"בלי ייצוא גז מאגר לוויתן לא יפותח", כך אמר היום (א') ל"גלובס" נציג של בנק השקעות זר המייצג חברת אנרגיה בינלאומית גדולה שמעוניינת להיכנס כשותפה למאגר הגז לוויתן. בהתייחס לקולות המיעוט בתוך הוועדה הקוראים לדחות את ההחלטה על ייצוא גז אמר הנציג כי "ישראל יכולה להיות כמו בנגלדש ולחוקק איזה חוקים שהיא רוצה, אבל הגז יישאר באדמה. היזמים לא יבואו ללא אפשרות ייצוא והמדינה לא תפתח את המאגרים בעצמה".
לדברי נציג בנק ההשקעות הזר, אם המסקנות הנוכחיות המתירות ייצוא של 50% מהגז בלוויתן יעמדו בעינן - הדבר יצדיק כלכלית כניסה של משקיע אסטרטגי זר. "50% זה המינימום", אמר. "כניסה לפיתוח המאגר מחייבת השקעות אדירות גם בקנה המידה של חברות ענק בינלאומיות ולכן יש רגישות רבה לכל שינוי במסקנות. כל אחוז יותר או פחות לייצוא או כל דחייה של שנה בלוחות הזמנים ישפיעו על ההחלטה הסופית".
- עד כמה אתם מוטרדים מהתנגדות השר להגנת הסביבה?
"הערכנו שתהיה התנגדות ושהמסקנות לא יתקבלו פה אחד. ברור לנו שכל משרד רואה צורך להגן על האינטרסים שבאחריותו. מה שחשוב בעינינו כרגע הוא שהמשרדים המשפיעים כמו משרד ראש הממשלה והאוצר מבינים את החשיבות של הייצוא. כרגע נראה שהאופוזיציה לא משמעותית".
משרד הגנת הסביבה: הדוח מגמתי
"דוח מגמתי שכל תכליתו להצדיק החלטה בלתי מבוססת ובלתי אחראית על ייצוא נרחב של גז מישראל", כך מכנה המשרד להגנת הסביבה את דוח הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז הטבעי, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, שאול צמח. המשרד להגנת הסביבה הגיש היום חוות דעת מיעוט לדוח הסופי של הוועדה, שהופץ להערות חבריה ביום רביעי האחרון. המשרד טוען כי ההחלטה על ייצוא הגז התקבלה על-סמך רצון למקסם רווחים ושיקולים כלכליים קצרי-טווח ולעודד כניסת משקיע אסטרטגי זר לפיתוח מאגרי הגז הישראליים.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן קרא היום לראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לקבל החלטות בנושא דוח הוועדה "עד לקיום דיון דחוף בממשלה בנושא". ארדן נימק זאת ב"השלכות הביטחוניות, הכלכליות והסביבתיות של ייצוא הגז, שאינן באות לידי ביטוי בטיוטת (הדוח), המסתמכת על נתונים לא אמינים ולא ודאיים".
חוות הדעת, שנכתבה על ידי חברת הוועדה מטעם המשרד, המנכ"לית אלונה שפר-קארו, היא ברוח עמדתו של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שקרא לדחות במספר שנים את ההחלטה על ייצוא גז. "הוועדה הקדימה לדון בסוגיית ייצוא הגז וזאת בתנאי אי ודאות ובהעדר מסד נתונים אמין דיו בסוגיות קריטיות", כותבת שפר קארו ומזכירה כי למדינה אין כל התחייבות מוקדמת כלפי היזמים להתיר ייצוא גז, זאת "למרות הלחץ הרב שמפעילות החברות העוסקות בחיפושי גז ונפט".
הערכה מוטעית
לגופן של מסקנות הדוח סבור המשרד להגנת הסביבה כי הוועדה שגתה פעמיים בהערכת כמויות הגז שישנן בידי ישראל לצורך ייצוא ולצורך צריכה מקומית. בצד ההיצע טוען המשרד להגנת הסביבה, כי הוועדה השתמשה במתודולוגיה לא מקובלת להערכת רזרבות הגז של ישראל - מתודולוגיה שכללה לא רק מאגרים מוכחים אלא גם מאגרים מותנים ואף מאגרים שטרם התגלו (אך קיימת הסתברות של מעל 90% לגילויים, ע"ב).
לטענת המשרד להגנת הסביבה, השימוש במתודולוגיה הביא להגדלת כמות הגז הפנויה לחלוקה בין ייצוא לצריכה מקומית מ-280 לכאלף מיליארד מ"ק BCM.