ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה השבוע (ג') את תקנות משרד התיירות לדירוג בתי-המלון. התקנות, שייכנסו לתוקף 8 חודשים מיום פרסומן, יחזירו אל חיינו את שיטת הכוכבים (בגירסה משודרגת), 20 שנה אחרי ביטולה.
העובדה ששיטת הכוכבים הקודמת לא קיימת כבר שני עשורים לא הפריעה לסוכני נסיעות להמשיך ולשווק לנו ולחו"לניקים מלונות ברמת כוכבים לפי ראות עיניהם, ולעיתים בהגזמה.
על-פי נתוני התאחדות המלונות, בישראל פועלים 400 בתי-מלון. האם הדירוג האמור ישליט סדר בענף הפרוץ? ימים יגידו.
סימן השאלה הגדול טמון כרגע בסוגיית הוולונטריות. הדירוג המדובר - שיבוצע על-ידי גורם בינלאומי שייבחר במכרז שיפרסם משרד התיירות - הוא על בסיס וולונטרי: כל מלון יהיה רשאי להחליט אם להצטרף לדירוג או לא.
לכן בתי-מלון שעלולים לאבד מה"כוכבות" שלהם יימנעו מהדירוג, והתוצאה תהיה שאנחנו, הצרכנים, עדיין לא נוכל לדעת מה באמת נקבל בחופשה הבאה שלנו בבתי-המלון שלא ידורגו. רשימת המלונות המדורגים תפורסם באתר משרד התיירות, ומלון שלא ידורג יצוין באתר כ"מלון לא מדורג".
ההסבר של נועז בר-ניר, מנכ"ל משרד התיירות, לוולונטריות הוא ש"יש מלונות, דוגמת מלונות בוטיק, שלא יכולים לעמוד בסטנדרטים של הדירוג בגלל היעדר בריכה ומספר חדרים קטן, ולכן אי-אפשר לכפות את הדירוג על כולם".
לא כולם מקבלים בהבנה את עניין הבחירה. שמואל מרום, יו"ר לשכת מארגני התיירות הנכנס, אומר כי אסור שהדירוג יהיה וולונטרי: "או שהוא חל על כולם - או כלום, כי זה פתח לבעיות. כשרשת מלונות מרכזית אחת תחליט לא לדרג את מלונותיה - אנחנו בבעיה".
גורמים בענף המלונאות מעריכים כי המלונות הקטנים שאינם משתייכים לרשתות, ולא רק מלונות הבוטיק, הם אלה שיחשבו פעמיים אם להיכנס לדירוג, שייעשה על-פי המודל האירופאי HOTELSTARS הנהוג ב-11 מדינות האיחוד האירופי.
הדירוג כולל 267 קריטריונים לפיהם תיקבע דרגת המלון, בין כוכב אחד ל-5 כוכבים, עם אפשרות לתוספת "פלוס" כדירוג ביניים.
"כשליש מבתי-המלון, בעיקר מלונות בודדים שאינם משתייכים לרשת, לא ירצו להיות בדירוג, כי לא יהיה להם את הכסף להשקיע בשיפוצים כדי לשמור על הדירוג המיוחס להם כיום", אומר רוני פיבקו, ממלא-מקום נשיא התאחדות המלונות ומנכ"ל רשת קלאב הוטל.
גם שמואל צוראל, מנכ"ל התאחדות המלונות, מעריך כי המלונות הקטנים יתקשו להשקיע את המשאבים הנדרשים לצורך התאמה לדירוג, כמו שיפוצים ורכישת ציוד.
רוב בתי-המלון ישתתפו בדירוג
ומה באשר לרשתות בתי-המלון הישראליות הגדולות? לדברי צוראל, קשה לראות מלונות רשתיים שלא ירצו להיות מדורגים. "הדירוג יכול להיות להם לעזר, כי כשצריך לשווק הרבה חדרים בהרבה פלטפורמות, הצגה סכמטית לפי כוכבים היא נוחה יותר", הוא אומר.
ברשת פתאל, המונה 28 בתי-מלון, סירבו להתראיין בנושא. אולם בישרוטל, המונה 15 בתי-מלון ושניים נוספים בבנייה בירושלים ובתל-אביב, שמחו להביע דעה. "בהחלט נסכים להיכנס לדירוג הזה", אומר ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל. לטענתו, "מבדיקת הקריטריונים שיילקחו בחשבון במסגרת הדירוג החדש, נראה כי המלונות שלנו עומדים בהם, ולכן אין סיבה למה לא להיכנס לדירוג".
רביב מעריך כי 95% מהמלונות בישראל ייכנסו לדירוג, כולל הקטנים והרשתיים. "למרות שמדובר בדירוג וולונטרי, רק מעטים לא ישתתפו בוף כי ציבורית זה לא ייתפס טוב. ללא ספק, הדירוג יעשה סדר בענף וימשוך כלפי מעלה את איכות ושירות המלונות".
