גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוועדה המסדרת של אדמונד לוי

הדוח בנושא הבנייה הישראלית בשטחים מכופף את כללי המשפט הבינלאומי

הדיאלוג החוקתי המתקיים בצמרת הפירמידה המשטרית, בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, עלה לדיון לפני חודשים אחדים, בעקבות פרסום תזכיר חוק יסוד: החקיקה על-ידי שר המשפטים יעקב נאמן.

בלי לנקוט עמדה לגבי ההסדרים הכלולים באותה הצעת חוק, באשר ליכולתו של הפרלמנט להתגבר על פסקי דין של בית המשפט העליון שיפסלו סעיפי חקיקה, הדיאלוג עצמו הוא ראוי, חיובי, ומהווה עיקרון בסיסי במשטר הדמוקרטי הישראלי.

הכנסת רשאית לחוקק חוקים בכל תחומי המשפט, למעט תחום אחד: משפט בינלאומי. לכנסת אין סמכות חקיקה של כללי משפט בינלאומי, והממשלה מהווה פרשן של הדין הבינלאומי הקיים, ותו לא. לכל היותר, היא יכולה להיות שותפה ביצירת "הגירסה הישראלית" של כללי המשפט הבינלאומי. דהיינו, האופן שבו מבינה מדינת ישראל את הכללים ומיישמת אותם על מצבים שבמציאות.

אולם בתחום הפרשנות, לבית המשפט העליון שמור מעמד בכורה. הטיפול שהעניק העליון לסוגיות בוערות בתחום המשפט הבינלאומי הציל את ישראל לא פעם ממפולת בזירה הבינלאומית, ופסיקות בג"ץ בעניין גדר ההפרדה לעומת החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג מהווה דוגמה לכך.

בג"ץ פסל אמנם חלקים מתוואי גדר ההפרדה, שפגעו באופן לא מידתי בזכויות של פלסטינים, אך הכיר בצורך הביטחוני של ישראל ובזכותה להקים גדר בעומק השטח. יוקרתו הבינלאומית של בג"ץ הישראלי היוותה משקל-נגד לפסיקת בית הדין הבינלאומי, שהתיישר לפי הנרטיב הפלסטיני של "גדר האפרטהייד".

משפט בינלאומי משלה

אלא שכעת החליטה המדינה להתחכם: במקום בית המשפט, ואפילו במקום משרד המשפטים, המקיים דיאלוג נמשך מול העליון בסוגיות של פרשנות המשפט הבינלאומי על המצב הישראלי, אפרופו ההתמשכות רבת-השנים של התפיסה הלוחמנית בשטחי יהודה ושומרון - ראתה הממשלה לנכון לעקוף מנגנונים אלה, וליצור לה משפט בינלאומי משלה, על-ידי ועדת המשפטנים בראשות השופט בדימוס אדמונד לוי.

לוי היה שופט מצוין בבית המשפט העליון, אולם הוא איננו מומחה למשפט בינלאומי. למעשה, פסק הדין העיקרי שבו עסק לוי בנושא זה - פרשת ההתנתקות - הציב אותו כמי שמחזיק בתפיסה משפטית שאין לה שותפים בעולם המשפט הישראלי, לא בקרב עמיתיו השופטים, לא באקדמיה ולא בין משפטני המדינה.

באותו פסק דין, שבו היה לוי בדעת מיעוט מול 10 מחבריו לעליון, הוא ביקש לקבוע כי בית המשפט העליון רשאי להורות למדינה להימנע מביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון, בין היתר לאור "הזכות ההיסטורית" וההבטחה הבינלאומית הגלומה בהצהרת בלפור לעם היהודי.

את אותה גישה חריגה וקיצונית הדגים לוי בדוח שהוגש לממשלה לפני כחודש, בנושא הבנייה הישראלית במאחזים הלא חוקיים בשטחים. מלכתחילה נראתה הקמת הוועדה חשודה: לוי, שהיה חבר הליכוד ופעיל פוליטי בטרם מינויו לשיפוט בשנות ה-70, אמר עם פרישתו כי איננו חפץ להשתלב במערכות הציבוריות, וברצונו "להיעלם אל הצללים".

ההיעלמות של לוי לא החזיקה מעמד זמן רב. עם התגברות החיכוך בין העמדה השיפוטית שמציג בית המשפט העליון בסוגיות של בנייה ישראלית על קרקע פרטית פלסטינית - למשל בגבעת האולפנה ובמיגרון - לבין עמדת הממשלה שאותה מייצג משרד המשפטים, תוך מפגן חולשה מקצועית ומורך-לב מצד היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נחלץ לוי לסייע לממשלה לכופף את ידם של המוסדות המשפטיים בנושא זה.

ועדת לוי קובעת כי מעמדה של ישראל בשטחי יהודה ושומרון איננו מעמד של "כובש צבאי". זאת, מאחר שהמונח "כיבוש" מיועד לחול לתקופות קצרות בלבד. במילים אחרות, דווקא משך הזמן הארוך שבו מחזיקה ישראל בשטחים מוציא אותם ממעמד של "שטחים כבושים".

לדברי חברי הוועדה, לא ניתן להחיל את אמנת ז'נבה הרביעית על המתנחלים, ש"ביקשו להתיישב ביהודה ושומרון לא עקב כך שהוגלו או הועברו לשם בכפייה, אלא מחמת השקפת עולמם - יישוב ארץ ישראל". כיצד מתיישבת קביעה זו עם קבלת מדיניותה של ישראל לנמק הקמת התנחלויות ב"צורך צבאי"? ללוי פתרונים.

מכשירים בנייה בשטחים

מקומה של הצהרת בלפור איננו נפקד גם מהעיגון המשפטי שוועדת לוי מבקשת לתת להתנחלות הישראלית בשטחים. "אין לנו ספק כי מנקודת מבטו של המשפט הבינלאומי", כתבו לוי וחבריו לוועדה, עו"ד אלן בייקר והשופטת בדימוס תחיה שפירא, "הקמתם של יישובים יהודיים ביהודה ושומרון אינה לוקה באי-חוקיות".

איך לא רעדו האצבעות שהקלידו את המשפט הזה בדוח הוועדה? אין שום גורם רשמי אחר, לא בישראל ולא בעולם, המפרש את המשפט הבינלאומי כך, והשותף לתפיסה שההתנחלויות הישראליות הן חוקיות.

וכל זאת, כהקדמה לאופן שבו הוועדה מכשירה בנייה בשטחים, אפילו על קרקע הנמצאת בבעלות פלסטינית פרטית. הוועדה מכירה בכך שהמאחזים הלא חוקיים שהוקמו אינם מקיימים את כל התנאים הנדרשים להכרה ביישובים על-ידי מוסדות התכנון, ולפעמים אף לא מקיימים אף אחד מהתנאים.

את בעיית הדרישה לקבלת החלטת ממשלה מראש, לפני הקמת יישוב, פותר לוי באמצעות מנגנון "ההבטחה המינהלית", שניתנה כביכול באמצעות הקצאת קרקע ומשאבים להקמת המאחזים. את בעיית הבעלות על הקרקע הם פותרים בכך ש"זכותו של אדם לקניינו אינה זכות מוחלטת", ולפיכך "לא כל מי שמחזיק בקרקע הזולת דינו פינוי והריסה של מה שבנה".

דוח ועדת לוי חשף את הציניות שבעצם הקמת הוועדה, שמטרתה לכופף את כללי המשפט הבינלאומי החלים על ההתנחלויות והמאחזים, באופן שיהיה נוח לממשלה המכהנת. זה אינו משפט, זו פוליטיקה.

אם יובא הדוח כאסמכתא במסגרת הדיונים בבג"ץ, למשל בעניין מיגרון, מן הראוי ששופטי בג"ץ יתגברו על חוסר הנעימות האישי הכרוך בעימות עם עמיתם לשעבר, וישללו את תוקפו כמסמך משפטי או כבסיס למדיניות.

דפנה ברק-ארז מחכה לאולמרט?

אין לדעת אם אשכול תיקי השחיתות של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שמהם הורשע באישום אחד בלבד, יגיע בסופו של דבר אל שולחנם של שופטי בית המשפט העליון. אם כך יהיה, אפשר שבהרכב שידון בתיק תשב צעירת השופטים, פרופ' דפנה ברק-ארז.

עם מינויה לתפקיד, לפני כחודשיים, השאירה ברק-ארז מאחור את הקריירה האקדמית המפוארת שלה. אבל ספיחים אחרונים עדיין מהדהדים באוויר, כמו הספרים והמאמרים שהתאמצה להשלים בטרם השבעתה לערכאה הבכירה.

אחד מאלה הוא ספרה "אזרח, נתין, צרכן - משפט ושלטון במדינה משתנה", שיצא לאור בימים האחרונים, ועוסק בתהליכים העוברים על המערכת השלטונית, ההופכים את האזרחים ממשתתפים פעילים לכפופים לשלטון ולצרכנים של שירותים מופרטים.

אחד הפרקים בספר עוסק בשחיתות השלטונית, ובאופן פרטני בעבירת מירמה והפרת אמונים. מעניין מה יש לשופטת הטרייה לומר על העבירה הניצבת במרכז עניינו המשפטי של ראש הממשלה לשעבר.

כמומחית למשפט מינהלי וחוקתי, ברק-ארז מעלה על נס את חשיבותם של המנגנונים המינהליים לטיפול מערכתי בבעיות של שחיתות, כעולים על המשפט הפלילי. "לא ניתן להסתפק באכיפה הפלילית", היא כותבת, "אלא יש לעשות שימוש גם במשפט הציבורי הלבר-פלילי. אכיפה פלילית מתאימה לטיפול רק במקרים החמורים ביותר של שחיתות, וממילא משאירה את מרבית המקרים של שחיתות קלה או גבולית מחוץ להישג ידו. במקרים רבים השימוש במשפט הפלילי אינו צולח גם במקרים של שחיתות מובהקת וחמורה, וזאת בשל מאפייניו של המשפט הפלילי".

ברק-ארז מזכירה בין היתר את השימוש בכלי השיפוט המשמעתי - אלא שכידוע הוא איננו חל על שרים וחברי כנסת, ולכן לא ניתן היה לעשות בו שימוש בעניינו של אולמרט.

עוד כתבות

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

מוצרי תנובה בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

מסנפרוסט ועד מאמא עוף: תנובה מעלה מחירים של עשרות מוצרים

מוצרי החלב המפוקחים של חברת המזון הגדולה בישראל יתייקרו החל ממחר בשיעור של 4.48% ● בנוסף, תנובה הודיעה גם על העלאת מחירים של מוצרי החלב הלא מפוקחים וכן מוצרי סנפרוסט, מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי בשיעור של עד 9.8% החל מ-16 במאי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות חברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

אחרי טיקטוק, ארה"ב בדרך לחסום את פעילות ענקית הרחפנים הסינית

הצעת חוק חדשה קוראת לחסום את הגישה של חברת DJI הסינית לתשתיות התקשורת בארה"ב, מחשש לריגול ● הערכה: המהלך יקפיץ את מחירי הרחפנים בארה"ב, המשמשים בעיקר חקלאים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

פתיחה חיובית בתל אביב; לפידות קפיטל מזנקת בכ-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'ט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באסיה; ההנג סנג קופץ ב-2.5%

הניקיי נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסות בסין סגורות לרגל יום הפועלים ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

ארה"ב וסעודיה מתקרבות לברית הגנה, והנגמ"ש האמריקאי עם מערכת של אלביט

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

התוכנית שמסייעת למפונים לחזור לשוק העבודה בלי לאבד קצבאות

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל