צמצום הגירעון התקציבי הינו כורח המציאות - אין עוררין על כך. החור בתקציב המדינה נאמד, לפי הערכות הכלכלנים, ב-15 עד 20 מיליארד שקל לשנה, בכל אחת מהשנים 2012-2013. מדובר בגידול חד בגירעון, המחייב נקיטת צעדים מחוללי צמיחה.
לצערי, לא ניתן לסתום את החור ללא העלאת מסים, אך זו חייבת להיות חכמה וזהירה, תוך שמירה על השכבות החלשות וחיזוק המגזר העסקי.
ומה עשתה הממשלה בפועל? בעיקר ההיפך: הממשלה בחרה להעלות את המע"מ באופן גורף ב-1%, ובכך לפגוע באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של השוק המקומי - בצריכה הפרטית, בעיקר של השכבות החלשות, שעיקר הכנסתן הפנויה מופנית לצריכה.
אם, לדוגמה, הייתה הממשלה משכילה במקום זאת להעלות את המע"מ הכללי ב-2%, ועל מוצרי יוקרה אף מעבר לכך, ובמקביל מחליטה על החלת מע"מ מופחת של 10% על רשימה סגורה של מוצרי מזון בסיסיים, תחבורה ציבורית ותרופות, היה המשק הישראלי מרוויח גידול שנתי של כ-6 מיליארד שקל בהכנסות ממס לקופת המדינה (לעומת 4.4 מיליארד שקל בהצעת האוצר), לצד הורדה מיידית של כ-6% במחירי מוצרי היסוד. הוזלה כזו הייתה מסייעת לאוכלוסיות הנזקקות, ולעשרות-אלפי משקי הבית שמתקשים בתנאים הנוכחיים לגמור את החודש.
חשוב להבהיר שלא מדובר כאן בהמצאה ישראלית. מע"מ דיפרנציאלי נהוג זה שנים רבות במרבית המדינות המפותחות בעולם. אז מדוע שלא ליישם זאת גם כאן? רק מאחר שפקידי האוצר בישראל סבורים כי הדבר מסורבל לביצוע? אם כל מדינות העולם המערבי יכולות ליישם מדיניות חברתית הוגנת כזו, אזי גם אצלנו הדבר בר-ביצוע.
חבל ההצלה
מנוע צמיחה נוסף שהממשלה בחרה לפגוע בו במסגרת הגזירות הכלכליות הינו המגזר העסקי. זאת, באמצעות קיצוץ רוחבי בתקציבי הסעיפים מחוללי הצמיחה, כגון תקציבי המדען הראשי, מרכז ההשקעות והסוכנות לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, קיצוץ תקציבי ההלוואות לרכישת דירה, וקיצוץ בתקציבי משרדי התיירות והחקלאות. כולם תקציבים מניבים, שהשקעה הממשלתית בהם תאפשר, הודות לצמיחה שיניבו, להרחיב את בסיס המס ולצמצם את הגירעון.
פגיעה קשה נוספת הנחית האוצר על המגזר העסקי, כשהחליט להקדים את העלאת הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי, כבר בינואר 2013 ל-6.5%. זאת, בניגוד להסכמה שהייתה בין האוצר למגזר העסקי, ובניגוד להחלטת הממשלה בנושא מסוף אוקטובר 2011.
כך, בעיצומו של משבר כלכלי עולמי, כשהמגזר העסקי נאלץ להתמודד עם שילוב קטלני של האטה ניכרת בביקושים העולמיים והמקומיים, שחיקה מתמשכת בכושר התחרות ומחנק אשראי, מחליטה הממשלה בצעד חד-צדדי ואטום להפר הסכמים ולייקר את עלות העבודה למגזר העסקי. מדובר בפגיעה קשה ביותר בכושר התחרות של המגזר העסקי, שהינו חבל ההצלה המרכזי של הכלכלה הישראלית.
רק חיזוק כושר התחרות ימנע הידרדרות למיתון כלכלי עמוק וממושך כדוגמת זה שמתחולל בחלק ממדינות גוש האירו, שכן חיזוקו יאפשר חזרה למסלול של צמיחה ביצוא, תוך הנעת גלגלי השוק המקומי וקליטת עובדים נוספים. זו הדרך היחידה להגדלה פרמננטית ובריאה של הכנסות המדינה ממסים.
מצופה היה מראש הממשלה, שטרם גיבוש גזירות מעין אלו יעמוד בהתחייבותו לשולחן העגול, ישלב ידיים עם נציגי המגזר העסקי והעובדים, ויגבש במשותף איתם תוכנית הבראה אחראית, המתבססת על חיזוק שתי הרגליים המרכזיות: האצת הצמיחה והגברת התעסוקה.
לצערי, החלטות האוצר מסוף השבוע האחרון הינן לא יותר מקובץ גזירות כלכליות, חסרות מעוף ויצירתיות, שיביאו לפגיעה נוספת של קרוב ל-1% בצמיחה כבר בשנה הקרובה, ולאובדן של עשרות אלפי מועסקים, שמשפחותיהם ייכנסו לסחרור של מעגל האבטלה והתקיימות מדמי אבטלה.
בשורה התחתונה, ידידי שר האוצר, באת לברך ויצאת מקלל. גזירות האוצר רק יגדילו את החור התקציבי ויפגעו במנועי הצמיחה העתידיים של המשק.
הכותב הוא תעשיין, יו"ר מועצת שירות התעסוקה ונשיא התאחדות התעשיינים ולשעבר יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים