מהפכה בגביית מסים: אחד הסעיפים המעורפלים ביותר במסגרת החבילה הפיסקאלית שתובא לאישור הממשלה כבר בשבוע הבא הוא זה המכונה "העמקת הגבייה". לפי תחשיבי האוצר ורשות המסים, סעיף קטן זה צפוי להניב סכום-עתק בסך 2 מיליארד שקל.
ל"גלובס" נודע כי מאחורי הסעיף הזה מסתתרת חקיקה בעלת 29 סעיפים, שצפויה לשנות סדרי עולמות בעולם המיסוי וחילוט החובות.
הסעיף המרכזי בחקיקה, שמכינים בימים אלה רשות המסים ואגף התקציבים, מציע כי העלמת המס תוכר כעבירת מקור לחוק איסור הלבנות הון. עבירת מקור היא הפעולה שבגינה נצבר ההון הנגוע (סחר בנשק, למשל).
משמעות השינוי, שעליו נאבקת הרשות להלבנת הון זה שנים, היא שניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של חוק איסור הלבנות הון, שהענישה הכרוכה בו חמורה יותר.
לפי ההצעה, העלמת מס תיחשב עבירת מקור לצורך החוק לאיסור הלבנת הון. אחת המשמעויות של השינוי המוצע היא כי המידע יתחיל לזרום מרשות המסים לרשות לאיסור הלבנת הון.
האיחוד הזה נדרש תקופה ארוכה מאוד על-ידי הרשות להבנת הון, אך בכירי רשות המסים התנגדו לו.
בכיר לשעבר ברשות המסים מסר ל"גלובס" כי מדובר בנשק קטלני שמשקף את רוח התקופה ועלול לגרום לתסמונת "האח הגדול" בישראל. "צריך לדעת גם לא לתת לרשות יותר מדי כוח", אמר.
מנגד, חברי הוועדה שגיבשו את שלל הסעיפים טוענים כי ללא הגברת סמכויות וללא לוחמה אמיתית בהון השחור בישראל, לא יהיה מנוס מהעלאת שיעורי המסים הקיימים, שלרוב פוגעים בשכבות החלשות.
סמכויות רשות המסים מתרחבות
עוד נודע ל"גלובס" כי סעיף מרכזי נוסף בחקיקה המתגבשת מציע הענקת סמכויות של הרשות לאכיפה וגבייה (משרד המשפטים) לרשות המסים לצורך חילוט חובות. לפי העדויות, פקודת מס הכנסה מעניקה כלים וסמכויות רופפים למדי לרשות המסים לצורך גביית מסים, גם לאחר שהנושה הודה כי הוא חייב במס. הגברת הסמכויות המהותית הזו צפוי להקל על הרשות לגבות חובות.
מהדוחות הכספים של מדינת ישראל ל-2011, שהתפרסמו לפני כחודשיים, עולה כי אזרחי ישראל חייבים לרשות המסים כ-21.5 מיליארד שקל (כ-10% מסך הגבייה באותה שנה), בדומה לשנה הקודמת (20.5 מיליארד שקל). עם זאת, באוצר מציינים כי אין מדובר על חובות אבודים, אלא חובות בטיפול, שככל הנראה קשה לגבותם.
מהפך גם בצ'יינג'ים
ל"גלובס" נודע עוד כי החקיקה גם כוללת שינוי דרסטי בעולם הצ'יינג'ים (המרת מטבע זר); מוצע להכפיף אותם לא רק לממונה על הצ'יינג'ים באגף הממונה על השוק ההון אלא גם למס הכנסה, כך שהפיקוח יהיה כפול.
כמו כן, הוצע להקשיח את הפיקוח על חברות שפושטות רגל על מנת למנוע בריחת נכסים. באותו הקשר, הוצע להגדיל את סמכויות פקידי שומה, לרבות סמוכות עיכוב יציאה מהארץ ועיקול, כולל בקשת ערבות בגין החוב למס, במקרה שהפקיד חושש כי בכוונת בעלי החברה לברוח מהארץ.
עוד מציעים ברשות המסים להגביל משמעותית את תכנוני המס באמצעות חובת חשיפת חוות של מומחה (רואה חשבון או עורך דין) מול פקיד שומה בעת השומה.
עוד בתכנון: עסקאות בין עוסקים יחייבו חשבונית החל מסכום של 10 אלף שקל (ולא 20 אלף כיום), כאשר אי-מסירת חשבונית יגרום לקנס של 15% מהיקף העסקה (היום אין קנס בכלל).
שינויים והקלות מתוכננות גם בסוגיית "הרמת מסך", כלי משפטי המיועד לאפשר יחוס חובות של תאגיד לבעליה או נושאי תפקידים בכירים (אורגנים בחברה). הכלי מאפשר לקבוע כי חובות אשר קשורים לחברה - ניתן לתבוע אותם מהאורגנים.
כעת, השימוש במנגנון הזה נחשב לחריג ביותר, כאשר הכוונה היא להקל על הפעלתו על מנת לגבות חובות ביתר קלות.