גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעה: ההשקעה ב"מעריב" הסבה לדסק"ש נזק של 370 מיליון שקל

התובעים: החלטות דסק"ש לקנות את "מעריב" ולהזרים לו כסף הן רשלניות ובלתי סבירות ■ "העסקה הונעה משיקולים תמוהים... אין כל היגיון עסקי או כלכלי"

נוחי דנקנר לא זוכה לרגע של מנוחה מאז השקיעה דסק"ש, שבשליטת אי.די.בי ב"מעריב". על רקע ההידרדרות הנמשכת במצבו הפיננסי של העיתון, הוגשה הבוקר (ג') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה להגיש תביעה נגזרת כנגד דנקנר, חברת השקעות דיסקונט (דסק"ש) וחברי הדירקטוריון של החברה ונושאי משרה בה. זאת, בטענה כי עסקת הרכישה וההשקעה ב"מעריב " גרמה לחברה נזק בהיקף של כ-370 מיליון שקל.

לטענת המבקשים, רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה, בעלי מניות של החברה, באמצעות משרד עו"ד רונן עדיני ומשרד עו"ד רם דקל, החלטת דסק"ש לרכוש את השליטה ב"מעריב" בראשית 2011, תמורת כ-147 מליון שקל, והחלטותיה להמשיך ולהשקיע ב"מעריב" עוד 200 מיליון שקל נוספים, וכ-24 מיליון שקל נוספים כערבות שניתנה לטובת בנק הפועלים - הינן החלטות רשלניות ובלתי סבירות בעליל, אשר גרמו לחברה ולבעלי מניותיה נזק.

לטענתם, אין כל היגיון כלכלי בהשקעה ב"מעריב", שהינה חברה כושלת לפי כל קנה מידה, ושרושמת אך ורק הפסדים מזה שנים רבות. נתונים אלה, נטען, היו ידועים לבעל השליטה ולדירקטורים כבר במועד קבלת ההחלטות - כבר אז היה ברור, כי מדובר בעסקה בלתי סבירה כלכלית, ונעדרת כל היגיון עסקי או כלכלי, שאינה לטובת החברה, שאינה משרתת את מטרת החברה, שאינה יוצרת כל סינרגיה עם עסקי החברה, וצפויה לגרום לחברה נזקים משמעותיים ביותר.

"עסקת רכישת השליטה ב'מעריב' הונעה משיקולים תמוהים ולא ענייניים, שאינם לטובת החברה. לפי כל אמת מידה כלכלית, אין כל היגיון עסקי או כלכלי בעסקה האמורה", נכתב בתביעה הנגזרת, וצוין כי "ייתכן בהחלט כי רכישת השליטה בעיתון נפוץ ובכלי תקשורת משפיע, נועדה לקדם את ענייניהם של אחרים, שאינם החברה".

עוד נטען כי התנהלותם הרשלנית של הדירקטורים באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שאישרו את ההשקעות ב"מעריב", מבלי שהוצגה בפניהם (לפי המידע המתפרסם באתר הבורסה), טרם אישור העסקה, כל הערכת שווי או תוכנית עסקית סבירה ורצינית, אשר ניתחה את שווי "מעריב", ואשר הבהירה כיצד לכאורה אמורה החברה להרוויח מהעסקה.

לתביעה הנגזרת צורפה חוות דעתו של הכלכלן ד"ר מאיר אמיר, במסגרתה קובע אמיר כי הזרמת הכספים ל"מעריב" בוצעה על אף השחיקה המהירה בהון של דסק"ש, שהפסידה בשנת 2011 בלבד כ-60% משוויה, כאשר ארבע מתוך שש מאגרות החוב שלה נסחרו בתשואת "זבל" של יותר מ-8%; וכן על רקע דיווח כי דסק"ש הפסידה 1.4 מיליארד שקל ב-2011 וחייבת כ-4.8 מיליארד שקל.

עוד צוין כי בטרם השקעת החברה ב"מעריב", היה ברור כי העיתון נמצא במצב קשה ביותר, עם הון עצמי שלילי (מינוס 31 מיליון שקל), כאשר הפסדיה המצטברים של "מעריב" מאז שנת 2000 הסתכמו בכ-800 מליון שקל.

הדירקטורים התעלמו מסימני האזהרה

ואולם, טוענים המבקשים, הדירקטורים התעלמו מהתרעת חברות הדירוג, שפורסמו לפני העסקה, והחליטו להיכנס ל"הרפתקה" זו, ולהשקיע מאות מיליוני שקלים ב"מעריב".

לפני כחודש וחצי שיגרו עוה"ד עדיני ודקל, בשם בעלי מניות המיעוט בחברה, מכתבי התראה לפני הגשת תביעה נגזרת לדסק"ש ולנוחי דנקנר, בתפקידו כיו"ר דירקטוריון דסק"ש, במסגרתם דרשו כי החברה תגיש תביעה נגד חברי הדירקטוריון שלה בקשר להשקעותיה ב"מעריב".

התביעה הנגזרת הוגשה היום לאחר קבלת תשובתה של דסק"ש, לפיה דירקטוריון החברה בחן את הדרישה, ולאחר קבלת ייעוץ משפטי, קבע כי "אין מקום ואין עילה להגשת תביעה על בסיס הפנייה, וכי תביעה שכזו אינה לטובת החברה".

בישיבה ובקבלת ההחלטה בעניין השתתפו גם דנקנר, דן אופנהיים, ניב אחיטוב, רפי ביסקר, גדעון להב, יצחק מנור ודורי מנור - הנתבעים בתביעה הנגזרת שהוגשה הבוקר. ואכן, במכתב התשובה של דסק"ש צוין, כי "לכל המשתתפים הנ"ל קיים עניין אישי בהחלטה (שלא לתבוע את עצמם)".

עוד נכתב, כי על בעלי מניות המיעוט לשקול בכובד ראש ובזהירות הגשת תביעה נגזרת, שכן תביעה כזו תהווה "מעמסה של ממש לחברה ולנושאי המשרה בה, ואף תגרום לחברה הוצאות רבות ומיותרות, שבסופו של יום יתגלגלו לפתחם (של לקוחותיהם של עוה"ד עדיני ודקל, א' ל"ו)".

אוסטרובסקי ואוזנה בחרו להגיש את התביעה הנגזרת בגין רשלנות בקבלת ההחלטות סביב עסקת "מעריב". לטענתם, הדירקטורים היו חייבים לנקוט באמצעים סבירים כדי לקבל מידע רלוונטי הנוגע לכדאיות העסקה, אך הדבר לא נעשה. בטרם יאשרו את העסקה הכושלת, נטען, היה על הדירקטורים לשאול שאלות קשות ולדרוש הצגת תכנית עסקית ברורה, שתראה כיצד ההשקעה העצומה צפויה להחזיר את עצמה.

לטענת המבקשים, התנהלות דירקטוריון החברה מהווה הפרה בוטה של חובת הזהירות מצדם, רשלנות רבתי או פזיזות, והיא רחוקה "כרחוק מזרח ממערב מהאפשרות לחסות תחת כנפי 'כלל שיקול הדעת העסקי'".

על כן מבקשים אוסטרובסקי ואוזנה לחייב את דנקנר וחברי הדירקטוריון להשיב 370 מיליון שקל לקופת החברה וכן לחייבם בגין כל נזק נוסף, אם וככל שימשיך להיגרם לחברה עקב מעשיהם. במקביל, הוגשה גם בקשה לגילוי הפרוטוקולים של דירקטוריון דסק"ש על מנת שניתן יהיה להבין את הליך קבלת ההחלטות לעניין ההשקעה במ"עריב".

בדסק"ש סירבו להגיב לידיעה.

עוד כתבות

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

תעשיית הביומד מתאוששת / אילוסטרציה: Shutterstock

משרות נפתחות, המדד בעלייה: זה השוק הישראלי שמתחיל להתעורר

בוול סטריט ההתאוששות של תעשיית הביומד ניכרת מאז הקיץ האחרון, ומה קורה בישראל? ● מתעסוקה ועד המדד המקומי - בחודשיים האחרונים נראה שהביומד המקומי לאט־לאט יוצא מהקיפאון

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון, והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה, וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

חתולים בחצר בניין / צילום: תמר מצפי

חמלה או מטרד? השכנים שהגיעו לבית המשפט בגלל האכלת חתולים

לא חסרות סיבות למריבות בין שכנים, אך מעבר לבעיות השכיחות, לבית המשפט מגיעות עוד ועוד תביעות בגלל האכלת חתולים ● מתי האכלת חתולים "היא ביטוי ראוי לרגישות מוסרית ולערבות הדדית כלפי הסביבה והחי שבה", ומתי ראוי שהרגישות לחי תופנה גם לשכנים האנושיים?

האוצר משיק פיילוט למערכת תשלומים מבוססת ''אסימונים דיגיטליים'' / איור: Shutterstock

האוצר משיק: פיילוט תשלומים חדש לספקים ממשלתיים

לפני ארבעה חודשים הכריז החשכ"ל על כוונתו להקים מערכת שתחליף את העברות הכספים המסורתית לגופים ציבוריים וספקיהם ● כעת, לאחר שנבחרו שלושה פתרונות, בחודש הבא יתחילו הפיילוטים ברשויות המקומיות

דוחא, קטאר / צילום: ap, Alex Brandon

המדינה המפתיעה שהחליטה לנקום באיראן על מתקפת טילים

UVISION הישראלית ממשיכה להגיע להישגים משמעותיים בשוק האמריקאי ● היעדרות איראנית חריגה מתערוכה ביטחונית יוקרתית בדוחא על רקע המתיחות האזורית ● חשיפת רחפנים וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה והשקעות עתק של סין ביכולות קוונטיות צבאיות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

תעריף הדלק עודכן / צילום: ap, Marta Lavandier

אחרי ההוזלה בינואר: מיום ראשון מחיר הדלק יעלה ב-3 אגורות לליטר

משרד האנרגיה הודיע כי מחירו המרבי של ליטר בנזין 95 יתעדכן בחצות הלילה שבין יום שבת לראשון ויעמוד בחודש פברואר 2026 על 6.88 שקלים בתדלוק בשירות עצמי ● מדובר בעלייה של 3 אגורות לעומת המחיר בינואר, שעמד על 6.85 שקלים לליטר אחרי הוזלה ניכרת של 26 אגורות

עו''ד גיא אבני / איור: גיל ג'יבלי

פרשת "מוכר החלומות”: עו"ד גיא אבני ישלם 600 אלף שקל לארבעה משקיעים

ביהמ"ש קבע כי עו"ד גיא אבני, הנאמן של קבוצת בראשית, הפר את חובותיו כנאמן כאשר העביר כספי הלוואות לחברה מבלי לוודא את קיומן של ערבויות בנקאיות ● מדובר בפסק דין אזרחי נוסף נגד אבני, בשורה של תביעות שמנהלים משקיעים שאיבדו את כספם

הפרויקט ברמת אפעל / הדמיה: viewpoint

לא רק דירות: גינדי מציעה תנאי תשלום 20־80 על משרדים ותשואה של 8%

חברת גינדי החזקות מבטיחה לשלם לקונים 8% על סכום המקדמה למשך 3 שנים, ואחר־כך על התשלום הכולל למשך עוד שנתיים ● החסרונות: התשואה הכוללת לשנים אלה אינה גבוהה, והמשקיע חייב להביא בחשבון תקופות אי־תפוסה, וכן דמי ניהול וארנונה ● מאחורי המבצעים, מדור חדש 

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקי; קיריאקוס מיצוטאקיס, ראש ממשלת יוון / צילומים: AP-Khalil Hamra, קובי גדעון-לע''מ

יוון מתכננת להרחיב את הטריטוריה הימית, ומסתכנת במלחמה עם טורקיה

אתונה תומכת את שאיפותיה להרחיב את המים הטריטוריאליים בחוק הבינלאומי, ובגיבוי עסקאות נשק במיליארדים עם ישראל ● אנקרה זועמת ומגיבה ב"הפגנת נוכחות" קבועה בים האגאי

עפולה / צילום: Shutterstock

דווקא בפריפריה: מכרזי הקרקעות נסגרים במחירים גבוהים משמעותית מהשומות

השבוע נסגרו מספר מכרזים של רמ"י ברחבי הארץ, והתמונה ברורה: בפריפריה הם גבוהים משמעותית מהשומות, ואילו במרכז נמוכים יותר ● באשדוד מקימים מרכז חדשנות לאומי בתחום הבנייה ● וארכימדס מימון נדל"ן, יחד עם מגדל חברה לביטוח, מעמידות מסגרת אשראי לפרויקט מגורים של סלע איסתא נדל"ן ● חדשות השבוע בנדל"ן

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● מניית מיקרוסופט יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

המוסדיים מסתערים של מניות אנרגיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

כשהמוסדיים מוצפים בכסף, מיליארדים זורמים למניות האלה

בצל הביקושים הגדלים בשוק האנרגיה, הגופים המוסדיים ביצעו בחודשים האחרונים השקעות של מיליארדים בחברות ובפרויקטים בתחום ● גורם בשוק: "זה תחום השקעה סולידי שהלקוח המרכזי שלו זו המדינה, והיא תמיד רוצה עוד חשמל" ● וגם: אילו חברות ייכנסו למדד חדש שיאגד את מניות האנרגיה בת"א, שחלקן כבר עלו במאות אחוזים?

מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט

מבקר במפעל בשדרות יתקשה להאמין שזו חברה בשווי של מעל 7 מיליארד שקל

מניית ארית תעשיות ממשיכה לשבור שיאים, כשהמרעומים אותם היא מייצרת זוכים לביקושי שיא ● לצד החשש כי התנפחה לשווי "בועתי", יש בשוק מי שטוען כי "ניסיון לתמחר חברות בענף בדרך קונבנציונלית חוטא למטרה" ● וכיצד היא מתכוונת להשתלט על 15% מהשוק העולמי?

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב-לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כל-כך דחוף?"

שופטי בג"ץ רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת גלי צה"ל עד 1 במרץ, ובהם זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ● מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדוע בית המשפט ביטל צוואה שבה אדם הוריש את כל רכושו לאחותו?

צוואה שבה אב הדיר את ילדיו מהירושה לטובת אחותו בוטלה ע"י בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שנודע כי האב הביע חרטה על כך בשעותיו האחרונות ● נקבע כי אחותו של המנוח מעלה באמונו וניסתה לחמוס את הרכוש לידיה בחוסר תום-לב

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צעד היסטורי": האיחוד האירופי הגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור

בצעד חריף שממנו נמנעו מדינות אירופה במשך שנים, האיחוד האירופי הסכים להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● גרמניה הובילה את הצעד, איטליה הסירה את ההתנגדות וספרד נכנעה ללחץ ● מה משמעות המהלך ולמה הוא קורה דווקא עכשיו?

צבי סטפק / צילום: איל יצהר

צבי סטפק מסביר מה עומד מאחורי הנסיקה במתכות היקרות, ומזהיר: "המחירים נכנסו לסחרור מסוכן"

מחירי המתכות היקרות ממשיכים להמריא לשיאים חדשים ● הסיבות לכך: השימוש בכסף בתחומים מעבר לתכשיטים, ותפישת הזהב כגידור מפני אי־הוודאות הגאו־פוליטית ההולכת וגוברת ● אך סטפק גם מזהיר: "הנסיקה עשויה להימשך, אבל בדרך־כלל בשלב מסוים מגיע מימוש ואיתו הפסדים גדולים לחלק מהמשקיעים"