גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגזרת: ליאורה עופר גבתה דמי ניהול ב-18 מ' ש' לא כדין

בעל מניות פרטי במליסרון הגיש בקשה לתביעה נגזרת נגד החברה בקשר לתשלום דמי ניהול לבעלי השליטה, ליאורה עופר ועופר השקעות ■ לטענתו, דמי הניהול הוגדלו באופן לא סביר וללא אישור אסיפת בעלי המניות ברוב מיוחד, כנדרש בחוק

"ליאורה עופר וחברת עופר השקעות שבשליטתה ניצלו את כוחן ואת שליטתן המוחלטת בחברת הנדל"ן המניב מליסרון , וגבו מהחברה דמי ניהול בסך 18 מיליון שקל שלא כדין - כך טוען בעל מניות בחברת מליסרון, בתביעה שהגיש הבוקר למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובקשה לאישורה כתביעה נגזרת, כנגד עופר השקעות וליאורה עופר.

לטענת התובע, משה הייט, בעלים של 104 מניות רגילות בערך נקוב של שקל בחברת מליסרון, "במשך למעלה מ-11 שנים, החל משנת 2000 ועד לחודש נובמבר 2011, בעלת השליטה בחברה, עופר השקעות (כיום מחזיקה כ-65% מהון מניותיה, א' ל'-ו'), הגדילה לעצמה את דמי הניהול המשולמים לה מהחברה, ואף שינתה את היקף שירותי הניהול שסיפקה לחברה, וזאת בניגוד לדין ומבלי שהדבר קיבל כלל את אישורה של אסיפת בעלי המניות של החברה".

בבקשה נטען כי בשנת 1994, אישרה כביכול אסיפת בעלי המניות של החברה הסכם ניהול בין החברה לבין בעלי השליטה בה באותו המועד, ובכללם עופר השקעות, לפיו תמורת שירותי הניהול שיסופקו לחברה על-ידי בעלי השליטה דאז, תשלם להם החברה 4.5% מהרווח לפני מס ולפני ניכוי הוצאות.

ואולם, נטען, בהמשך, כאשר חברת עופר השקעות הגדילה את חלקה באחזקת חברת מליסרון, בשנת 2000 ובשנת 2004, תוקן הסכם הניהול המקורי, באופן שהגדיל את סכום דמי הניהול אותו שילמה מליסרון לעופר השקעות.

כך, טוען התובע, לאחר שעד לשנת 2000 קיבלה עופר השקעות שני שלישים מדמי הניהול ששילמה מליסרון, בשנת 2000 גדל חלקה בדמי הניהול ל-78%, ובשנת 2004 שוב גדל חלקה של עופר השקעות בדמי הניהול מ-78% ל-100%.

עסקה חריגה

לטענת התובע, הגדלת דמי הניהול נעשתה ללא קבלת האישורים הנדרשים מהחברה על-פי חוק החברות, ובפרט אי-אישורה ברוב מיוחד באסיפת בעלי המניות שלה.

"אי-קבלת אישורה של אסיפת בעלי המניות לעסקה חריגה של חברה עם שליטה בה בנוגע לתנאי כהונתו - ובמקרה שלפנינו לדמי הניהול של עופר השקעות - מהווה מעשה פסול וחמור אשר תוצאותיו ברורות הן - בטלותה של העסקה", נכתב בבקשה.

ביצוע העסקה ללא האישורים הנדרשים, נטען, מהווה ניצול לרעה של הכוח של בעלות השליטה בחברה - ליאורה עופר וחברת עופר השקעות.

"שליטתן המוחלטת בחברה איפשרה להן לנצל לרעה את כוחן ולהתעלם לחלוטין מן העובדה כי החברה הונפקה בבורסה לניירות ערך, וכי יש להן שותף נוסף בחברה - משקיעיה מן הציבור של החברה, וכי בשל כך שהן מצויות בניגוד עניינים מהותי וחמור עם ענייניה של החברה בכל הנוגע לדמי הניהול אותם נוטלת עופר השקעות מן החברה - הרי שתשלום דמי הניהול מחייב לקבל את אישור אסיפת בעלי המניות של החברה ברוב מיוחד".

עוד נטען כי מדובר בעסקה חריגה, גם בשל העובדה שמדובר בעסקה ש"אינה בתנאי שוק". "סכומי השכר ששולמו לעופר השקעות הינם גבוהים ובלתי סבירים, והם אושרו ביחס לבעלי השליטה האחרים לפני כ-18 שנים", נטען.

הפרת חובת אמונים

עד לפטירתו של יולי עופר המנוח, בעלי השליטה בעופר השקעות היו יולי עופר ושני ילדיו - ליאורה עופר ודורון עופר. מאז פטירתו בספטמבר אשתקד, שיעור ההחזקות בעופר השקעות מתפלג באופן הבא: 36.67% מוחזקים בידי עזבון יולי עופר; 15% בידי ליאורה עופר; 15% בידי דורון עופר; והיתר, 33.33% בידי ל.י.ן (אחזקות) בע"מ.

במצב זה, נטען בבקשה, ליאורה עופר הינה בעלת השליטה בפועל במליסרון ובעופר השקעות, ואף כיהנה ומכהנת כדירקטורית הן במליסרון והן בעופר השקעות.

לטענת התובע, ליאורה עופר הפרה את חובת האמונים שלה כלפי מליסרון. זאת, תוך שהיא זונחת את חובותיה כדירקטורית בחברה וכבעלת שליטה במליסרון ומעדיפה את האינטרס הממוני של עופר השקעות (הפרטית) ושלה עצמה על פני האינטרס הממוני של מליסרון (הציבורית).

"למעשה, בידיה של ליאורה עופר... הכוח לנווט את מהלכיה של מליסרון ושל עופר השקעות. בכובעיה השונים הייתה ליאורה עופר שותפה והשפיעה על הביצוע בפועל של השינויים של הסכם הניהול המקורי, הן בשנת 2000 והן בשנת 2004, מהם היא נהנתה באופן אישי - תוך שהיא זונחת את חובותיה כדירקטורית בחברה וכבעלת שליטה בה ומעדיפה את האינטרס האישי שלה על פני האינטרס של החברה", נטען בבקשה.

המבקש מיוצג בידי עורכי הדין שלומי מושקוביץ, יניב סטיס ואיתן חיימוביץ ממשרד "מושקוביץ, סטיס חיימוביץ", וכן בידי עו"ד נתי פולינגר ממשרד "פולינגר, ויקמן, כהן".

יו"ר ב-75% משרה

יצוין כי לפני כחודש הודיעה מליסרון כי אסיפת בעלי המניות לאישור שכר שנתי של 2.25 מיליון שקל לליאורה עופר, יו"ר החברה ומבעליה, נדחתה. זאת, לאחר שרשות ניירות ערך ביקשה לקבל הבהרות באשר לאישור הנדרש לשכר.

דירקטוריון מליסרון אישר באחרונה לליאורה עופר, שתכהן כיו"ר ב-75% משרה, שכר בגובה של 187.5 אלף שקל בחודש (2.25 מיליון שקל בשנה כאמור), לתקופה לא קצובה; זאת במקום הסכם קודם, שפג בחודש נובמבר אשתקד, ואשר מכוחו מליסרון שילמה דמי ניהול לחברת עופר השקעות של משפחת בעלי השליטה.

ב-2011 הסתכמו דמי הניהול הללו ב-3.2 מיליון שקל, ואילו ב-2010 הם עמדו על 7.6 מיליון שקל. סכום של כ-6 מיליון שקל שולם לעופר השקעות ב-2009, ו-4.7 מיליון שקל ב-2008.

כעת עומדים תנאי השכר של ליאורה עופר (שיחליפו את הסכם הניהול עם עופר השקעות) להצטמצם כאמור; אולם, כפי שפורסם ב"גלובס" בחודש שעבר, לדעת חלק מהמוסדיים אין הצדקה לשלם אפילו את הסכום המקוצץ למי שנושא בתפקיד של יו"ר (להבדיל ממנכ"ל), קל וחומר כאשר מדובר במשרה חלקית.

דירקטוריון מליסרון, שאישר לעופר את שכרה, סבר אחרת, ונימק את החלטתו בכך שבפניו "הוצגו נתונים השוואתיים אודות תגמול יו"ר דירקטוריון בחברות ציבוריות הנמנות עם מדד נדל"ן 15, וכן הובאה חוות-דעת שנערכה על-ידי יועץ חיצוני המתמחה בעריכת סקרי שכר לבכירים, לפיה התגמול הכולל עולה בקנה אחד עם המקובל בחברות בסדר הגודל של החברה".

עופר השקעות מחזיקה ב-66% ממניות מליסרון, וכן היא בעלת השליטה (20%) בבנק מזרחי-טפחות, לצד מוזי ורטהיים. עופר השקעות נמצאת כיום בידי עיזבון יולי עופר (36.6%); ליאורה עופר (15%); ודורון עופר (כ-15%).

סביב ירושת יולי עופר המנוח מתנהל כיום סכסוך משפטי בין האחים, ודורון עופר אף הגיש המרצת פתיחה (הליך משפטי מקוצר) נגד עופר השקעות, בטענה כי בוצעו העברות כספים חריגות לידיה של ליאורה עופר. בין היתר מתנגד דורון עופר גם לתנאי השכר של אחותו במליסרון.

מאבק ירושה

הסכסוך בין האחים החל עם פטירת אביהם, שהשאיר אחריו שתי צוואות שונות: הראשונה חילקה באופן שווה את מניותיו בעופר השקעות בין שני ילדיו, ואילו בשנייה הוא העביר את כל מניותיו בעופר השקעות לבת ליאורה.

בחודש יוני האחרון תבע דורון עופר מחצית ממניות השליטה בעופר השקעות, בטענה כי אביו המנוח הבטיח לו בחייו חצי מהבעלות בחברה. דורון עופר טוען כי ככל הנראה, הצוואה השנייה (והאחרונה) של אביו, שעל פיה הועברו כאמור כל מניותיו בעופר השקעות לליאורה, אינה תקפה; וכי בית המשפט צריך לכבד את הצוואה הראשונה שכתב האב, שבה חולק הרכוש שווה בשווה בין האחים.

עוד כתבות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת