חרף הערפול שדורון כהן, מנכ"ל האוצר, ניסה להטיל בראיון ל"גלובס" בסוף השבוע, הכיוון ברור: בסופו של דבר, לא יהיה מנוס מיצירת מקורות הכנסה נוספים על אלה שכבר נחשפו.
מי שדוחף לכיוון הזה הוא אגף התקציבים בראשות גל הרשקוביץ, שסבור כי הגירעון הממשלתי בישראל פרמננטי ולכן יש לבצע העלאות מסים חדות, לצד הרווחים הכלואים (שבכל זאת יהיו חד-פעמיים) ולצד העמקת הגבייה.
האסטרטגיה ברורה: ראשית כל, הם ילחצו על הממשלה ללכת למלחמה ולנסות לבטל פטורים קיימים, אשר היקפם מגיע ל-40 מיליארד שקל. ביטול ארבעת הפטורים המרכזיים - קרנות השתלמות, מע''מ על פירות וירקות, העיר אילת ומס שבח - יכול להניב כ-6 מיליארד שקל.
ביטול פטורים יאלץ את הממשלה לצאת למלחמות קשות ומאמצים גדולים, כשהיא חייבת לשמור על חלק מכוחה כדי להעביר קיצוצים בסך כ-14 מיליארד שקל.
לכן, לא יהיה מנוס מהעלאת מסים ישירים: מס הכנסה ליחידים (שיניב כ-3 מיליארד שקל), או מס חברות (שיניב כ-750 מיליון שקל) או עוד נקודת מס יסף (תניב כ-200 מיליון שקל) או יצירת מדרגת מס חדשה לשכר גבוה במיוחד.
הבעיה האמיתית
עם זאת, באוצר לא שוררת תמימות דעים. יועצו הכלכלי של השר שטייניץ, אבי שמחון, וסגן השר, יצחק כהן, סבורים כי אין לבצע העלאות מסים דרמטיות.
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שבר היום שתיקה ארוכה ושוב התייצב לצד אגף התקציבים. מעבר לתמיכת הנגיד בראש הממשלה ובשר האוצר המכנה אותם "אחראים", יש לו גם מסר ברור: זו התקדמות, אבל זה לא הכול. יש צורך נוסף.
המסר של פישר מתחדד אף יותר לנוכח התנהלותם ואופיים של הנמענים, מקבלי המסר, ודווקא קשור ביישום החבילה - "אני מקווה שתוך ימים לא רבים נראה חבילה שממש תשנה את המצב במשק". קרי, פישר קורא לממשלה לא להתקפל ולא להיכנע ללחצים.
החבילה שגובשה בשבוע שעבר צפויה להניב תוספת של כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה כבר ב-2012, ועוד כ-11 מיליארד שקל ב-2013. התוספת בשנה הנוכחית צפויה למתן במקצת את החריגה בגירעון הממשלתי, שללא החבילה היה מגיע ל-4% תמ''ג, וכעת נאמד ב-3.5%-3.6% תמ''ג.
הבעיה האמיתית מתחילה ב-2013, שם יש צורך בהתאמות בסך 28 מיליארד שקל: כ-15 מיליארד בצד ההוצאות (קיצוצים), שירדו ל-14 מיליארד עקב הקיצוץ בבסיס תקציב 2012 - ושקשה לראות כעת מאיפה יבואו - ועוד 13 מיליארד שקל הכנסות.
זאת, על מנת להשיג יעד גירעון של 3% תמ''ג (30 מיליארד שקל), כפי שאושר השבוע בוועדת הכספים. אלא שהחבילה הנוכחית כבר פותרת יותר כ-85% מבעיית המיסוי ומותירה צורך בהכנסות נוספות בסך כ-2 מיליארד שקל נוספים. זאת, בהנחה שהחקיקה סביב העמקת הגבייה תאושר, תניב בפועל 2 מיליארד שקל והרווחים הכלואים אכן יניבו 3 מיליארד שקל; אחרת, מדובר בחור של 7 מיליארד שקל.
לכן, נשאלת השאלה מאיפה יבוא הכסף לכסות את הבור (שינוע בין 2 ל-7 מיליארד שקל). התשובה תלויה בכמה התפתחויות של החודשים הקרובים. ראשית כול, כמה באמת יניבו הרווחים הכלואים.
שנית, האם החקיקה על העמקת הגבייה תאושר. הסוגיה השלישית, והלא פחות חשובה, היא מה יקרה לכלכלה העולמית ב-2013 - ולפיכך למשק הישראלי. כל ההערכות לגבי 2013 מבוססות על ההנחה כי הצמיחה במשק הישראלי תעלה ותעמוד על כ-3.5%; שיעור צמיחה גבוה למדי לנוכח ההתפתחויות האחרונות - הן בכלכלה הגלובלית הן בישראל.