גם עמי הירשטיין, מנכ"ל רשת מלונות דן המונה 14 בתי-מלון, אומר כי "אין לנו בעיה עם הקריטריונים החדשים, כיוון שאנחנו עומדים בהם ואף מעבר לזה, למרות שאני חושב שנכון היה לדרג מלונות לפי ביקורות גולשים ולא לפי כוכבים".
גישה דומה שמענו גם מכיוונם של הרשתות הבינלאומיות בארץ. "בהיותנו רשת בינלאומית אנחנו נתונים כל הזמן לביקורת ולפיקוח, לכן אין לנו בעיה להיבדק לצורך דירוג", אומר רון יריב, מנכ"ל רשת קראון פלזה.
יוזיל או יעלה מחירים?
האם הדירוג - שבו ישקיע משרד התיירות 4 מיליון שקל ועוד 15 מיליון שקל בעידוד שדרוג המלונות - יוזיל או יעלה את מחירי הלינה במלונות?
שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, שמאוד רוצה להיות ה"כחלון" של ענף התיירות, חוזר ואומר מעל כל במה אפשרית כי הדירוג יוביל לא רק לשקיפות, לעידוד התחרות ולשיפור השירות בענף המלונאות, אלא גם להוזלה של חבילת הנופש בישראל.
מנכ"ל משרדו, נועז בר-ניר, מחדד ואומר כי ההוזלה הצפויה בלינות בבתי-המלון תנוע בין 5% ל-7% (בר-ניר הבהיר השבוע בוועדת הכלכלה כי לא יהיה קשר מחייב בין מספר הכוכבים לבין המחירים שיגבו בתי-המלון, והם יהיו כפופים לתחרות).
אגב, ועדה בינמשרדית שמינה מיסז'ניקוב בנובמבר אשתקד לבדיקת עלויות הנופש בישראל, מצאה כי יקר מאוד לנפוש בישראל, וכי אפשר להוזיל את עלויות הנופש כאן בכ-20% (פרסום מסקנותיה המלאות מתעכב מזה חודשיים).
בראיון שנתן ל"גלובס" ביוני השנה אמר מיסז'ניקוב (שלא נכח בוועדת הכלכלה השבוע) כי "היעדר שיטה אחידה לדירוג בתי-מלון יוצר עיוות גדול גם מבחינת עלויות", וכי "כתוצאה מהיוקר, ישראל מאבדת נתח גדול מפוטנציאל התיירות שלה".
רבים מבכירי הענף מעריכים כי המחירים שגובים בתי-המלון בארץ, מהגבוהים בעולם בממוצע, יטפסו כלפי מעלה בעקבות הדירוג. פיבקו מקלאב הוטל אומר: "אני חושש שהדירוג יגרום לעליית מחירים, כי עלויות השיפוצים של בתי-המלון יגולגלו על התיירים".
רפי פרבר, סגן נשיא התאחדות המלונות, חושש אף הוא מעליות מחירים: "סטס אומר שהדירוג יוזיל את עלויות הנופש, אבל אני חולק על זה. כשיהיה דירוג, כל מלון ירצה לשדרג ולשפץ כדי להיות מדורג, ולכן המחיר עלול לעלות".
רביב מישרוטל מעריך כי המחירים לא ישתנו: "מה שקובע ויקבע את המחירים בענף הם מספר התיירים, מצב מדיני, מצב כלכלי וכיו"ב, ולא אם יש או אין לך עוד כוכב", הוא אומר.
פרמטר חשוב בסוגיית המחיר הוא היצע חדרי בתי-המלון. נכון להיום חסרים, על-פי משרד התיירות, כ-3,000 חדרים, וכרגע מצויים בשלבי בנייה כ-5,000 חדרים. עד שנת 2015 יהיו חסרים כ-12 אלף חדרים לפי צפי של כ-5 מיליון תיירים.
מחסור זה נחשב לאחד הגורמים העיקריים המייקרים את הנופש במחוזותינו, ואם לא יוסרו החסמים הביורוקרטיים הניצבים בפני יזמים פוטנציאליים בבניית מלונות, המחירים לא יירדו בזכות הדירוג לבדו.
המלונאים, אגב, חיים טוב עם המחסור בחדרים. לדברי פיבקו, "כשיש מחסור אפשר להעלות מחירים. וחוץ מזה", הוא מוסיף, "במדינת ישראל לא משתלם לבנות מלון, כי התשואה על השקעה בבית-מלון היא 5.7%, ולוקח 17.5 שנים להחזיר את ההשקעה. עדיף לבנות סופרמרקט ולהוציא את ההשקעה ב-5 שנים".
תרחיש נוסף לעלייה במחיר הוא התייקרות תעריף הארנונה המלונאית. לדברי פיבקו, "הרשויות עלולות לייקר את תעריף הארנונה בהתאם למספר הכוכבים שכל מלון יקבל. ככל שמספר הכוכבים גבוה יותר - כך הארנונה תהיה גבוהה יותר, בדומה למה שניסתה עיריית אילת לעשות באחרונה ללא הצלחה".
כוכבים או ביקורות גולשים?
לצד ההתלהבות מחזרתה של שיטת הכוכבים, בעידן של אוטוסטראדת מידע חוצת גבולות ברשת, הדירוג הזה עשוי להיראות מיושן משהו. המגמה היום בעולם היא לדרג מלונות על סמך חוות-דעת וביקורות של גולשים/תיירים. לא בכדי, אתרי תיירות מובילים בביקורות גולשים, כמו booking, Trip Advisor ו-expedia - משגשגים.
"המלצות גולשים זה מה שקובע היום", אומר רביב, שמעריך כי משרד התיירות בחר בכוכבים מתוך רצון להשליט סדר בענף ולהמשיך את מה שהקהל הישראלי חונך לו במרוצת השנים. "על סמך מה שנאמר באתרים המובילים בעולם, אנשים מחליטים באיזה בית-מלון להתארח", אומר יריב מקראון פלזה. לדבריו, "בעידן של מידע נגיש וזמין הצרכן הוא שנותן את הטון, ולכן דירוג כוכבים - נס ליחו".
מדוע, אם כך, המלונאים הסכימו לדירוג של מיסז'ניקוב? פיבקו משיב בכובעו כממלא-מקום נשיא התאחדות המלונות: "אנחנו הולכים עם סטס, למרות שמבחינה מקצועית אנחנו בהתאחדות חושבים שדירוג גולשים באינטרנט מתקדם יותר. הסכמנו כי לא הייתה לנו ברירה", הוא אומר בגלוי ובכנות את מה שרבים אחרים חושבים ולא אומרים.
לדבריו, "השר הוא שמעביר את התקנות, ואם היינו יוצאים נגדו בפומבי, דברים אחרים כמו תקציבי מדינה לשיפוץ מלונות, היו נפגעים. הוא לא היה עובד איתנו בשיתוף-פעולה או רואה איתנו עין בעין נושאים אחרים. וכמו שאומר המשפט החכם, עדיף להיות חכם מאשר צודק".
מדוברות משרדו של מיסז'ניקוב (השוהה בחופשה) נמסר: "אחרי 20 שנה בהן לא הייתה שקיפות בענף המלונאות, משרד התיירות עושה צעד צרכני לטובת הציבור, שיביא להוזלת מחירי הנופש בישראל.
"שיתוף-הפעולה עם המלונאים היה מלא מתחילת הדרך, לרבות בקביעת הקריטריונים לדירוג במסגרת ועדה בה היו שותפים מובילים. משרד התיירות לא רואה סיבה שלא תהיה שקיפות בענף המלונאות, במיוחד כאשר הדירוג נעשה במימון המשרד, שגם מקצה מענקים לשיפוץ מלונות ושדרוגם".
מדוברת התאחדות המלונות נמסר: "ההתאחדות שותפה לדירוג באופן מלא עם משרד התיירות. שיתוף-הפעולה התאפשר לאור ההבנה שהדירוג ייערך על-ידי גוף מקצועי בינלאומי ובאופן וולונטרי".
אורי אלון, מנכ"ל גוליבר, שבשבוע האחרון השיקה את GLVmeter, המאפשר לגולשים שלה לבחור מלון בחו"ל גם על-פי סינון של חוות-דעת/ביקורות גולשים, לא ממהר להספיד את הכוכבים.
לדבריו, "בעידן האינטרנט עדיין רוב האנשים מייחסים חשיבות רבה למספר הכוכבים. זה הפקטור המרכזי ללקוח. כולנו חושבים בכוכבים, כי חונכנו לזה במשך שנים. ביקורות גולשים זה עוד כלי בקבלת ההחלטה, וללא ספק אם מלון 5 כוכבים מקבל ביקורות קטלניות, אז זה משפיע".
גם שחר תורג'מן, מנכ"ל הדקה ה-90, אומר דברים דומים: "למרות שכוכבים נראים כמו משהו ששייך לדור הקודם, זו שיטה שמתאימה גם היום, כי עדיף שיהיה משהו להיאחז בו מאשר כלום. דירוג כוכבים הוא כלי סטנדרטי ומפוקח. הסתמכות רק על ביקורות גולשים יכולה להיות בעייתית בגלל תופעת הביקורות מטעם".
