודשיים, השאירה ברק-ארז מאחור את הקריירה האקדמית המפוארת שלה. אבל ספיחים אחרונים עדיין מהדהדים באוויר, כמו הספרים והמאמרים שהתאמצה להשלים בטרם השבעתה לערכאה הבכירה.

אחד מאלה הוא ספרה "אזרח, נתין, צרכן - משפט ושלטון במדינה משתנה", שיצא לאור בימים האחרונים, ועוסק בתהליכים העוברים על המערכת השלטונית, ההופכים את האזרחים ממשתתפים פעילים לכפופים לשלטון ולצרכנים של שירותים מופרטים.

אחד הפרקים בספר עוסק בשחיתות השלטונית, ובאופן פרטני בעבירת מירמה והפרת אמונים. מעניין מה יש לשופטת הטרייה לומר על העבירה הניצבת במרכז עניינו המשפטי של ראש הממשלה לשעבר.

כמומחית למשפט מינהלי וחוקתי, ברק-ארז מעלה על נס את חשיבותם של המנגנונים המינהליים לטיפול מערכתי בבעיות של שחיתות, כעולים על המשפט הפלילי. "לא ניתן להסתפק באכיפה הפלילית", היא כותבת, "אלא יש לעשות שימוש גם במשפט הציבורי הלבר-פלילי. אכיפה פלילית מתאימה לטיפול רק במקרים החמורים ביותר של שחיתות, וממילא משאירה את מרבית המקרים של שחיתות קלה או גבולית מחוץ להישג ידו. במקרים רבים השימוש במשפט הפלילי אינו צולח גם במקרים של שחיתות מובהקת וחמורה, וזאת בשל מאפייניו של המשפט הפלילי".

ברק-ארז מזכירה בין היתר את השימוש בכלי השיפוט המשמעתי - אלא שכידוע הוא איננו חל על שרים וחברי כנסת, ולכן לא ניתן היה לעשות בו שימוש בעניינו של אולמרט.

עוד כתבות

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם