גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעה: ההשקעה ב"מעריב" הסבה לדסק"ש נזק של 370 מיליון שקל

התובעים: החלטות דסק"ש לקנות את "מעריב" ולהזרים לו כסף הן רשלניות ובלתי סבירות ■ "העסקה הונעה משיקולים תמוהים... אין כל היגיון עסקי או כלכלי"

נוחי דנקנר לא זוכה לרגע של מנוחה מאז השקיעה דסק"ש, שבשליטת אי.די.בי ב"מעריב". על רקע ההידרדרות הנמשכת במצבו הפיננסי של העיתון, הוגשה הבוקר (ג') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה להגיש תביעה נגזרת כנגד דנקנר, חברת השקעות דיסקונט (דסק"ש) וחברי הדירקטוריון של החברה ונושאי משרה בה. זאת, בטענה כי עסקת הרכישה וההשקעה ב"מעריב " גרמה לחברה נזק בהיקף של כ-370 מיליון שקל.

לטענת המבקשים, רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה, בעלי מניות של החברה, באמצעות משרד עו"ד רונן עדיני ומשרד עו"ד רם דקל, החלטת דסק"ש לרכוש את השליטה ב"מעריב" בראשית 2011, תמורת כ-147 מליון שקל, והחלטותיה להמשיך ולהשקיע ב"מעריב" עוד 200 מיליון שקל נוספים, וכ-24 מיליון שקל נוספים כערבות שניתנה לטובת בנק הפועלים - הינן החלטות רשלניות ובלתי סבירות בעליל, אשר גרמו לחברה ולבעלי מניותיה נזק.

לטענתם, אין כל היגיון כלכלי בהשקעה ב"מעריב", שהינה חברה כושלת לפי כל קנה מידה, ושרושמת אך ורק הפסדים מזה שנים רבות. נתונים אלה, נטען, היו ידועים לבעל השליטה ולדירקטורים כבר במועד קבלת ההחלטות - כבר אז היה ברור, כי מדובר בעסקה בלתי סבירה כלכלית, ונעדרת כל היגיון עסקי או כלכלי, שאינה לטובת החברה, שאינה משרתת את מטרת החברה, שאינה יוצרת כל סינרגיה עם עסקי החברה, וצפויה לגרום לחברה נזקים משמעותיים ביותר.

"עסקת רכישת השליטה ב'מעריב' הונעה משיקולים תמוהים ולא ענייניים, שאינם לטובת החברה. לפי כל אמת מידה כלכלית, אין כל היגיון עסקי או כלכלי בעסקה האמורה", נכתב בתביעה הנגזרת, וצוין כי "ייתכן בהחלט כי רכישת השליטה בעיתון נפוץ ובכלי תקשורת משפיע, נועדה לקדם את ענייניהם של אחרים, שאינם החברה".

עוד נטען כי התנהלותם הרשלנית של הדירקטורים באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שאישרו את ההשקעות ב"מעריב", מבלי שהוצגה בפניהם (לפי המידע המתפרסם באתר הבורסה), טרם אישור העסקה, כל הערכת שווי או תוכנית עסקית סבירה ורצינית, אשר ניתחה את שווי "מעריב", ואשר הבהירה כיצד לכאורה אמורה החברה להרוויח מהעסקה.

לתביעה הנגזרת צורפה חוות דעתו של הכלכלן ד"ר מאיר אמיר, במסגרתה קובע אמיר כי הזרמת הכספים ל"מעריב" בוצעה על אף השחיקה המהירה בהון של דסק"ש, שהפסידה בשנת 2011 בלבד כ-60% משוויה, כאשר ארבע מתוך שש מאגרות החוב שלה נסחרו בתשואת "זבל" של יותר מ-8%; וכן על רקע דיווח כי דסק"ש הפסידה 1.4 מיליארד שקל ב-2011 וחייבת כ-4.8 מיליארד שקל.

עוד צוין כי בטרם השקעת החברה ב"מעריב", היה ברור כי העיתון נמצא במצב קשה ביותר, עם הון עצמי שלילי (מינוס 31 מיליון שקל), כאשר הפסדיה המצטברים של "מעריב" מאז שנת 2000 הסתכמו בכ-800 מליון שקל.

הדירקטורים התעלמו מסימני האזהרה

ואולם, טוענים המבקשים, הדירקטורים התעלמו מהתרעת חברות הדירוג, שפורסמו לפני העסקה, והחליטו להיכנס ל"הרפתקה" זו, ולהשקיע מאות מיליוני שקלים ב"מעריב".

לפני כחודש וחצי שיגרו עוה"ד עדיני ודקל, בשם בעלי מניות המיעוט בחברה, מכתבי התראה לפני הגשת תביעה נגזרת לדסק"ש ולנוחי דנקנר, בתפקידו כיו"ר דירקטוריון דסק"ש, במסגרתם דרשו כי החברה תגיש תביעה נגד חברי הדירקטוריון שלה בקשר להשקעותיה ב"מעריב".

התביעה הנגזרת הוגשה היום לאחר קבלת תשובתה של דסק"ש, לפיה דירקטוריון החברה בחן את הדרישה, ולאחר קבלת ייעוץ משפטי, קבע כי "אין מקום ואין עילה להגשת תביעה על בסיס הפנייה, וכי תביעה שכזו אינה לטובת החברה".

בישיבה ובקבלת ההחלטה בעניין השתתפו גם דנקנר, דן אופנהיים, ניב אחיטוב, רפי ביסקר, גדעון להב, יצחק מנור ודורי מנור - הנתבעים בתביעה הנגזרת שהוגשה הבוקר. ואכן, במכתב התשובה של דסק"ש צוין, כי "לכל המשתתפים הנ"ל קיים עניין אישי בהחלטה (שלא לתבוע את עצמם)".

עוד נכתב, כי על בעלי מניות המיעוט לשקול בכובד ראש ובזהירות הגשת תביעה נגזרת, שכן תביעה כזו תהווה "מעמסה של ממש לחברה ולנושאי המשרה בה, ואף תגרום לחברה הוצאות רבות ומיותרות, שבסופו של יום יתגלגלו לפתחם (של לקוחותיהם של עוה"ד עדיני ודקל, א' ל"ו)".

אוסטרובסקי ואוזנה בחרו להגיש את התביעה הנגזרת בגין רשלנות בקבלת ההחלטות סביב עסקת "מעריב". לטענתם, הדירקטורים היו חייבים לנקוט באמצעים סבירים כדי לקבל מידע רלוונטי הנוגע לכדאיות העסקה, אך הדבר לא נעשה. בטרם יאשרו את העסקה הכושלת, נטען, היה על הדירקטורים לשאול שאלות קשות ולדרוש הצגת תכנית עסקית ברורה, שתראה כיצד ההשקעה העצומה צפויה להחזיר את עצמה.

לטענת המבקשים, התנהלות דירקטוריון החברה מהווה הפרה בוטה של חובת הזהירות מצדם, רשלנות רבתי או פזיזות, והיא רחוקה "כרחוק מזרח ממערב מהאפשרות לחסות תחת כנפי 'כלל שיקול הדעת העסקי'".

על כן מבקשים אוסטרובסקי ואוזנה לחייב את דנקנר וחברי הדירקטוריון להשיב 370 מיליון שקל לקופת החברה וכן לחייבם בגין כל נזק נוסף, אם וככל שימשיך להיגרם לחברה עקב מעשיהם. במקביל, הוגשה גם בקשה לגילוי הפרוטוקולים של דירקטוריון דסק"ש על מנת שניתן יהיה להבין את הליך קבלת ההחלטות לעניין ההשקעה במ"עריב".

בדסק"ש סירבו להגיב לידיעה.

עוד כתבות

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

מיזם האנרגיה הענק שמקדמות מצרים וסעודיה בהשקעת 1.8 מיליארד דולר

בזמן שהחזון האמריקאי לחיבור הודו ואירופה מדשדש, ריאד וקהיר מחברות את רשתות החשמל שלהן ● המיזם מאפשר למדינות לנצל את פערי הביקוש העונתיים ולהחליף עודפי חשמל

SpaceX ו-OpenAI בדרך לבורסה / עיצוב: אלישע נדב

האם 2026 תהיה שנת ההנפקות הגדולה בהיסטוריה?

SpaceX בדרך לבורסה עם שווי שעשוי להגיע ל-1.5 טריליון דולר, ו-OpenAI צפויה להיות חברת ה-AI הראשונה שתונפק לפי טריליון דולר ● אילוצי תשתית וטכנולוגיה ולחץ משקיעים מובילים ענקיות פרטיות לבדוק מחדש את היחסים עם השוק הציבורי - והקיבולת של וול סטריט נבחנת ● מי תהיה הבאה בתור? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

היום השלישי ברציפות: וול סטריט ננעלה בירידות קלות

פרוטוקול הפד מראה כי הבכירים היו חלוקים בדעתם באופן צמוד סביב הורדת הריבית בדצמבר ● מספר המסירות של טסלה ברבעון הרביעי צפוי לרדת בחדות ● אנבידיה השלימה את ההשקעה באינטל ● למרות ערבות אישית של לארי אליסון - וורנר ברדרס צפויה להעדיף את הצעת נטפליקס ● מחיר אונקיית כסף זינק ב-8% לאחר הנפילה החדה אתמול

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

השקל בשיא של 4 שנים. האם התחנה הבאה תהיה 3 שקלים?

שער הדולר־שקל ירד ביום המסחר האחרון מתחת ל־3.17 שקלים - רף שלא נראה מאז 2021 ● מומחים מעריכים שהתחנה הבאה עשויה להיות שלושה שקלים ● למרות שזה גורם שממתן את האינפלציה, בשוק צופים שהשיקולים להותיר את הריבית על כנה בשבוע הבא - יכריעו

צורי דבוש, יו''ר קליל, ושחף שרגר, מנכ''ל הייפר גלובל / צילום: ענת קזולה, כדיה לוי

ביום האחרון של השנה: שתי החברות בבורסה שהודיעו על רכישות

קליל והייפר גלובל יוצאות לשתי עסקאות רכישה במקביל: קליל משלמת עד 44.6 מיליון שקל עבור רכישת השליטה בחברת גולן צח ומרחיבה את פעילותה בענף האלומיניום, בעוד הייפר גלובל מרחיבה את פעילותה ורוכשת חברה אירופית בעסקה של 20 מיליון דולר

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית / צילום: באדיבות לשכת עורכי הדין

הנציב קולה דחה את הטענות לעבירות בנייה נגד נשיא העליון עמית, וקיבל תלונה אחרת לניגוד עניינים

נציב תלונות הציבור על שופטים אשר קולה דחה את טענות ארגון הימין "לביא" וקבע כי נשיא העליון "אינו עבריין בנייה, והכתרתו בתואר המפוקפק אינה הוגנת ואינה נתמכת במציאות" ● במקביל קבע כי עמית לא היה צריך להשתתף בדיון בבג"ץ שעסק בהצעה לביטול נבחרת הדירקטורים שבה מכהן אחיו ● עמית מסר כי ייקח את הדברים לתשומת ליבו. לוין: על עמית להתפטר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שיכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

עורכי דין / איור: גיל ג'יבלי

כל עורך דין שלישי "שותף": מה מתכננים במשרדים הגדולים ל־2026?

הפירמות הגדולות בשוק עריכת הדין מודיעות בתקופה זו של השנה על מספר שותפים חדשים ● הפעם את הרשימה מוביל הרצוג עם 19 שותפים ● בש. הורוביץ רוב המינויים הם של נשים ● בשוק מסבירים: "המינויים משמשים לשימור עובדים, מיתוג וכעתודה הניהולית של המשרד"

"ישראל תצטרך להיות יצירתית": מה מתכנן טראמפ לשנת 2026?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה טראמפ מתכנן למזרח התיכון ב-2026, האם המפלגה הרפובליקאית תשנה את היחס שלה לישראל, ומה קורה לפלסטינים שמשתפים פעולה עם גופי המודיעין הישראליים ונתפסים • כותרות העיתונים בעולם

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל איחור באוצר והתנגדות האופוזיציה: חשש לבעיות תזרים קשות ברשויות המקומיות

המענקים לרשויות המקומיות מועברים בסוף כל שנה לכיסוי גירעונות ● אלא שהשנה, בשל מאבקים עם הייעוץ המשפטי לממשלה, האוצר הגיש את הפנייה לוועדת הכספים רק אתמול - והמשמעות היא שהדיון יתקיים כבר ב-2026 ● איחור של יום כעת הוא קריטי, כי הכסף נדרש לכיסוי הוצאות הרשויות ב-2025, ולא ניתן להעבירו אחרי שנת התקציב

מאחורי המבצעים / צילום: מתוך אתר החברה

מאחורי המבצעים בדיור: כמה שווה באמת ההנחה של רוטשטיין?

חברת רוטשטיין מציעה מבצע סוף שנה שמאפשר לרוכשים לשים מקדמה של 15% בלבד, ולקבל הלוואה ללא ריבית לחמש שנים ● המבצע מעניק לרוכשים הטבה של כ־15% על דירה במחיר של 2 מיליון שקל

וורן באפט. יישאר כיו''ר ובעל השליטה / צילום: Shutterstock

אחרי 60 שנה ו–5,000,000% תשואה: החותם ותמרורי האזהרה שמשאיר באפט

סופו של עידן - הגיע יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת’וויי, כנראה החברה הנערצת ביותר בארה"ב ● מה יזכרו מתקופתו הסוערת, לאן ינווט מחליפו, גרג אייבל, את קונגלומרט ההשקעות, ולמה תשמש קופת המזומנים האדירה שנצברה בקנאות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה סוגרת שנה: ת"א 35 זינק בכ-50%. ומי שיאן התשואה?

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● מנורה ירדה בכ-4%, לאחר שנודע אתמול כי המשטרה פשטה על משרדי חברת הביטוח במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות ● בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי 2026 תהיה "שנת מפנה" אם תימשך הרגיעה הביטחונית ● וגם: המניות ב-S&P 500 שעברו שנה קשה, אך האנליסטים צופים להן תשואות דו־ספרתיות ב-2026

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

עו''ד שלומי הייזלר וינקי קוינט / איור: גיל ג'יבלי

מסתמן: ינקי קוינט ומנכ"ל האוצר לשעבר הייזלר יקימו קרן השקעות חדשה

מנכ"ל רמ"י היוצא, ינקי קוינט, בוחן הקמת קרן בתחום הנדל"ן שתשקיע בנכסים במטרה להשביחם - כך סיפר בראיון לפודקאסט "הצוללת" של גלובס ● לדבריו, שותף אפשרי לדרך זו הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר עו"ד שלומי הייזלר, בכפוף לתקופת הצינון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

במסגרת המאבק בחשבוניות הפיקטיביות: הרף לאישור עסקאות בזמן אמת יורד ל-10,000 שקל

החל מ-1 בינואר 2026 עסקאות שסכומן עולה על 10,000 שקל יחייבו דיווח בזמן אמת לרשות המסים וקבלת אישור לעסקה ● עסקה שלא תאושר, לא תאפשר לעסק לקזז את המע"מ ששילם עבור הרכישות לצורכי העסק

בת ים / צילום: Shutterstock

עיריית בת ים הכריזה על סגירת תוכנית פינוי בינוי בשער יוספטל

זהו מקרה חריג בו לראשונה עירייה מחליטה לסגור תוכנית פינוי בינוי ● לטענת העירייה, סגירת התוכנית נובעת מהחלטת הוועדה המחוזית להוסיף עוד מאות יח"ד לפרויקט ללא תיאום - ובניגוד להסכמים קודמים

נתב''ג. יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים / צילום: Shutterstock

משבר זמני? ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, שעדיין הגבוה במערב

לפי הלמ"ס ומחקרי מרכז טאוב, שיעור הגידול הכולל באוכלוסייה היה נמוך מהרגיל, בעיקר בשל הגירה החוצה ● במקביל, התחזיות מנבאות ירידה בפריון בשנים הבאות. כיצד הדבר ישפיע על המשק?

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בגולדמן זאקס מעריכים: אלו השווקים שיצמחו הכי הרבה

בבלקרוק מעריכים כי השקעת ההון האדירה בתשתיות AI ב־2026 תשפיע על הכלכלה כולה ● בגולדמן זאקס צופים האצה בצמיחה העולמית אך מזהירים מסיכונים מכיוון שוק התעסוקה האמריקאי ● ובבנק אוף אמריקה מסמנים פוטנציאל במגזרי האנרגיה והביטחון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד 

באר שבע / צילום: Shutterstock

אלף דירות יחכו: מכרזי הנדל"ן בבאר שבע נכשלים אחד אחרי השני

בזמן שהשכנות נתיבות ואופקים נהנות מהטבות מס ומבנייה מסיבית, בירת הנגב מציגה את הרבעון החלש ביותר במכירות מאז 2018 ● מכרזי הענק לצמודי קרקע נסגרים ללא מציעים, התחלות הבנייה בצניחה, והתושבים נוטשים לטובת החיסכון הכלכלי מעבר לכביש ● בשכונה אחת המשבר החריף בולט במיוחד